העניין שלי בפולין התחיל בקרקוב
במסגרת טיול הטעימות שלי בפולין, קרקוב הייתה אחת מנקודות המפתח.
כמו שכתבתי בפוסט נגיעות וטעימות מפולין, כשחקרתי את תחום תיירות המורשת היהודית באירופה, נחשפתי למאמרים רבים שעוסקים בפיתוח התיירותי של קרקוב ובעיקר בכל הקשור לרובע קז'ימייז ולפסטיבל היהודי.
ראיתי שיש שם סצנה אלטרנטיבית, חשיבה מחוץ לקופסה ורעיונות מאוד יפים על פיתוח עיר יצירתית וחוויות תיירות שמוגשות בצורה מעט אחרת.
בתכנון המקורי, רציתי להיות בעיר הזו יותר זמן אך בסופו של דבר, היות ורציתי המון דברים, גם בה הייתי רק יומיים ועל כן לא חוויתי אותה עד הסוף.
למה תמיד צריך לבחור בין כמות לאיכות???
אז כן, בטיול הזה האחד הדגשים היה על כמות ויש לזה מחירים.
כך או כך קרקוב נהדרת.
חפשו לכם טיסה לקרקוב
מרכז העיר - הכי "בתוך המסלול"
שוב הזמנתי דירה נהדרת במרכז העיר, דקות הליכה מהכיכרות המרכזיים.
זו דירה מרווחת ונעימה, עם מרפסת אחורית הפונה לחצר פנימית עם דשא ושלכת.
הדירה מאובזרת במידה סבירה, והיא נמצאת בתוך קומפלקס סגור הנותן תחושת ביטחון.
יש לה חניון בתשלום ובסך הכל ענתה על כל הציפיות שלנו.
את החצי הראשון של הזמן שלנו בקראקוב הקדשנו למרכז.
נחמד.
לא עפתי.
בדיעבד הייתי צריכה ללון באזור רובע קז'ימייז, נראה לי שהייתי נהנית יותר.
או למשל במלון Hotel H15 Luxury Palace שנראה לי מדהים או בדירה Apartment Zegadłowicza שיש לה ציון מאוד גבוה והיא נראית מבטיחה ומרווחת.
בסוף הפוסט אוסיף עוד כמה אתרי לינה ששמעתי עליהם דברים טובים.
קרקוב התיירותית
טיילנו ברחובות ובכיכרות, השבילים בפארקים מלאים בשלכת היו מאוד נעימים לשיטוט, המוני תיירים, המוני צעירים.
עיר תוססת וחיה.
הלכנו גם לאחד הקניונים. לא זוכרת איזה. נחמד. לא זול בטירוף אבל סביר. בזמן שאני הסתובבתי בין החנויות, אריק מצא לנו מידע על אאוטלט ואזור קניות שנמצא ליד לודז'. מזל שכך. כל הפרטים על קניות באמת שוות בפולין בפוסט על לודז'.
יש או אין עיר בילויים מתחת לאדמה?
מישהו אמר לנו פעם שיש שם עיר בילויים מתחת לאדמה.
לא יודעת למה הוא התכוון. לא מצאתי עיר בילויים אבל כן מצאנו מועדון ג'ז שהייתה בו הופעה באותו ערב.
זו הייתה להקה חובבנית, מעיר סגד בהונגריה, שבאו להופיע במועדון.
היינו שם כמעט לבד.. הלכנו אחרי ההפסקה כי היינו נורא עייפים, אבל זה היה באמת נחמד כבילוי מסוג אחר.
הם היו חמודים, ונראה שנהנו מההופעה אפילו יותר מהקהל.
קצת על הרובע היהודי:
עיקר העניין שלי בקרקוב כאמור התמקד ברובע קז'ימייז. נסענו לרובע למחרת על הבוקר, ובו גם ערכנו סיור אומנות רחוב נהדר שוב עם חברת FREE walking TOURs.
הרובע היהודי של קרקוב, רובע קז'ימייז (Kazimierz), היה בעבר עיר נפרדת, ששכנה מעברו השני של נהר הוויסלה. בשנים האחרונות עבר הרובע שיקום וחידוש, הבניינים בו שופצו וכיום זהו אזור שוקק חיים.
