טעימות מהגליל המערבי
לעיסוק התיירותי שלי אין ממש הגדרה.
וגם אין לי מחויבות לאף אחד.
אני זורמת עם מה שמרגיש לי נכון.
הגדרתי לעצמי בעשייה שלי כמה יעדים שונים אך משולבים.
אחד מהם הוא הכתיבה והחשיפה בבלוג שלי אודות מקומות פחות מוכרים, אתרים יוצאי דופן, או כמו שאני תמיד אומרת – נמצאים מחוץ למסלולים מוכי התיירות.
יעד נוסף ששמתי בפני הוא חשיפה של "האזור שלי", הבית שלי, הגליל המערבי.
יעד שלישי, קשור לסיורים אליהם מוזמנים בלוגרים, עיתונאים ושאר מובילי דעת קהל, שראיתי ששוב ושוב מתמקדים באותם מקומות ואתרים גדולים, שיש להם תקציבי פרסום ויח"צ ובראייה שלי גם לעיתים קרובות שגורים, מוכרים וממוצים.
אז ערבבתי הכל למעיין שייק קסמים ויצרתי את מיזם "סיור סיקור" שמטרתו להביא קבוצות של בלוגרים לסקר אתרים פחות מוכרים אך בעיני הרבה יותר קסומים, מיוחדים ואחרים.
הסיור הראשון שלי היה כמובן בבית.
פניתי לרינתה בלסון מ"רינתה בדרכים" ולטל לביא מ"טלטול הפקות" והצעתי להן לארגן יום כזה.
והן עשו זאת. בגדול.
לא סתם פניתי דווקא אליהן. אני מכירה אותן ואת עבודתן, ואני יודעת שאם יש משהו שיכול לקחת אותנו ולמצוא את הפנינים החבויות פה באזור, זה הן.
מכירות כל פינה וכל אתר, עובדות שנים בשטח ויודעות להפיק יום מפנק, חוויתי ו"תפור אישית" באופן שלא ישכח.
לכל אחת מהן התמחות משלה, אבל היחד גדול מסכום חלקיו, וזה מה שגרם ליום שלנו בגליל המערבי להיות מה שהיה.
הצד השני של הצלחת המיזם היה גיבוש קבוצת בלוגרים נכונה, מתאימה ואיכותית התואמת את רוח היום והמיזם.
לצורך כך נעזרתי במיכל בן ארי מנור, מהבלוג "רואה עולם" שחלקה איתי בנדיבות רבה את הידע והקשרים שלה בתחום.
תודה מיכל. הצליח לנו.
ה"מתפרה" של טלטול ורינתה
רינתה בלסון הקימה את העסק שלה "רינתה בדרכים" מתוך אהבה אינסופית לגליל.
היא חיה ונושמת אויר הרים גלילי, בונה, תופרת ומובילה סיורים על פי בקשת הלקוח בניחוח אומנות, יצירה, יופי, אסתטיקה וטוב טעם, תרתי משמע.
טל לביא, מפיקה גלילית מקומית המתמחה בתיירות כפרית, והיא בעלת העסק "טלטול הפקות – חוויות יוצאות מגדר הגליל".
טל יזמית בנשמתה, מובילה, יוזמת ומארגנת מגוון רחב של אירועים ומפעלים תיירותיים וחווייתיים בגליל.
כשהבינו שהיחד מנצח, פתחו טל ורינתה את העסק שמשותף לשתיהן "לרוויתא" שעושה בדיוק את זה – סיורים, אירועים וחוויות בלתי נשכחות בחבל ארץ הקסום הזה- הגליל המערבי.
וכך, הן "תופרות" יחדיו מוצר שהוא מעבר: לא רק סיור, לא רק טעימות, לא רק לראות.
הן תופרות חוויה.
חוויה מותאמת למידות הלקוח.
במושגים של תיירות מודרנית – זה העולם החדש.
היופי שבמאורגן
מי שקרא אותי ואת הפוסטים שלי יודע כי אני אוהבת סיורים מאורגנים, קצרים, ממוקדים שעוסקים בנישה מסוימת ומנגישים אותה לתייר.
ככה זה כשאני משתתפת בסיורי אומנות רחוב בארץ או בחו"ל, בסיורים "אלטרנטיביים" או סתם בסיור כללי ביעד אליו הגעתי.
