תיירות אחרת בארץ ובעולם

צל עץ תמר ואור ירח – טיול הרפתקני למעיינות החמים בעין ג'ונס

מעיינות חמים ברמת הגולן - עין ג'ונס - הנביעה של חמת גדר

בריכת עין ג'ונס הוא אתר עם נביעה של מיים חמים ממנה שואבים ומזרימים מים לחמת גדר.

הנביעה החמה היא חלק ממערכת נביעות תרמו-מינראליות, שממנה נובעים מים חמים וצלולים המועשרים במינרלים שונים כמו גופרית, מגנזיום ואפילו סידן. 

פה תמצאו את כל המידע על המעיין, שהיה פעם סודי, והיום קצת פחות, אבל עדיין הרפתקני ונועז.

וגם עוד קצת רעיונות לטיול ועצירות לפני ואחרי.

עין ג'ונס - מעיינות חמים ברמת הגולן
רחצה בעין ג'ונס

תוכן עניינים

עין ג'ונס ברמת הגולן - איך מגיעים - עיכונים סתיו 2020

ממה שאני רואה ברשת, הכניסה לעין ג'ונס נחסמה בשער ודורשת הליכה ברגל מהחנייה של חמת גדר.

באתר עמוד ענן, מצאתי הסברים איך בכל זאת ניתן להגיע למעיינות החמים:

עדכון 08.06.2020 אכן השער הצהוב סגור, אבל אפשר לחנות לידו וללכת ברגל לאורך כביש הגדר (כ15 דקות), או (לחובבי ההרפתקאות) ניתן לחנות בחניון של חמת גדר בצד הדרומי שלו, ויש נקודה (אולי יותר מאחת אבל אנחנו ראינו אחת) שאפשר לעבור בה את השיחים ולהתחבר לכביש הגדר בנקודה הרבה יותר קרובה לבריכה. המקום נקי מאד מאד (שמרו עליו ככה!) אם כי מפלס המים, מעט גבוה ככה שיש פחות מקומות לשבת (אבל עדיין יש).

מרחצאות רומיים עתיקים בחמת גדר

איך מצאתי את המעיינות החמים הסודיים בעין ג'ונס

איך הגעתי למעיינות החמים בעין ג'ונס?

מה זה ואיפה זה??

אז אריק שלי רוכב אופניים. הוא משתייך לקבוצת רוכבים משובחת, רובה מהקיבוץ שלי לשעבר (וכוללת גם את אח שלי האלוף).

ולמה אני מספרת את זה?

כי בזכות הקבוצה הזו, הוא מגיע לפינות חמד שאיש עוד לא ראה. (כמעט..) ובעקבותיו גם אני.

כמעט מכל רכיבה הוא חוזר עם איזה נקודה חדשה, שהוא חייב לקחת אותי אליה.

אז נכון שיש כאלה שאי אפשר להגיע אליהן ברגל או באוטו, אבל להרבה כן. וככה, אנחנו חוזרים יחד אל המקומות הנהדרים הללו.

הטיול האחרון שלנו היה למעשה "בעקבות רוכבי האופניים".

היעד הסופי היה עין ג'ונס. מעינות חמים ליד חמת גדר.

יום קודם הרוכבים רכבו לשם והסיפורים ששמענו חייבו אותנו להגיע לשם. ומהר!

היות וזה מקום קטן, לא מוסדר (ולא נקי.. אבל זה בהמשך) והיות ואני אוהבת בטבע להיות עם הטבע ולא עם המוני מטיילים אחרים, הקדמנו קום ויצאנו ממש מוקדם צפונה.

כבישים בצפון
"הדרכים הידועות, בן באתי" הדרך לעין ג'ונס ברמת הגולן
כבישים בצפון
"שורשים עמוקים בזמן"

למשכימי קום - עצירה שווה בדרך לטיול בצפון - עגלת קפה 79

קצת אחרי צומת אפק נזכרתי שבטיול אחר עצרנו בבית קפה נהדר בצומת הסוללים, כזה שכל קבוצות הרוכבים והרצים מהאזור עוצרים בו. זה אומנם הוציא אותנו לכמה דקות מהמסלול אבל בא לי לעצור שם שוב.