קז'ימייז מתוארכת למאה הארבע-עשרה; במאה החמש-עשרה החל הישוב היהודי בה.
עד מלחמת העולם השנייה היה קז'ימייז מרכז חשוב של חיי הדת והתרבות היהודית. בתקופה זו, חיו בקרקוב כ 60,000 יהודים, רובם התגוררו קז'ימייז. רובה המכריע של אוכלוסיית יהודי קרקוב נספו במהלך מלחמת העולם השנייה.
בתקופה שלאחר המלחמה, מחוז זה הפך לחורבה, והמונומנטים שבו, במיוחד אלו הקשורים ליהודים, נהרסו.
רובע קז'ימייז' היה נטוש ומרושש קרוב ל-45 שנים.
פיתוח תיירות תוך ניצול הזדמנויות
התחייה מחדש של האזור הגיעה עם הצלחתו של הסרט "רשימת שינדלר", שצולם במקום בשנת 1993 על ידי סטיבן שפילברג.
זרם המבקרים מכל רחבי העולם שהגיעו לבקר באתרים שבהם צולם הסרט שכנע את הרשויות של קרקוב שרובע קז'ימייז' הוא בעל ערך תיירותי. זה מה שעודד את שיפוץ האזור ומשך משקיעים שונים, לווא דווקא יהודים או פולנים.
בעזרתו גדל העניין בתרבות היהודית, ופסטיבל התרבות היהודית תפס תאוצה וגדל משמעותית.
הפסטיבל שנערך מדי שנה בסוף יוני או בתחילת יולי, מפגיש בין אמנים יהודים מכל העולם. הוא נמשך 9 ימים, וכולל קונצרטים, תערוכות, הצגות, הרצאות, סדנאות ועוד.
הפסטיבל והסרט נתנו תנופה להצגת ההיסטוריה היהודית של קרקוב והפכו את הרובע לאתר תיירות מרכזי בעיר.
עוד על כך אפשר לקרוא באתר הפסטיבל.
רחוב שירוקה - לב הרובע היהודי
רחוב Szeroka מהווה למעשה את ליבו של הרובע היהודי. כאן התיישבו היהודים הראשונים במאה ה-14, וגם היום אפשר לחוש את האווירה שליוותה את האזור בתקופת ימי הביניים.
ברחוב זה תמצאו מסעדות יהודיות (לא כולן כשרות) בעלות שלטים הכתובים בעברית וגם חנות ספרים יהודית. ברחוב זה נמצאים שניים מבין שבעת בתי הכנסת בעיר.
מאוד נעים להסתובב שם.
יש המון בתי כנסת, מסעדות, כיתובים בעברית על הבתים והמונומנטים המשוחזרים, וכמובן אנדרטה לזכר יהודי קרקוב הרבים מנשוא, שנספו בשואה.
האנדרטה לזכר 60,000 קורבנות יהודים במלחמת העולם השניה ועוד בתי כנסת ושלטים בשפת הקודש
הפסקת קפה
גם בתי הקפה שם מאוד נעימים ומזמינים.
לפני הסיור עוד הספקנו לשבת בחצר אחורית של אחד מהם, מוקפים עצים, פרחים והמון ציורים על הקירות.
עם כוס קפה ועוגייה – מי צריך יותר מזה???
בית הקפה נקרא "2Okna Cafe" והוא נמצא בכתובת Józefa 40, 31-056 Kraków, פולין
החצר האחורית – נעימה ומעניינת
עיר יצירתית ומסלולים אלטרנטיביים: פולין לומדת ומיישמת
כמו במקרה של הגמדים של וורוצלב, שהעירייה ומהממשלה זיהו את הפוטנציאל התיירותי היצירתי ומינפו אותו לצורך פיתוח העיר והאזור, כך גם ברובע קזמייז' בקרקוב.
פולין, שרק משנת 2007 למעשה חווה התפתחות בתחום התיירות, עשתה במהלך השנים הללו תהליכים תיירותיים מעוררי התפעלות המהווים מקור השראה ודוגמא.
יש לנו הרבה מה ללמוד מהם.
הם מבינים ומנתחים מגמות וטרנדים, ומנצלים אותם בצורה נהדרת.