אני מוצאת בהם ערך מוסף משמעותי מאוד להבנה שלי את המקום.
אז גיבשתי נבחרת מנצחת של בלוגריות, וצירפנו גם צלמת מקצועית, וככה יצאנו למסענו בגליל המערבי.
רינתה וטל בנו לנו יום שעסק באתרי אירוח, יצירה, עיצוב ואומנות.
קצת מצחיק, (או עצוב), אבל חייבת לומר כי על אף שכל המקומות היו פה בחצר שלי, באף אחד מהם לא ביקרתי בעבר.
למה? לא יודעת.
אבל כל כך שמחתי להגיע אליהם ולחוות אותם בדרך הזו שאני לא מצטערת לרגע שזו הייתה לי הפעם הראשונה בהם.
בית המלאכה - רגבה
התחלנו את הבוקר שלנו בגליל המערבי ב"בית המלאכה".
האנגר עצום ממדים שכולו אומנות, יצירה מקומית, חפצים ואביזרים שבקלות הייתי שמה את כולם אצלי בבית… כל כך יפה המקום הזה.
זהו הגשמת חלום של בעלת המקום ענת חורש, שיחד עם בעלה זוהר יצרו חלום שלא בא להתעורר ממנו.
יש שם סדנאות יצירה במגוון תחומי אומנות, מכירה של התוצרת, אירועים קטנים ובעיקר יופי אינסופי ותחושת יצירתיות ועונג.
כן. נראה שהמקום הזה הוא פשוט עונג לכל מי שמגיע אליו.
בטוחה שאחזור לשם להצטיידות לביתי, ובטח גם יום אחד לאיזו סדנא או יום כייף או מה שלא יהיה.
לא נראה לי שיש משהו שמגיע לשם פעם אחת, ולא מתכוון לחזור לשם שוב ומהר.
תודה ענת וזוהר על התוספת שלכם ליצירה ולתרבות הפנאי באזורנו.
הכל כל כך יפה, אי אפשר להפסיק לצלם
המארג - כפר ורדים
מבית המלאכה נסענו ל"מארג" בכפר ורדים.
במתחם עצמו כן ביקרתי בעבר ואפילו חגגתי שם כמה אירועים בבית הקפה ובאולם שלצידו, אך מעולם לא התעמקתי במשמעות של המקום.
עכשיו כשאני יודעת מה עושים שם, הוא כמובן הופך בעיני למשהו הרבה יותר משמעותי ומומלץ.
זהו מתחם תעסוקתי יצירתי לבעלי צרכים מיוחדים, עם נכויות פיזיות ורגשיות.
יש שם סדנאות יצירה בעץ, חמר טקסטיל, מדיה ועוד.
הם מגיעים לשם מדי יום מהבוקר ועד שעות הצהרים ועוסקים ביצירה של מוצרים מקסימים, שאחר כך נמכרים בבית הקפה שהוא גם גלריה וחנות.
כמה פשוט, ככה חכם ומרשים!!!
מרחיב לב לראות איך עם קצת רצון ותשומת לב אפשר גם לעזור לחלש או לנזקק בדרך יצירתית ומרשימה וגם לתרום לקהילה כולה, ליצור מקום כל כך אסתטי, נעים ומזמין עם כל כך הרבה ערכים מוספים ובעיקר המון נתינה.
כמה טוב לדעת שיש באזורנו מקום כזה, ערכי, חשוב, יצירתי, שנותן לאנשים סיבה לקום בבוקר, ליצור, להתעסק ביופי והכל בגובה העיניים ובמתן תחושת מסוגלות והצלחה.
אתי, מנהלת הסדנאות הובילה אותנו בין החדרים השונים, הסבירה והראתה, והקסימה אותי בדרך הכל כך נעימה ומכבדת שעשתה זאת.
כאמור, יש שם את בית הקפה עם החנות לממכר היצירות שנעשות במקום.
כנרת מנהלת בית הקפה הזמינה אותנו לארוחת צהרים. זה כל כך לא מובן מאליו.
איזו ארוחה… סוף הדרך, טעימה, משביעה, מוגשת בצורה כל כך יפה ומזמינה. באמת הרבה מעל ומעבר.