זהו אחד מהמקומות המומלצים ביותר בעמק יזרעאל לעצור בו.

קפה 79.

קראוון, מעוטר בגרפיטי מרהיב,  שיושב מול נוף עוצר נשימה, מרחבים ואויר פתוח.

מנהלים אותו זוג מקסים, סמדר וירון, והוא פתוח במהלך השבוע משעות הבוקר המוקדמות ועד הצהרים ובסופש"ים עד הערב.

היות והיה מוקדם, ועוד לא עמוס, סמדר שמה לב שאני מצלמת לה את כל המתחם ושאלה למה.

סיפרתי על עצמי ועל הבלוג שלי, מיד הבנו שיש לנו כל כך הרבה במשותף ושמשהו אנחנו חייבות לעשות יחד. ועוד נעשה.

בינתיים ישבנו לקפה מעולה, מול נוף וטבע.

נהנינו מכל רגע.

זאת היתה התחלה כל כך מענגת, שכבר היה ברור שהיום הזה הולך להיות משהו מיוחד.

עגלת קפה 79
קפה 79, קסם של מקום
קפה 79, עמק יזרעאל
עגלת קפה 79

צבעוניות נהדרת המשתלבת עם הנוף ועם האווירה

עגלת קפה 79
עגלת קפה 79
כל כך מזמין. לשבת בשמש ולבהות בנוף המרגיע

להשלמת החוויה

מציעה להפעיל את הרמקולים, ולהכנס לאווירה עם הביצוע הנהדר של קרולינה לשיר "צל עץ תמר" אשר ליווה אותי במהלך היום הזה כולו. (תודה למיכל בן ארי מנור הנהדרת על ה"פטנט" שלה לשלב שיר בפוסט).

עין ג'ונס - המקום לאמיצים שביננו

המשכנו בדרכים הירוקות של הצפון לעבר היעד.

עין ג'ונס הוא מקום לאמיצים בלבד. הוא יושב על גדר המערכת בגבול עם  ירדן.

לא ליד, לא קרוב, על!!!

זאת אומרת: גדר  מערכת – כביש פטרול – בריכות. אז מי שזה לא מתאים לו שיחפש אפשרות אחרת.

הגענו מוקדם ואכן היינו כמעט לבד (היה עוד בחור אחד…).

תחושה מוזרה. מצד אחד ככה אני אוהבת, מצד שני, אלוהים, שלא יצטרף אלינו פתאום איזה ירדני מטורלל…

ככה מגיעים למעיינות החמים בעין ג'ונס:

בצומת צמח נוסעים לכיוון מזרח על כביש 92 שהופך לכביש 98 (לא לפנות לכיוון עין גב).

עולים עם הכביש כ-7 ק"מ עד פנייה ימינה לכיוון חמת גדר. ממשיכים כקילומטר לכיוון אתר המרחצאות עד עיקול חד ימינה.

בעיקול ממשיכים ישר לכיוון גדר המערכת. שימו לב – הכביש מתעקל ימינה. נוסעים כקילומטר וחצי עד מוצב צבאי, כ-50 מטר לאחד המוצב תזהו מבנה בטון מצד ימין שלכם. זה עין ג'ונס. (מתוך אתר טיולי).

בריכות חמות ברמת הגולן
ברוכים הבאים לעין ג'ונס

רחצה בעין ג'ונס מחייבת עצימת עיניים והתעלמות מהלכלוך

טוב, הזהירו אותנו שמלוכלך אבל לא שיערתי עד כמה. בושה מה שהולך שם.

קסם של מקום מזוהם בכל כך הרבה פסולת, בקבוקים, ניילונים ושאריות. ודווקא יש פחים, פשוט לאסוף אחרינו את הלכלוך.