מחקרים שמצאתי בתחום (וגם הפולנים כנראה מצאו) מעידים כי בשנים האחרונות, ניכר שינוי משמעותי בדרך של סיור בעיר:
…"תיירים עוזבים את מרכזי העיר העתיקה ובוחרים לבקר במקומות שאינם נחשבים אטרקציות תיירותיות טיפוסיות. במקומות כאלה מתפתחות צורות אלטרנטיביות של תיירות עירונית המתוארות כ"תיירות מחוץ למסלול".
"באירופה מדובר בעיקר בערים היסטוריות, ובמיוחד בערי בירה או ערים גדולות, כגון קרקוב, אחת הערים הגדולות בפולין, המתוארת בדרך כלל כ"בירת התרבות" של פולין."…
קרקוב כ - Case study לפיתוח תיירות אחרת
מחקר נוסף שקראתי ניתח את ניהול התיירות בערים היסטוריות אירופיות בהקשר של פיתוח "תיירות מחוץ למסלול", תוך שימוש בחקר המקרה של קרקוב.
כדי להמחיש את הנושא, נבחרו שני מחוזות: "נובה הוטה" ( Nowa Huta) ו"פודגוז'ה" (Podgórze) כדוגמא.
בשני המחוזות ניתן להבחין בשינויים המשפיעים על מודל התיירות העירונית. הם נובעים מהשינוי במוטיבים של מבקרים ובבחירה שלהם בדרך חלופית לבלות בעיר שבה הם מבקרים.
החוקרים מצאו כי רובע קז'ימייז, המוכר ללא ספק כ"רובע תרבות" טיפוסי בקרקוב, עבר תמורות משמעותיות בשנות התשעים: החלל שופץ, מונומנטים היסטוריים רבים, כולל בתי כנסת, שופצו ושוחזרו, והחלו בו פעילויות תרבות ובידור.
כתוצאה מכך, חלק זה של העיר, בדומה לרובע היהודי של בודפשט או פראג, הפך לגיבוב של פאבים ומסעדות, לטובה ולרעה.
לטענת החוקרים, לקרקוב יש עדיין מספר מרחבים פיזיים ושכבות של היסטוריה, שניתן ליצור סביבם רעיונות יצירתיים ותיירות יצירתית.
חשוב להשתמש ביוזמות העולות מן השטח כלפי מעלה, כגון פסטיבלים ואירועי תרבות ולהגיב לצרכים המשתנים של ציפיות התיירים.
צרכים אלה קשורים ליצירת דרך לחוות את העיר לא רק דרך הפריזמה של האתרים ההיסטוריים והמונומנטים שלה. בעתיד, הרעיון של תיירות יצירתיות עשוי למלא תפקיד מרכזי בעיצוב האטרקטיביות התיירותית של העיר.
דיפוזיה של חדשנות
הפסטיבל היהודי הוא דוגמה מושלמת לאבולוציה של אירוע יצירתי, תרבותי וצנוע, אשר במשך השנים התפתח לאירוע גדול עם שיעור מבקרים מסיבי.
בפסטיבל הראשון בשנת 1988 השתתפו כ -100 איש. בשנת 2017, כשנערך המחקר הזה, כבר השתתפו בו יותר מ – 30 אלף איש..
…"השתתפות בפסטיבל מאפשרת מגע ושיתוף פעולה בין-תרבותי, אשר הופרע בעבר כתוצאה מאירועים היסטוריים; הוא מקדם הבנה הדדית וסובלנות.
הפסטיבל מתרחש לא רק במרחב הפיזי של קז'ימייז, אלא גם יוצר רווחים "סמליים" ויצירתיים עבור המשתתפים ביצירת רשת להחלפת ניסיונות, מידע ורעיונות. זהו הערך המוסף המשמעותי של הפסטיבל"…
כיום, קז'ימייז נחשב המחוז המחובר ביותר עם הרעיון של תיירות יצירתית בעיר.
במקרה זה, הרעיון של יצירתיות ייצג מקרה טיפוסי של דיפוזיה של חדשנות.
קז'ימייז היא דוגמה "לבום תיירותי", שצמח מיזמים פרטיים, שהביעו עניין רב במורשת היהודית ופעלו בהתאם.
המיקום וההצלחה של מיזם אחד מוליד לעתים קרובות דחף לפיתוח מיזמים אחרים בשכונה.
