ריגה

איפה זה ריגה????

גם יעדים יכולים להיות "אלטרנטיביים".

יש עוד כמה מקומות בעולם חוץ מלונדון – ברלין – פריז.

ריגה היא לגמרי יעד כזה. אחר, פחות מוכר, פחות המוני, אבל לגמרי שווה.

לריגה הגענו לנופשון קצר. כשבחרתי אותה כיעד לנסיעה לא ידעתי עליה כלום. אפילו לא של איזה מדינה היא הבירה.. ראיתי שזו עיר קטנה עם רחובות עתיקים ומדרכות מרוצפות אבן ואמרתי "כזה אני אוהבת!".

כשנוסעים ל"קצר" אני אוהבת מקומות קטנים, אלה שכולם אומרים ש"ממצים אותם בחצי יום". אז אני יודעת שלא ארגיש כל הזמן שיש עוד מלא מה לראות ולעשות ושאני במרוץ. שאספיק לחוות את המקום ולהרגיש את האווירה.

היו לנו 4 ימים. די והותר למקום שממצים בחצי יום…

הגענו לעיר בשעות אחר הצהרים ויצאנו לשיטוט ברחובות העתיקים. מאוד מהר הבנו שזאת עיר קסומה. נעימה, תוססת אך רגועה, מלאה במקומות בילוי ואווירה טובה.

ריגה
הנהר בלב ריגה. פנינה של שלווה

ריגה האלטרנטיבית

בבוקר השני יצאנו ל"סיור האלטרנטיבי" דרך ה free tours Yellow Tours.

כשהגענו לנקודת המפגש המסומלת ב"מזוודה הצהובה" כבר היו שם המונים.. אנשים מכל העולם. ממש. המדריכות שאלו כמעט כל אחד מאיפה הוא. היתה שם נציגות בינלאומית מרשימה ביותר. התחלקנו לשתי קבוצות וגם ככה היינו מעל 30 איש בקבוצה.

סיור "ריגה האלטרנטיבית"
תיירים מכל העולם. מחכים סביב מזוודה צהובה לתחילת הסיור האלטרנטיבי

לביטוי "סיור אלטרנטיבי" אין הגדרה מדויקת. לא במחקר ולא בפועל. נראה כי כל מפעיל תיירות או מדריך לוקח את זה לאן שמתאים לו ולרוח המסר והנרטיב המקומי. מה שבטוח הוא שהסיור לוקח אותך מחוץ לאזור התיירותי, מחוץ לעיר העתיקה או לרחובות המרכזיים.

פה נראה היה לי שהרבה מהסיור מתמקד בבידול שריגה, או למעשה לטביה, או עוד יותר למעשה שלושת המדינות הבלטיות, (לטביה, אסטוניה וליטא) שואפות  להרגיש מרוסיה. .

ניכר כי במשך השנים סבל העם הלטבי מהשלטון הסובייטי ופיתח שנאה של ממש כנגד השלטון וכנגד הרוסים.

בסיור הודגש שוב ושוב כי זוהי מדינה עצמאית, שאינה שייכת לרוסיה, ושיש לה מסורות עתיקות, שפה ותרבות עשירה משל עצמה.

כמו בפראג, גם פה נראה כי התושבים, ובעיקר הצעירים, שרבים מהם חוו על בשרם את השלטון הקומוניסטי (שהסתיים בשנת 1991, לא כל כך מזמן במונחי היסטוריה), עושים מאמץ להפוך עצמם לחלק מאירופה החדשה, המודרנית, העצמאית.

מה רואים בסיור האלטרנטיבי בריגה?

בסיור עברנו בכמה מוקדי עניין, העיקריים בהם היו השוק המקורה שממוקם בתוך שורה של 5 מבנים  (האנגרים) עצומים שבמקור שימשו כמוסך לבלוני צפלין. זוהי אטרקציה בפני עצמה בעיר. כל מבנה מיועד למכירת אוכל מסוג אחר – דגים, בשר, ירקות, מוחמצים ועוד ומסביבו עוד רחובות שלמים של דוכנים עם סחורה מכל הסוגים. (שם למדנו שהלטביים אוהבים לאכול כל דבר עם שמיר..)

השוק בריגה
השוק המקורה בריגה
צעירים מקומיים בסיור אלטרנטיבי בריגה
בחור מקומי מטפח בניין שניתן לצעירים למגורים תמורת פיתוח האזור

עברנו ליד מוזאון הגטו והשואה של ריגה, (שהיה סגור באותו יום אז ראינו רק מבחוץ), אזורים ומבנים שהעיירה מסבסדת עבור צעירים בתמורה לפיתוח וטיפוח האזור ועצרנו להפסקה בתחנת הרכבת המרכזית של העיר. כשהגענו לפארק המקסים של העיר, מצאנו את המקוממים עם בגדי ים, בכל זאת היה חמים יחסית באותו יום, שרועים על הדשאים, תופסים שלווה ושמש .