לא מבינה מה הבעיה.

עין ג'ונס הוא למעשה נביעה של המעיינות החמים ממנה שואבים ומזרימים מים לחמת גדר. הנביעה החמה היא חלק ממערכת נביעות תרמו-מינראליות, שממנה נובעים מים חמים וצלולים המועשרים במינרלים שונים כמו גופרית, מגנזיום ואפילו סידן. 

כן, זה מסריח כמו בחמת גדר בדיוק.

הסורים בנו לעצמם מעין חמאם סביב הנביעה הזו.

מה שנותר ממנו הוא כמה בריכות, בתוך מבנים הרוסים, שניתן להיכנס אליהם ולשבת במים בחמים והכל כך נעימים האלה שעושים טוב בלב ובגוף.

אני לא יודעת להגיד  בדיוק כמה בריכות או מבנים יש שם, כי הכל מוקף צמחיה ומאוד לא מתוחזק. יש הכותבים בריכה אחת.

אנחנו מצאנו שלוש.

הראשונה, זאת שכולם מגיעים אליה, מהממת ביופייה, עם מדרגות בנויות, חדרי הלבשה והמון גרפיטי על הקירות, אבל מטונפת ברמות שאי אפשר להכיל. פשוט מגעיל.

השנייה, יותר נקיה וחבויה, אך אפשר להיכנס אליה רק דרך השתחלות בחלון. ויתרנו גם עליה.

השלישית, זאת ששבתה את ליבנו הייתה נהדרת, יחסית נקיה, שקטה וההרס בה הוסיף נופח של הרפתקה.

המים רותחים. ממש. פשוט תענוג.

כרגיל ברשת, בכל מקום רשום משהו אחר. לא מדדתי את טמפרטורת המים אבל מצאתי מקומות שכותבים בסביבות 40 מעלות, וכאלה שאף רושמים מעל 50 מעלות.

יש שם שאריות של המון נרות קטנים בכל פינה.

באמת נראה כי להגיע לטבילה במים החמים בעין ג'ונס בלילה קריר או אפילו גשום, זאת הרפתקה משובחת ביותר.

עין ג'ונס - מעיינות חמים ברמת הגולן
הבריכה "שלנו" עם אלמנטים רוחניים
עין ג'ונס - מעיינות חמים ברמת הגולן
בריכות חמות ברמת הגולן
הריסות שמוסיפות נופח הרפתקני
עין ג'ונס - מעיינות חמים ברמת הגולן
שאריות המקלחות של הסורים בעין ג'ונס
בריכות חמות ברמת הגולן
עין ג'ונס - מעיינות חמים ברמת הגולן
מעיינות חמים בעין ג'ונס
בריכות חמות ברמת הגולן
בריכות חמות ברמת הגולן
מעיינות חמים בעין ג'ונס

הבריכות בעין ג'ונס חוויה מטורפת. ביום וגם בלילה.

מבנים נטושים מזמנים גרפיטי משובח

סיימנו את הרחצה במעיינות החמים בעין ג'ונס כאשר החלו להגיע עוד ועוד מטיילים.

רוכבי האופנים אמרו לנו שיש ליד גם "ארמונות". יצאנו לחפש אותם.

נכנסנו לעומק סבך הצמחייה ומצאנו חדרי אירוח נטושים.

זהו מתחם מבוזבז שזועק לשמים. איזה יופי שם.

עצי פיקוס ענקים, גשרים קטנים כאלו מבטון של פעם, צמחיה ירוקה ופורחת ושתי שורות של מבנים, שהיו חדרי אירוח עם מרפסת קטנה בחזית.

מצאנו גם את המבנה המרכזי שכנראה שימש כחדר האוכל של המתחם הזה עם חלונות ענק המשקיפים עמוק לתוך הסבך.

התחלנו לעבור בין המבנים ומיד קראו לי הקירות עם יצירות של כמה מהאומנים הכי הכי בארץ.