חשוב לציין בהקשר זה, כי יש הטוענים כי בהפיכתו של קז'ימייז "למודל התיירות הנפוץ בעיר העתיקה", הוא עובר מסחור מהיר מדי.
נמצא כי על אף הפחד שהאינטרסים המסחריים ינצחו בקז'ימייז, וידחפו החוצה תופעות מעניינות אחרות הקשורות לנוכחותם של אמנים, יוזמות תרבותיות עממיות, גלריות קטנות ופאבים עם שאיפות אמנותיות, מגמה שלילית זו לא קרתה ואף התהפכה בשנים האחרונות.
שוב היצירתיות מנצחת ומוכיחה את עצמה
לפיתוח התיירות היצירתית בקרקוב השלכות חיוביות רבות.
בספרות נטען כי תיירות יצירתית נצרכת לרוב על ידי תייר מנוסה יותר, המחויב ומוכן לחקור את העיר בהקשר הידע התרבותי ומורשתי שלה.
שלב זה מזוהה כ"עידן שלאחר התיירות". עידן בו התייר לא רק לומד על המורשת החומרית אלא גם חווה את המורשת באופן מוחשי ורוחני, דרך מעורבותו בחיי העיר. כך הוא מבין טוב יותר אודות הקהילה המתגוררת שם ומשפר משמעותית את איכות החוויה התיירותית שלו.
תיירות יצירתית משפיעה על מגזרים מקומיים שונים – הרצון של גופים תיירותיים מקומיים קטנים ליצור משהו חדש, ייחודי ומעניין מוביל לרעיונות עסקיים ובתגובה לביקוש גובר של תיירים.
עוד נאמר במחקר זה כי "תיירות יצירתית" מסוגלת לשנות את הממדים ואת המשמעות של המחוזות המפורסמים ביותר בקרקוב: העיר העתיקה, מחוז קז'ימייז, פודגורז'ה, נובה הוטה ועוד.
תיירות כזאת אינה מציגה חפצים מאחורי זכוכית, אלא מאפשרת לך לגעת, לאכול, לעסוק, להשתתף או לחוות את העיר באמצעות כל החושים.
את רובע העיר העתיקה, אשר עד כה נתפס כמוזיאון עם תערוכות היסטוריות, ניתן כיום לחוות כאורגניזם חי, וזאת הודות למיזמי תיירות יצירתיים, המותאמים לצרכים המשתנים של התייר חדש.
אומנות רחוב ופסטיבלים כפונקציה של תיירות יצירתית
נדמה שאמנות רחוב בקרקוב הייתה קיימת תמיד, כתופעה מחאתית ספונטנית, שכן ציורי קיר או סיסמאות שהופיעו בעיר היו בעיקר פוליטיים או חברתיים. הם שימשו מעין שיר מחאה או סוג של מרד נגד המשטר הקומוניסטי, או פוסט-קומוניסטי.
עם זאת, בשנים האחרונות חל שינוי גדול, שנבע בעיקר מפעילים מקומיים שיצרו פסטיבלים ופרויקטים שונים.
החשובים ביותר הם פסטיבל "ArtBoom" שמטרתו העיקרית היא לשפר את איכות המרחב הציבורי באמצעות האמנות, ו"פסטיבל התרבות היהודית", שמטרתו לשמר את ההיסטוריה של תושבי קרקוב היהודים באמצעות אירועי אמנות ותרבות.
כמו כן ראוי להזכיר את פרויקט "101 מוראלים לקרקוב" (Murals for Krakow 101).
מוראל = ציור קיר, שנוצר על ידי אמני רחוב בקרקוב שיצרו ציורי קיר בשילוב פורמטים רבים ושונים וחיבורם להקשרים עירוניים, היסטוריים ואדריכליים.
על הפרוייקט הזה אפשר לקרוא גם פה.
אתר המספר על אומנות הרחוב בקרקוב: Krakow Street Art Guide.
ועוד אחד : Kraków Street Art
אומנות רחוב זה לא רק ציור על הקירות
אז כן, רובע קז'מייז מלא ביצירות של אומנות רחוב.
חלקם כאמור "מאושרים" וחוקיים שצוירו במהלך אחד מהפסטיבלים (רוב הציורים הגדולים המכסים קיר בניין שלם צוירו במסגרת הפרויקטים הללו). חלקם לא מאושרים, אבל לא פחות מעניינים, יפים יצירתיים ומעלים הרבה מאוד מחשבות.
