סופגניה לכריסמס, בפתח מנהרה בדרך לנ"אסא

טיול באזור הגליל המערבי ביום חורפי הוא עונג צרוף.

בשבתות גשומות וקרירות אני אוהבת להיכנס לאוטו ולנסוע צפונה.

בלי תוכנית מסודרת, בלי כיוון ממשי.

לנסוע בגשם, לראות ירוק ופריחות, לנשום אויר הרים ולמצוא איזה בית קפה חמוד לנוח בו.

הגליל שבו אני גרה צופן בחובו נופים ונקודות חן, תמיד יש מה לראות, ולעולם גורם לי להרגיש קצת בחו"ל,  רק חצי שעה מהבית.

היו לנו שלוש שעות. זהו. אחר כך צריך להגיע חזרה לקחת את הנסיך מקורס הקארטה .

יצאנו והתחלנו לנסוע בכבישים. היה ריק, כמעט אף אחד לא יצא מהבית, המצב בצפון קצת רגיש בימים אלה.

כמקומיים, אנחנו מעט פחות חוששים, אז שמנו את המיקס היומי ב"ספוטיפיי", הפעלנו מגבים ועלינו לכוון שלומי.

בדרך חשבתי – ניסע לקיר בשתולה, נצלם קצת, נראה מה חדש שם.

הכבישים ריקים, העצים שטופים, פרות, סוסים וכבשים רועים באחו. חו"ל זה לגמרי כאן.