איזה כייף לפגוש "מכרים" גם בסוף העולם הזה. התרגשתי ממש.

מבנים נטושים בעין ג'ונס
שתי שורות של מבני אירוח צנועים אך מזמנים, מוקפים בצמחיה. איזה בזבוז
עין ג'ונס
מבנים נטושים בעין ג'ונס

פיקוסים עבותים וגשרי בטון דקורטיבים. שילוב מנצח.

גרפיטי בעין ג'ונס
גרפיטי בעין ג'ונס
יצירה של האומן DIOZ, אחד האהובים עלי
גרפיטי בעין ג'ונס
יצירה של MINKS
גרפיטי בעין ג'ונס
גרפיטי בעין ג'ונס
מבנים נטושים בעין ג'ונס
מה תשתו? כנראה שיש עדיין כאלה שבאים להתארח פה
מבנים נטושים בעין ג'ונס
המבנה המרכזי צופה לסבך הצמחיה

חדרי האירוח והמלון בעין ג'ונס - שיעור בהיסטוריה בת זממנו

תאמינו לי ש"כחופרת  רצינית", חיפשתי יום שלם בגוגל את תולדות המקום הזה. לא ממש מצאתי.

מה שכן מצאתי זה מידע על מלון פנסיון שיהיה שם בעבר.

אני לא יודעת, ולא הצלחתי למצוא מידע האם חדרי האירוח הללו שייכים לאותו מלון, כי המלון הזה למעשה עדיין קיים ונמצא כמה מטרים לפני המבנים של הבריכות.

לא צילמתי אותו על אף שהוא נראה אתר משגע, מהסיבה הפשוטה שהוא כיום משמש מוצב צבאי.

אז המלון שכן מצאתי עליו מידע, זה שכאמור משמש היום את הצבא, (איזה כיף לחיילים שם שבסוף היום בטח הולכים להירגע בבריכות…) הוא "מלון מרפא".

"מרפא" היה בית מלון ופנסיון אל-חמה, אתר מרפא בשותפות ערבית-יהודית שפעל בין השנים 1944–1967.

שלטונות המנדט הבריטי נתנו את הזיכיון להפעלת המקום לערבי עשיר ובעל השפעה, הבק סלימן נסיף, תמורת מתן "שירותים מיוחדים" בשיתוף עם ניל"י.

זאב ספיר מחיפה מימן את הבנייה והשקיע בה 24 אלף לירות שטרלינג (כ-5.5 מיליון ש"ח במונחי 2016). ספיר התנה את השקעתו באישורו של אמין אל-חוסייני, ראש הוועד הערבי העליון, המוסד העליון של ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. 

לקראת סיום המנדט הבריטי, בסתיו 1947, נאלץ ספיר לנטוש את אל-חמה מטעמי ביטחון.

עד לתקרית אל-חמה הוא חזר לשם פעמים אחדות עם נציג האו"ם במטרה להמשיך בהפעלת המלון. בינתיים המשיכה משפחת הבק להפעילו לבד.

במלחמת ששת הימים הגיעה ישראל לאל-חמה.

זאב ספיר תיאר את אשר מצא בהגיעו למקום לאחר המלחמה:

"המלון עצמו היה שלם. כאלו רק לפני שעה עזבו אותו. הכל היה בו. אפילו כלי האוכל עם שם המלון".

מפה לשם, לא הצליחו להגיע להסכמות מי ואיך ינהלו את האתר הזה וכיום הוא בחלקו מוצב ובחלקו כן ציור לאומנים ואולי גם מגורים לכל מני מתבודדים.

יש שמועות שבזמן המנדט, כשהמלון היה פעיל וגם הרכבת לדמשק, המלון אירח ערבים עשירים מארצות שכנות ומומחים זרים ששרתו את צבא סוריה.