יש לציין כי יש שם גם הרבה אומנות רחוב שאינה רק ציור על הקירות.
מדבקות, יצירות על גבי קרמיקות שמודבקות ברחוב, אמירות מחאה וסטנסילים עם מסר כזה או אחר. אפילו רקמה על רשת שיפוץ מצאתי.
כל שנדרש הוא להסתובב ברובע המקסים הזה ולפקוח עיניים.
יצירה מחלקי מראה והחתול על הקרמיקות המסמל מחאה נגד האנרכיה
סיור אומנות רחוב ברובע קז'מייז
את הסיור כאמור ערכנו עם FREE walking TOURs.
נפגשים בכיכר בית הכנסת המרכזי ומחפשים את המדריכים עם המטריה הצהובה.
ממליצה בכל ליבי להצטרף לסיורים הללו. הם מעניינים, מוספים המון רקע וידע, קלילים, קצרים, לא מחייבים ומספקים חוויה מעשירה שמשנה את אופי הטיול לחלוטין.
בסיור עברנו בעיקר בין היצירות הגדולות, אלו שצוירו מהלך הפסטיבלים, אבל לא רק. המדריכה הסבירה מה עומד מאחורי היצירות, מי עשה אותן ומה המסר שלו לעולם.
אתן כמה דוגמאות אבל זה באמת רק קמצוץ קטן מהשפע שהאזור מציע.
יצירות של אומנים ישראליים
זוהי אחת מהיצירות המופלאות ביותר, היא צויירה על ידי הקבוצה הישראלית – חיפאית "ברוקן פינגאז". זהו ציור על קיר של בניין שהיה שייך למשפחה יהודית – משפחת בוסק, וצוייר לזכרם.
מדריכת הסיור, עם מטרייתה הצהובה, מסבירה על ההדפס של חלף עם הרוח.
יצירה נוספת של אמן ישראלי – " פילפלד" (ניר פלד) על בית יהודי נטוש, שצוייר במסגרת פסטיבל התרבות היהודית. בציור נראה ילד עם מעין כובע של אריה על ראשו וחולצה עם הכיתוב "ג'ודה" – יהודה. הוא בא לתאר כמה היהודים סבלו מצד אחד וכמה הם חזקים ובעלי כוחות מאידך. זה נמצא במגרש חניה שנשכר לצורך הפסטיבל היהודי, והוקמו בו עגלות מזון וישיבה: משאיות ומיניבוסים חונים שמגישים צ'יפס בלגי, המבורגרים, תפוחי אדמה אפויים, כריכים, סושי, קרפים, עוגות, מאפים ועוד..
הקשר עם היהדות
עבודה ענקית זו, נמצאת באחד הרחובות הראשיים ברובע – רחוב ג'וזפה.
זהו רחוב שגרו בו בעבר חסידים רבים והיו בו הרבה בתי מדרש שננטשו במהלך המלחמה. בשנת 2016 צייר שם אומן מקומי דמויות שונות שמצייגות אישים חשובים שגדלו וחיו באזור או השפיעו עליו:
ציור שנעשה על ידי אומן איטלקי מפורסם "Blu" בשנת 2011 ונחשב לאחד הציורים המדוברים ביותר של קרקוב.
זוהי עבודה שנוייה במחלוקת כי היא בוחנת את היחסים המורכבים בין התרבות הפולנית לבין הכנסייה הקתולית.
כדי להוסיף עוד קצת שמן למדורה, היא ממוקמת באזור הגטו היהודי לשעבר.
חוצים את הנהר
בהמשך הסיור חצינו את הגשר מעל הנהר, שגם הוא יצירת אומנות בפני עצמו ועברנו לחלק אחר של האזור. פגשנו שם עוד מספר יצירות וסיימנו במגרש חנייה בחצר אחורית של אזור תעשייה ומגורים, מלא ביצירות גרפיטי ואומנות רחוב. זהו מקום שמדי סוף שבוע מגיעים לשם אומנים שונים, מציירים או כותבים, ומשאירים חותם.
הגשר החוצה את הנהר מהצד של הרובע היהודי, לכל אורכו דמויות בתנוחות שונות הקשורות בחוטים ועל כן מתנדנדות ברוח.