יש משהו בגליל שפותח לאנשים את הלב ובעקבותיו גם את הנשמה והנשימה.
הרגשתי גאווה שמפה אני באה, שלכאן אני שייכת.
תודה כינרת ואתי.
קודם כל תודה על העשייה שלכן ביום יום, הכל כך מבורכת וחשובה, ואחר כך תודה גם על האירוח. זהו עוד מקום שחייבים לחזור אליו. איזה כייף שקרוב לי..
עוד קצת מהיצירות שנעשות בסדנאות ונמכרות בגלריה
סדנת ההדפס על שם גוטסמן - כברי
מהמארג בכפר ורדים נסענו לקיבוץ כברי.
אלפי פעמים הייתי בכברי ומימיי לא נכנסתי לסדנת ההדפס שבו.
בכלל לא ידעתי מה זה, ולא הקדשתי לזה שום תשומת לב.
עברתי ליד. והמשכתי הלאה.
הפעם רינתה וטל לא נתנו לי להמשיך הלאה.
זו הייתה התחנה הבאה שהן בחרו לנו בסיור. מדובר בסדנת התחריט השנייה בגודלה בארץ. יש שם אפשרות ליצור עבודות תחריט בטכניקות שונות, שהוסברו לנו על קצה המזלג על ידי עופרה מנהלת המקום. היא גם הדגימה לנו איך מדפיסים את העבודה על גבי נייר בעזרת המכבש.
במקום יש גם גלריה של עבודות שונות. מעין מוזאון קטן.
אז מוזאונים מעט פחות מדברים אלי באופן כללי, ואני לא ממש מבינה באומנות, בטח לא כזו שמוצגת בגלריות ומוזאונים אך כן היה שם נעים ומרשים מאוד.
הסתובבתי לי בגלריה כשפתאום, ממש מרחוק, אני מזהה משהו מוכר… האותיות של ניצן מינץ, אומנית רחוב מוכרת שאני מאוד אוהבת, תפסו את מבטי. מיד נגשתי לוודא שאני רואה נכון.
ואכן, אי אפשר לטעות, האותיות שלה כל כך מזוהות איתה.
ניצן ובן זוגה דדה היו בסדנא ויצרו שם עבודות משלהם. איזה כייף שוב לפגוש את מכרי מעולם הגרפיטי ואומנות הרחוב, והפעם במקום כל כך לא צפוי… גלריה בקיבוץ בצפון… תמיד יש הפתעות בחיים.
אז אם חשקה נפשכם באומנות קונבנציונלית, כדאי לכם לאוד להיכנס לגלריה ולסדנא ולהתרשם מהמקום הזה.
כייף להיווכח שוב שגם בצפון הרחוק יש מקומות שלא נופלים באיכותם וברמתם מכל מוזאון או גלריה אחרת בארץ ואולי אף בעולם.
כבוד גדול לאזור שלנו.
עבודות של אומני הרחוב ניצן מינץ ודדה מוצגות בגלריה בסדנת הדפוס
"תמר וגפן" - מצפה הילה
סימנו את הביקור בכברי ועלינו חזרה מעט מזרחה למצפה הילה.
גם שם ביקרתי המון, ואף שמעתי רבות על הצימר שהלכנו לבקר בו אך לא יצא לי להגיע אליו.
כמובן שלא אבחר להתארח בצימר רבע שעה מהבית ולא מצאתי אף פעם תירוץ איך לבוא לראות אותו אז הסתפקתי בתמונות בפייסבוק של תמי, שאני חברה שלה שם כבר שנים למרות שאנחנו לא מכירות באמת.
מדובר כמובן ב"תמר וגפן" אחד ממתחמי האירוח הנחשבים ביותר בגליל.
תמי וירון, בני זוג מהמצפה, הקימו במו ידיהם המוכשרות כל כך אתר צימרים ויקב צמוד יפים ומזמינים שהדבר היחידי שהצטערתי עליו זה שהוא כל כך קרוב לי הביתה…
שוב, זוג שחלם והצליח. שוב זוג שמהחלום שלו לא מתחשק להתעורר.
ירון הקים יקב קטן וביתי, לצורכי האירוח בלבד ולצורכי התחביב וההנאה שלו.