אבל אנחנו פוצצנו את הגשרים של הרכבת בליל הגשרים, והם פוצצו אוותנו בהזדמנויות אחרות, וככה במקום להגיע רחוק, נשארנו עם אתרי קסם ייחודיים מוזנחים ומלוכלכים.

עוד קצת מידע ותמונות ממה שהיה פה פעם ניתן לקרוא בכתבה "הבהלה לשלווה: קיצור תולדות הספא" של חברתי מיכל.

מלון אייל
הזמנה לנפוש במלון בפסח 1944 קרדיט: ויקיפדיה

תמונה מאתר ויקפדיה, סריקה של מודעה מעיתון הארץ בשנת 1944.

המרחצאות הרומיים - שיעור בהיסטוריה של התקופה הרומית

טוב נו אז ברור שלא המצאנו כלום ותמיד היה מי שגילה את הגלגל לפנינו.

במקרה הזה הגלגל ממש שווה.

ליד המבנים הנטושים ישנו אתר מרחצאות רומיים יפיפה.

אתר המעיינות החמים הוקם במאה ה-3 לספירה על ידי הרומים שגילו את הפוטנציאל התיירותי הגדול של המקום.

כמו כל מתחם שהקימה האימפריה, גם אזור המרחצאות נבנה בסטנדרטים הגבוהים ביותר של אותם ימים, בפאר רב.

אולמות רחבי ידיים, קשתות מפוארים ושערים ענקיים, רצפות פסיפס מעוצבות ומושקעות וחיפויי שיש יקר.

בזמנו, נחשב אתר המרחצאות של חמת גדר לשני ביופיו בכל האימפריה הרומית.

לצד מתחמי התיירות והבילוי הקימו הרומים גם מבני דת שונים (ביניהם גם בית כנסת) ומקדשים לאלים. במקום הוקם גם תאטרון ששימש למופעי בידור ותרבות.

בתור אחת שעתיקות ארכאולוגיות הן ממש לא עיקר מעיניה, אני יכולה לומר שזה אתר מדהים ביופיו!!!

 איזה פאר והדר, איזה חשיבה על פרטים, פשוט בלתי נתפס.

מרחצאות רומיים עתיקים בחמת גדר
פאר והדר בנוסח רומאי
מרחצאות רומיים עתיקים בחמת גדר

איזה יכולת בניה מרשימה. קשתות מהמאה השלישית שעומדות ככה עד היום.

מרחצאות רומיים עתיקים בחמת גדר
מרחצאות רומיים עתיקים בחמת גדר
מרחצאות רומיים עתיקים בחמת גדר

עוד ועוד בריכות, אולמות, אמבטיות, ספסלי ישיבה, ופינות מנוחה.

אתר המרחצאות החמים ליד חמת גדר: מקום אחד – שמות רבים

אתר המרחצאות מרוכז מסביב ל"עין אל מקלה" הידוע גם בשמות "חמת סלים", "המחבת" או "הגיהינום", היות וזהו המעיין החם ביותר, הנובע בסמוך לאפיק נחל הירמוך.

מי המעיין מגיעים לבריכה עליונה, ממנה הם נשפכים לסדרה של שבע בריכות, שכל אחת מהן ממוקמת באולם נפרד.

התאורה באולמות המקוריים הגיעה ממספר רב של חלונות שפנו לכיוון דרום-מערב, כדי להבטיח קליטה מרבית של אור השמש.

המסלול שעבר בין המרחצאות נמשך לאורך 12 מטרים, בשביל שהיה מרוצף אבני בזלת מסותתות היטב.

משני צדיו הוצבו ספסלי אבן. ממסדרון הכניסה ניתן היה להיכנס לכל אחד מהאולמות.

במעבר נכללו שערים מקושטים.

ייתכן כי לכל בריכה הייתה טמפרטורה אופיינית, במטרה לאפשר למתרחצים להסתגל בהדרגה לטמפרטורת המים, באמצעות מעבר מבריכה אחת לשנייה.