חלק קטן מהיצירות במגרש החניה
ברובע קזמייז' יש עוד המון יצירות מופת.
ציורים, פסלים, קרמיקות מודבקות על הקירות, מדבקות, כיתובים, הדפסים, הכל.
קחו את הזמן (לא כמוני הפעם..) תטיילו ברחובות ותמצאו אוצרות.
סיורים נוספים בקרקוב
עוד כמה סיורים שניתן לערוך בעיר, בעיקר אם באים אליה לכמה ימים.
סיור סגווי ברחבי העיר העתיקה, מתאים גם לילדים מעל גיל 7.
סיור ברובע היהודי, שרידי הגטו והסיפור מאחורי רשימת שינדלר.
מסיבת סירה עם שתיה בלתי מוגבלת בנהר הוויסלה, בשעות אחר הצהרים, מתאים במיוחד לצעירים ולצעירים בנפשם.
סיור יין וטאפס בעיר העתיקה בקרקוב
טיולי יום מחוץ לעיר
בטיול שלנו היינו עם רכב שכור ומעט זמן בכל עיר.
אם באתם לכמה ימים בקרקוב וחשקה נפשכם גם בטיול מחוצה לה, הנה כמה טיולים שנראים לי טובים:
עצוב אבל הכרחי – טיול למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, כולל כרטיס כניסה לאתר. איסוף והחזרה למלון שלכם.
טיול למכרות המלח וייליצ'קה, במערות שמצאות 135 מטר מתחת לאדמה.
ערב פולקלור פולני כולל ארוחה ככול יכולתך, ריקודים, תלבושות מסורתיות, מוזיקה ועוד.
פארק השעשועים Energylandia – כרטיס כניסה והסעה לפארק הגדול ביותר בפולין.
סיור לזאקפונה, עלייה ברכבל בנופים המרהיבים של הרי הטטרה הגבוהים המכוסים בשלג עד מאי וגם כניסה למרחצאות תרמיים.
מלונות מומלצים בקרקוב
כפי שאמרתי קודם, קבלו עוד כמה המלצות למלונות טובים בעיר.
The Loft All-Inclusive Hotel Adults Only
הכל-כלול – מבוגרים בלבד
נמצא ברובע העיר העתיקה, ומציע גישה למסעדה. החדרים ממוזגים, וכוללים נוף לעיר, שולחן עבודה ואינטרנט אלחוטי בחינם.
תוכלו למצוא בחדרים טלוויזיה עם מסך שטוח, וכל חדר מציע חדר רחצה פרטי עם מקלחת ומוצרי טיפוח בחינם. תוכלו ליהנות מבקבוק יין מבעבע.
מקום האירוח מציע ג’קוזי על הגג וסאונה שתוכלו להשתמש בהם. יש גם מכונת קפה ואביזרים להכנת תה. יש במקום גם כספת.
דירוג האורחים:
לפרטים נוספים והזמנה בטוחה:
Aparthotel Delta Boutique
מלון דירות נחמד, כולל ארוחת בוקר
מלון דירות דלתא בוטיק מציע יחידות אירוח עם מיזוג אוויר ואינטרנט אלחוטי חינם וגם ארוחת בוקר קונטיננטלית או בסגנון א-לה-קארט.
נמצא במיקום מרכזי ומעוצב בסגנון מודרני ונוח.
דירוג האורחים:
PURO Kraków Kazimierz
מלון 4 כוכבים גדול וחדש במרכז העיר העתיקה
מקום האירוח PURO קרקוב קז'ימייז’ נמצא ברובע התוסס בקרקוב ובו טרסה ומרכז כושר. בתנאי מזג אוויר טובים, תוכלו ליהנות מאופניים להשאלה בחינם.
כל החדרים כוללים שולחן עבודה, חדר רחצה פרטי עם מוצרי טיפוח בחינם, טלוויזיה בעלת מסך שטוח ומיזוג אוויר, וחדרים מסוימים מציעים גם פינת ישיבה. מקרר זמין בחדר גם כן.
תוכלו ליהנות באתר מארוחת בוקר, מבית הקפה MAK bread & coffee place, ממסעדת Halicka, ומ-Prisma SPA.