מוזאון השואה בריגה
מוזאון השואה בריגה

איפה החבר'ה המקומיים?

שוב , עיקר הסיור עסק בהיסטוריה הרוסית הקומוניסטית וביציאה ממנה וקצת פחות בחיי היום יום של המקומיים.

פחות פגשנו את החברה הצעירים על מקומות הבילוי והעיסוק שלהם.

אז שאלנו את המדריכה איפה בעצם חיים היום הצעירים? איפה ה"סוהו" שלהם? עם הפאבים המקומיים והגרפיטי והקניות. קיבלנו המלצות על שני אזורים עיקריים ובחרנו באחד מהם – אזור רחוב המיארה Miera iela.

הפארק בריגה
קצת שמש וכולם בחוץ עם בגדי ים. (מתנדבים בקיבוץ של פעם, מישהו???)

מחוץ למסלול המוכה: השוס של הטיול.

הלכנו ברגל ממרכז העיר לאזור המדובר.

מאוד מהר פגשנו עיר פחות מעונבת ורשמית, הרבה פחות מתויירת. הרבה גרפיטי על הקירות ובנינים חצי מפורקים או כאלה שהם ממש צריפי עץ מטים ליפול.

בתים עתיקים בריגה
עדיין יש שם הרבה בתים כאלה. מעץ. ישנים. קצת מתפרקים. וינטג' ...
אומנות רחוב וגרפיטי בריגה
גרפיטי ברחובות

 

מוזמנים לתערוכה

באחת הסמטאות שיוצאות מהרחוב הראשי ראינו חבורת צעירים צבעוניים, "זרוקים" עם גיטרה ורסטות ליד קירות עמוסי גרפיטי.

כשהתקרבנו הזמינו אותנו להיכנס לתערוכה שהם מציגים שם. אלה היו סטודנטים לעיצוב שהציגו את תערוכת סוף השנה שלהם המאוד פרובוקטיבית יש לומר בתוך מבנה הרוס ושרוף, ממש חורבה.

קיבלנו הסברים מעמיקים על כל יצירה ועל המסר החתרני שלה (הציבור אוכל את מה שהתקשורת מאכילה אותו, ריחות של אנשים הם טבעיים בדיוק כמו ריחות של ירקות רקובים ושאריות אוכל, מיצג שנראה כמו זירת רצח בבית חולים ועוד) .

זאת הייתה חוויה מקומית אמתית .

צעירים מקומיים בריגה
מחכים לכל אורח אקראי שיבוא לצפות בתערוכת סיום שנת הלימודים בעיצוב
צעירים מקומיים בריגה
אחד המיצגים בתערוכה. בא להראות לנו שריחות הגוף טבעיים כמו ריחות של ירקות או גבינות. האמת - היה די מגעיל..
חנות שוקולד לימה בריגה
הספסל מחוץ לחנות. עושה חשק

הפסקת קפה

עצרנו בבית קפה וחנות המפעל של חברת שוקולד מקומית laima.

שוקולד זה הכי אני.

הזמנו כוס שוקו והצטיידנו בממתקים ושלל מרציפנים להמשך הדרך. היה טעים ברמות. גם מעוצב חמוד מאוד.

בית קפה בריגה
חנות המפעל. תזמינו כוס שוקו - שוקולד מומס ותהנו
בית קפה בריגה
באמת שווה!!

 בירה עם ה"ריגאים"

המשכנו בעקבות קולות המוזיקה והגענו למתחם של פאבים ומסעדות מקומיים. שם באמת רואים את הצעירים עומדים או יושבים, גם על המדרכות והמדרגות ברחוב ושותים בירה, אחת מתוך מיליון סוגים שיש בבר. ספגנו אוירה. הרגשנו חלק מהמקום. כל כך שונה מהאווירה שישנה במרכז העיר. לטוב ולרע.

צעירים מקומיים בריגה
היה קצת קשה לצלם שם, אבל היו שם אולי 20 או 30 ברזי בירה שונים
צעירים מקומיים בריגה
יוצאים לדרינק. השעה אחרי תשע בערב...

כשרוצים להרגיש קצת פחות תייר וקצת יותר מקומי, חייבים צאת מגטאות התיירות, וללכת בעקבות החושים: מוזיקה, קולות, ריחות, וכל מה שיכול להוביל אותנו לליבה של האזור.