הפופולריות של המרחצאות גברה בתקופה הביזנטית. אנטונינוס מפיאצסנה, הוא אנטונינוס מרטיר, כתב ספר ובו הוא מתאר את המרחצאות, שנקראו בתקופה הביזנטית "מרחצאות אליהו" בהתאם לאמונה כי אליהו מרפא חולים.

הוא מתאר שיש חדר קטן בלי חלונות ולשם מגיעים מצורעים הרוצים להתרפא. ומי שמגיע בצהרים, ויושב במים כל הלילה לאור נרות ומתפלל, מגלה בבוקר שהוא נרפא.

בריכת המצורעים הזו נמצאת שם עד היום. בלי מצורעים, תרגיעו.

סגולותיהם הרפואיות של המרחצאות מתוארות על ידי הביוגרף היווני אאונאפיוס, אשר ביקר במקום במאה הרביעית:

…"גדרה הוא מקום בסוריה בו יש מרחצאות חמים. עולים עליו באיכותם רק מרחצאות באיה במפרץ נאפולי שבאיטליה. הוא לא ניתן להשוואה למרחצאות מרפא אחרים"…

טיילנו לנו בין האולמות, הבריכות, החדרים הקטנים והקשתות שנותרו שם ויצאנו נפעמים.

מרחצאות רומיים עתיקים בחמת גדר
בריכת המצורעים. שבו בה מהצהרים עד למחרת בבוקר, תתפללו ותבריאו.
מרחצאות רומיים עתיקים בחמת גדר
שרידי מרחצאות רומיים בעין ג'ונס

אתר ההנצחה בנהריים - זיכרונות ישראליים

כמו כל ישראלי מצוי, גם אצלי אירועים אישיים מתערבבים עם אלו הציבוריים.

ביום החתונה שלנו, לפני כך וכך מיליון שנה, אני זוכרת אותנו נוסעים באוטו, ושומעים בחדשות על אירוע טרור בנהריים בו נרצחו 7 תלמידות בית ספר מבית שמש.

לא אשכח זאת לעולם.

ככה זה אצלנו, הטוב והרע, הפרטי והציבורי, הכל נשזר יחד לספר הזיכרונות.

לראשונה נסעתי לאתר ההנצחה לבנות הללו.

זהו אתר מאוד מרשים, שמות הבנות רשומים בפרחים, ויש עמדת תצפית מאוד יפה על הנוף שסביב.

המקום מאוד מטופח ונעים לעצירה ומנוחה.

יש גם מסלול טיול אבל לא עשינו אותו אז לא יודעת האם שווה.

ילדות יקרות, מקדישה לזכרכן פוסט זה.

לנצח תהיו בליבי.

נהריים
האנדרטה לזכר הנרצחות בנהריים
אתר הנצחה בנהריים
אתר הנצחה בנהריים
נהריים
הנוף מעמדת התצפית

חייבים מסעדה שווה - צל תמר באשדות יעקב איחוד

על מסעדת "צל תמר" שמעתי לפני שנים.

מאז, כמעט בכל פעם שאנחנו מטיילים בצפון, אני אומרת אולי נאכל בה, ותמיד אומרים לי שהיא רחוקה ולא בכיוון.

הפעם היא הייתה הכי בכיוון שיש. איזה מזל.

באמת מקום מעולה. נעים, מרווח, חצר ענקית ואפילו משחקייה וחיות לילדים, שלא יפריעו חלילה להורים לבלוס כאוות נפשם.

הגענו מוקדם, כמו לכל מקום ביום הזה, אכלנו ארוחה נהדרת, עשיתי וי על מסעדה שהיתה לי ברשימה וזה היה סיום מעולה ליום מושלם.

מסעדת צל תמר
הכניסה למסעדה
מסעדת צל תמר

אווירה כפרית נעימה ואוכל משובח.

מסעדת צל תמר
מסעדת צל תמר
מסעדת צל עץ תמר
מסעדת צל תמר
צל תמר - יופי של מקום

עשיתי לכם חשק לטייל בצפון?