מקום האירוח מציע סאונה, שתי טרסות חיצוניות וגינה.
דירוג האורחים:
Apartament Miodowa
דירה להרכב משפחתי
עד 6 אנשים, עם אפשרות לארוחת בוקר בלב הרובע היהודי.
מטבחון כולל מדיח כלים, מיקרוגל ומכונת קפה. בחדרים טלוויזיה בעלת מסך שטוח וחדר רחצה פרטי עם מקלחת.
ארוחת הבוקר מוגשת במסעדת Kolanko No6, שנמצאת במרחק של 300 מ' ממקום האירוח.
שימוש חופשי באופניים זמין במקום האירוח.
דירוג האורחים:
ממשיכים ליעד הבא - לודז'
אומנם לא מיציתי את העיר, ובטח לא את הרובע היהודי שבה, אך המסע ממשיך לעבר היעד הבא, המרגש לא פחות – לודז'.
כולי תקווה שיום אחד אחזור לשם לביקור עומק של כמה ימים.
איך אחרים רואים את קרקוב
ניני אטלס, בבלוג שלה "חמושה בעדשה" – כתבה על "טיול בקראקוב – עיר של רוגע וקסם".
הוד בן בינמין, בבלוג שלו "הוד. נקודה" כתב על "קרקוב, פולין, לא רק טיול שורשים".
מיכל בן ארי מנור, בבלוג שלה "רואה עולם" כתבה על "הנשים של קרקוב"
עוד מהטיול שלי בפולין
נגיעות וטעימות מפולין
וורוצלב – על גמדים, גשרים ומה שבינהם
האזור הכפרי של דרום מערב פולין
לודז' – אהבה ממבט שני
עינת, מאז שפגשתי את הפרופסור שלך אני מאוד מתענינית בתהליכים האלה שאת מספרת עליהם.
אמנם הייתי בקרקוב פעמיים אבל תמיד לזמנים קצובים. נהניתי מהביקור בשכונות שלא היו יהודיות. אבל אל הייתי בזמן הפסטיבל היהודיץ היה לי מאוד קשה לראות את המסחור של כל נושא היהדות בקז'ימיז. דמייני לעצמך קבוצת טיילים יפנים שומעים על יהדות בבית הכנסת שהפך למוזיאון מפי מדריכה פולניה שאפילו לא יודעת להגות נכון מושגים ביהדות. (לא צריך לדמיין – אני הייתי וראיתי ) זה עלוב, זה ממוסחר, וזה הצגה . ברור שיש שם חוקרים ברמה גבוה, ויש בודאי גם חומר לחקור – אבל מה שרואה התייר זה פארסה.
כמובן – קראקוב מציעה מגוון גדול של עניין . המוזיאון מתחת לסוקיניצה הוא פשוט מעלף ומאלף. אבל כל הפסאודו יהדות הזה – זה לא! אולי אם אגיע לפסטיבל היהודי, אשנה את דעתי.
הי ינינה. קודם כל לכבוד הוא לי שאת אומרת "הפרופסור שלך"…קטונתי.
מעבר לכך, גם אני לא הייתי בפסטיבל היהודי ולא יצא לי לשמוע מדריכה פולניה מסבירה על מושגים בעברית, בטוחה שהחוויה שלך היתה צורמת ונותנת תחושת מסחריות. שאלת האותנטיות גם היא שאלה מרכזית ביותר בחקר התיירות שעדיין לא התיחסתי אליה בכלל. תמיד יש צדדים טובים יותר ופחות לכל תופעה או מיזם תיירותי ובפסטיבלים מסוג זה חוסר האותנטיות והמסחור הם מאוד משמעותיים.
עם זאת דרך הפיתוח של הרובע והבאתו לאן הוא היום מאוד הרשים אותי
מאד אהבתי לקרוא על יעד שטיילתי בו והתרשמתי מהצד היצירתי שלו דרך העיניים המחקריות שלך. למדתי המון!!!!
תודה מיכל. זה באמת מעניין לראות את הדברים גם בדיעבד
מת על העיר הזו. תודה!
תודה. גם אני מתה עליה
מאוד מעניינות הדוגמאות שהבאת כאן על אמנות הרחוב והקשר בין היוצרים, התוכן והרובע היהודי. ללא ספק שווה לערוך את הסיור הזה על אמנות הרחוב ולהכיר גם את הסיפורים שמאחורי הציורים. בכך שכנעת אותי מעל לכל ספק.