חזרנו להיות תיירים

למחרת, כשהסתובבנו שוב ברחובות בעיר העתיקה, גילינו שלמזלנו נפלנו גם על פסטיבל.

ללא ספק הפסיטבל היה תיירותי לעילא, אבל עדיין זו חוויה מרשימה. החגיגות היו קשורות לימי הביניים, אז כולם היו מחופשים בתלבושות מסורתיות, היו דוכני אוכל, מוזיקה ותחרויות על הבמה, אוירה ססגונית , תחרויות סיף, הפעלות לילדים . גם זו דרך לחוות את חיי המקומיים.. דמיינו לכם תייר בתל אביב בפורים..

עוף מעושן בפסטיבל בעיר העתיקה בריגה
העוף המעושן המפורסם של המקום. טעים ממש

קצת על העיר העתיקה

השיטוט ברחובות, הן העיר העתיקה על שלל הסמטאות והן באזורים הפחות מתויירים מאוד נעימה. זו עיר מלאת חיים, המון בתי קפה , מסעדות ופאבים. מאוד כייף להסתובב בנחת ולדעת שהכל קרוב ואתה מספיק למצות את הביקור.

באחד השיטוטים פגשנו בית קפה באמת חמוד ביותר, עם שילוט מסקרן ואוירה רומנטית ורגועה. מקום נהדר להירגע ולנוח קצת.

בית קפה בריגה
בית קפה בריגה

לאורך הפארק הנהר ישנם גם בתי קפה חמודים. מצאנו אחד כזה ואפילו חזרנו אליו כמה פעמים. יש בו ספות רביצה בחוץ, מול הנהר והכל נורא רגוע ומרגיע. שלושה וחצי צעדים מהמכרז ההומה.

בית קפה בריגה
רביצה נוסח ריגה

ריגה היא באמת קסם של עיר. יפה מאוד, מסבירה פנים לתיירים. נעימה לשיטוט, זולה יחסית, כייפית ממש.

אין בה, (או שלא מצאתי…) איזו סצנה מחתרתית בועטת, אבל יש בה ללא ספק אזורים שאינם תיירותיים ומאוד כייף לגלות אותם.

הבונוס של הסיורים המודרכים

אחד היתרונות הבולטים של השתתפות בסיור (בעיקר באלטרנטיביים) בתחילת הביקור שלך ביעד הוא שאתה יוכל לקבל טיפים והמלצות מהמקומיים וגם להספיק ליישם אותם.

זה מה שהרגשתי בריגה.

גם אם הסיור היה מרתק ומעשיר אך לא נגע בדיוק במקומות אותם רציתי לראות וחיפשתי, חמש דקות של שיחה בסוף הסיור עשו את העבודה וככה הרווחנו גם וגם וגם.

גם חרשנו את האזור התיירותי והעיר העתיקה, גם הגענו למקומות הפחות מתויירים והבנו את מוקדי העניין של המקומיים,  הגענו לאזורים שבהם קורים הדברים האמתיים, הספקנו אפילו חצי יום בעיירת החוף וחווינו את בילוי השבת של המקומיים. עצרנו להפסקת צהרים כל יום כדי למלא מצברים לערב. חופשה מלאה .

ומה עם קצת שופינג?

קניות אתם שואלים?  אם מקרה שאלתם???

אז לא.

אני לא מצאתי שום דבר מעניין בקניונים שם. גם המותגים הבינלאומיים והמוכרים …לא יודעת, אופנה אחרת.

לא הייתי ממליצה לבנות או לצפות  לרכישות גדולות בעיר הזו.

בשביל זה יש מקומות אחרים.

תוספת קטנה לסיום: העיירה יורמולה

היות וזו באמת עיר קטנה, בחרנו את אחד הבקרים להקדיש לעיירת חוף סמוכה -יורמולה. זאת היתה החלטה מצויינת. מוזמנים לקרוא עלייה פה

זה היתרון של מקום קטן.. שממצים בחצי יום.

בית קפה בריגה
תעלו על האופנים, וסעו לריגה. כדאי.

איפה עוד השתתפתי בסיורים דומים?

עוד פוסטים שכתבו על ריגה

מיכל בן ארי מנור, בבלוג "רואה עולם": טיול סופשבוע זוגי בריגה

ינינה זסלבסקי אפק בבלוג "אפקים מטיילים": סופ"ש בריגה: שלכת, אוכל טוב, בירה וקורטוב היסטוריה 

וגם פוסט נוסף על ריגה האחרת:  ריגה שמעבר לנהר: סיור ברובע אז’נסקאלנס

רונית שימרון בבלוג "טרוולסט": העיר בלבן וזהוב – טיול חורפי בריגה

השארת תגובה