עוד כמה רעיונות לטיולים מעט שונים ברחבי הצפון:

 

24 מחשבות על “צל עץ תמר ואור ירח – טיול הרפתקני למעיינות החמים בעין ג'ונס”

  1. עינת, איזה פוסט מקסים, אני כל כך אוהבת מקומות כאלה! כאלה שכאילו לא יודעים עליהם והם קצת בתוליים ופראיים. מצד שני, כל כך חבל שלא מטפחים את האוצרות האלה שם. לגבי המלון-מרפא. הוא נמצא בתוך מתחם חמת גדר ובשנים האחרונות נפתח לאירוח. אלו מבנים העשויים מבלוקים של בזלת. יש כמה חדרים ושירותים ומקלחות משותפים. חדר בסיסי וקטן ברמה של גסטהאוס. לפני המון שנים עשינו שם לילה עם הבן הצעיר שלנו, הסתקרנתי, חפרתי בגוגל וגיליתי את תולדות המקום.

    1. einat.hershko@gmail.com

      תודה מלי. גם אני אוהבת כאלה. לפי שמה שאני הצלחתי למצוא באינטרנט דווקא המקום עליו כתבתי הוא השרידים של מלון מרפא, וזאת גם לפי תמונות מצאתי. אבל האמת היא שהכל לא ממש ברור ולא חד משמעי, כפי שלא הצלחתי להבין מה היה איפה שיש את החדרים הנטושים.. אולי הפוסט יתגלגל לאיזה מומחה היסטוריה והוא יאיר את עיננו..

  2. עינת, איזה פוסט נהדר. אני מאד אוהבת את הכתיבה שלך – כנה, משעשעת ומעשירה כאחד. אהבתי מאד את הבחירות שלך, לא שגרתיות בעליל, מסקרנות להפליא והפולנייה שבי מוסיפה 'ואפילו מסוכנות'.
    התחברתי לתחקיר שלך על הפנסיון/מלון הנטוש, גם אני אוהבת לחפור על ההיסטוריה של אתרים כאלו.
    לפני הרבה שנים כתבתי פוסט על תולדות אתרי הספא בישראל – מצרפת לך לינק לפוסט אשר בסופו תקציר על המלון החמת גדר. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3507666,00.html

    1. einat.hershko@gmail.com

      תודה מיכל. יום אחד עוד אגרור אותך איתי למקומות נועזים… בינתיים נשארתי עוד יותר מבולבלת לגבי ההיסטוריה של האתר התיירותי שם. האם מה שאת ואני כתבנו מדבר על מה שהיום חמת גדר עצמה או על המקום שבו אני הייתי? חייבת איזה הסטוריון!!!

  3. נועה בר-נס

    עינת, תודה, פוסט קסום לגמרי. תמיד מעניין לדמיין את הרומאים, הסוריים וכל השאר מתהלכים במקומות האלה. מסתובבות ברשת המון תמונות של כל מיני אתרים נטושים בעולם וזה מדהים.

    1. einat.hershko@gmail.com

      תודה נועה. כייף לדמיין אותם מסתובבים שם אך גם כייף שאף סורי לא בא להסתובב איתנו.. אני מתה על נטושים.

  4. סיקרנת אותי. ובעקבות הפוסט נשתל לו זרע, ככה שאם יזדמן לי להגיע צפונה לאיזור יש מצב שאלך לחפש את המקום. מזדהה עם המשיכה שלך למקומות נטושים, יש בהם משהו שמהלך מסתורין ובעיקר מאפשר לדימיון להשתולל, איך היה כאן קודם. וכשהחורבה מקושטת בגרפיטי, מה טוב…
    אם את אוהבת מבנים נטושים ביקרת במלון בצובא (הרי ירושלים)? גם שם יש גרפיטי. צילמתי וכתבתי על המקום ויש בירושלים עצמה עוד מלון נטוש. למקומות כאלו מעדיפה לא להגיע לבד… אם תרצי שותפה לסיורים הנועזים למקומות נטושים אשמח להצטרף.