את מנתחת את החוויה של קרקוב בהתאם לתיאוריות בנות זמננו על תיירות. אותי מעניינת גם הזווית של ההיסטוריה. לא הייתי בקראקוב אבל אפילו מקריאה (וקראתי כבר לא מעט פוסטים על קראקוב) אני מרגישה שבטח היו עולים בי רגשות מעורבים ביחס לכל ההתעוררות היהודית הזאת. זה יצירתי מאוד, וכאן בדיוק נמצא העוקץ. מצד אחד זה יפה ומצד שני זה מעורר הרבה שאלות על העבר וגם על ההווה. האם זה לא ציני במקצת? האם זה אמתי? מאיזה מקום זה נובע? האם אין כאן יפוי של המציאות או משהו שבא לייצר תדמית חדשה ולטאטא את מה שלא נעים לראות?
המקרה של קרקוב הוא באמת מעניין במיוחד כי יש בו קשר חזק אלינו היהודים והפיתוח שם הוא סביב ההסטוריה הקשה של המקום. באופן כללי, בסיורים שערכתי בפולין עם מדריכים פולנים, עלתה בי ובבעלי תחושת "אכלו לי שתו לי" מאוד חזקה של הפולנים. פה כבשו אותם ופה קבעו להם וכביכול שום דבר לא ממש קשור אליהם או באשמתם. בחרנו לא להגיב על זה במהלך הסיורים כי זה נראה לנו לא המקום. כן, זה יוצר איזו אי נעימות.
מצד שני, עושה רושם שהם משתדלים להנציח ולתת מקום וכבוד ליהודים שחיו שם ונספו בשואה. ברובע קזמייז יש גם בית קברות יהודי ענק, שגם בו מסיירים ויש בו הסברים על היהודים שם. בכל עיר ועיר בפולין יש הנצחה כזאת או אחרת ליהודים. כן הם מנסים מאוד לייצר תדמית חדשה, אבל אני חושבת שהם עושים זאת בצורה יצירתית וחוויתית ואלי זה מדבר הרבה יותר ממוזאון רגיל. כל אחד יכול לבחור לעצמו איך הוא רוצה לחוות את ההסטוריה שם. אני לא חושבת שזה ציני, אני כן חושבת שזה מתכתב עם הגישה הזאת של "לא באשמתם" שמובלת גם על ידי הממשלה (החוק הפולני וכו),
מאמר מעניין מאד, משום מה השרה עלי עצב.
אולי בגלל שכל דבר שנוגע לפולין קצת מעציב אותי. (מוצא משפחתי מפולין, רבים נספו בשואה)
האופן שבו העיר משתקמת מההריסות והופכת ליעד תיירותי מעורר השתאות, בפרט ההבנה בטרנדים עכשויים.
בכל מקרה יקח עוד זמן עד שאבקר בה (אם בכלל), בינתיים מבקרת בה באמצעות הפוסט שלך..
תודה עדי. גם ביקור באמצעות פוסט הוא ביקור. יש שם משהו עצוב ללא ספק. במיוחד אם זה כרוך בשורשים. מקווה שהארתי גם זויות אחרות.
קראתי בעניין ובהתפעלות. תודה רבה . מאחר שהניה בקרקוב רק יום וקצת (בדרך לסלובקיה) , זמן ב ו לא מתקיים free walking tour על אמנות רחוב, מבקשת להיעזר בך למקם אתת הציורים הבולטים. אשמח אם תוכלי לו ר לי באיזה גשר מדובר והיכן ממוקם מגרש החניה שאת מזכירה בסוף ,שיש בו הציורים הצבעוניים המקסימים. תודה רבה
תודה רבה דבי.
הגשר נקרא Kładka Ojca Bernatka
לגבי מגרש החניה אני לא מצליחה לאתר את כתובתו המדוייקת. הוא היה נסתר בין בתי מגורים ומפעלים שהובלנו אליהם על ידי המדריכה.
בכל מקרה אם תסתובבי ברובע קז'מייז תמצאי שפע רב של יצירות אומנות רחוב וגרפיטי.
תהני מהטיול!!