    1. einat.hershko@gmail.com

      כן אילנה, אני רוצה. ברור שגם אני לא הולכת לבד. מצחיק אותי שאני יוצאת אמיצה מכל זה… מי שמכיר אותי יודע שאפשר להגיד עלי הרבה דברים , אבל אמיצה לא יהיה מהראשונים שבהם.. זה בעלי האקסטרימי.

  5. וואו עינת, איזה פוסט מעניין ומלא אוצרות. קפה 79 כל כך קרוב אלי וסמדר מקסימה. והספסל שם הוא אחד הספסלים עם הנוף הכי יפה בארץ.
    הסקירה שלך של המרחצאות הרומים והבריכות עם הטמפרטורות השונות הזכירו לי מרחצאות שהייתי בהם בצ׳ילה.

    1. einat.hershko@gmail.com

      תודה ויקי. גם אני חושבת שהספסל הזה הוא תענוג. שמחה שנהנית לקרוא

  6. עינת, שווה לטפח בן זוג ספורטאי שמגלה מקומות נסתרים ומעניינים. הביקור במקום נשמע כמו הרפתקה מלהיבה. חבל שהלכלוך פוגע ומקלקל את הטיול בכל אתר ומקום בארץ. מבאס להתקל בתופעות האלה.

    1. einat.hershko@gmail.com

      תודה יפעת. אכן בן הזוג שלי שווה ביותר. והלכלוך זאת נקודה כואבת ומעצבנת כי ממש אין סיבה. יש פחים וגם אם אין, להשאיר ככה מקום אחרי שבלית בו ונהנית זו ממש חוצפה.

  7. רשומה משובחת ומלאת ידע ואהבה. האמת היא, שקראתי כבר אתמול, אבל חששתי שהפסדתי משהו, וחזרתי לקרא שוב היום. אוהבת את הכתיבה שלך, את הידע שאת משפיעה על קוראייך. והצילומים נהדרים

    1. einat.hershko@gmail.com

      תודה ניני. ורק אני תמיד מרגישה שהתמונות שלי לא משהו… משתדלת להתמקד בתוכן שיחפה על איכותי כצלמת.

  8. כיף להכיר מקומות מיוחדים ונסתרים מהעין, הצילומים יפים יפים. לא הבנתי למה אף גוף כגון רשות הטבע והגנים או משרד התיירות לא חושבים שכדאי לשקם אתרים נדירים אלה. ממש חבל שמוזנח ומלוכלך שם.

    1. einat.hershko@gmail.com

      נכון תמר. מאידך אם ישקמו זה יאבד מהטעם של החופשי והפרוע… דילמה

  9. עינת,
    איזה פוסט שהוא כולו הפתעה: מסתורין, מעיינות חמים, גרפיטי, צמחיית פרא, מלון נטוש, אתר רומי… נשמע מקום ממש שווה. מאכזב לקרוא על כמויות הלכלוך.

  10. אהבתי את הפוסט הגבתי לך בפייס על האתר ועל בריכת המצורעים שם. כרוכב אופנים שנים רבות מכיר את האתר. לצערי המקום מוזנח שנים רבות, מטיילים שמגיעים לשם משאירים הרי זבל ולכלוך. חבל שאלה הם פני הדברים, אפשר היה לסגור את המקום לנקותו לשפצו, מצידי שיגבו אפילו דמי כניסה.

    1. עינת הרשקו

      אתה מאוד צודק איתן. אכן מאוד מלוכלך ומוזנח שם וחבל. מקומות כאלה גם בלי דמי כניסה יכולים להיות נהדרים ומקסימים אם רק נדע לשמור עליהם

  11. מלכה שמש

    כתבה מרתקת,מסקרנת,צילומים נהדרים. כבר מדמיינת את עצמי נוסעת. תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה לשמוע עוד?