תמי עיצבה את חדרי האירוח בחום ובפשטות יוקרתית ומזמינה.
היא חלמה ועיצבה, הוא בנה ויצר, ויחד הם הצמיחו את המקום המקסים הזה.
נכון שלא תמיד התמונות של הצימרים ברשת הן מה שמוצאים בפועל ולעיתים נגרמת למזמינים עוגמת נפש או אכזבה.
יש לי תחושה שהפעם זה להפך.
שום תמונה לא תצליח להעביר נכון מספיק את היופי של המקום, הפשטות הכל כך לא פשוטה, שהוא משדר ובעיקר את הנעימות שבו ושל בעליו..
תמי וירון כל הכבוד לכם.
פסיפס אנושי
גשם מבול החל לרדת.
כבר נהיה חשוך, ואפילו מעט קריר.
אבל רינתה וטל הכינו לנו עוד הפתעה אחת, עוד נקודה גלילית אחת להשלמת הפאזל הזה שגם ככה, אני יודעת ממקור ראשון, נשרו ממנו במהלך התכנון חלקים רבים, שפשוט אי אפשר היה להספיק ביום אחד.
שמענו רבות מטל ורינתה, וגם מבעלי האתרים בהם ביקרנו במהלך היום, על החיים הרב תרבותיים בגליל. עדות, דתות, זרמים, כפרים, מושבים, מצפים, ערים וקיבוצים, הכל מכל וכל, יחד בפסיפס שמורכב קודם כל מבני אדם.
יש איזה "ביחדנס" קסום, כמעט טריוויאלי למי שגר כאן.
אני לא מוצאת את עצמי מהרהרת ביום יום על המגוון הזה.
הוא פשוט מובן מאליו עבורי ולא בכדי. האנשים פה הם קודם כל אנשים.
בני אדם.
ורק אחר כך באות כל התוויות וההגדרות והסיווגים.
פשוט לא מרגישים את זה פה.
זה קיים, זה עובד, ורק נותר לשאול למה לא בכל מקום זה ככה???
הסודות של רשא - ג'ת הגלילית
סיימנו את היום אצל רשא בג'ת הגלילית.
רשא היא סוג של לוחשת לצמחים.
היא מגדלת צמחי מרפא ותבלין, יוצרת מהם חליטות ותרופות שונות לתחלואי הגוף והנפש.
אבל היא בעיקר אישה מרשימה, חזקה, פמיניסטית, שעושה את הדברים בדרכה ולא נכנעת לתכתיבי החברה או הנורמות המקובלות.
תענוג היה לשבת בביתה, על כוס תה צמחים חמה, כאשר מובטח לך גם שתהיי בזכותה יותר רגועה או חזקה או משהו אחר, לא יודעת איזה חליטה בדיוק שתיתי, ולשמוע ממנה איך אפשר אחרת.
כל זאת בעוצמה, בנתינה ובענווה של בחורה דתיה ממגזר מסורתי.
קניתי חליטה הביתה, שאמשיך להיות רגועה, או חזקה או WHAT EVER, וגם צנצנת של דבש חרובים שרשא מכינה ואמרה שטובה לכל מני תחלואים שונים והרגשתי בעננים.
מוכנה לחורף
עושה זאת בדרכי
הרגשתי בעננים כי היה יום משולם.
וגם כי הגשמתי חלק מהיעדים שהצבתי לעצמי.
בזכותן של טל ורינתה נחשף האזור הכל כך ייחודי וקסום שלנו לעולם הרחב.
טיילנו במקומות שהם לחלוטין מחוץ למסלול, קטנים, פרטיים, עסקים שנולדו מתוך חלום, ונוצרו בעבודה קשה, ועם המון נחישות ויצירתיות הפכו למציאות מרהיבה.
ככה בעייני מפתחים תיירות.
ככה מעצימים וחושפים אתרים ועסקים קטנים.
ככה מסייעים לתיירות יצירתית, לא שגרתית, נישתית וייחודית להתקדם, לגדול ולהצליח.
תודה רבה רינתה וטל על כל מה שעשיתן.
תודה גדולה לבעלי העסקים שחלמו והגשימו, ושפתחו בפנינו את ביתם וליבם.
תודה לחברותיי הבלוגריות, שהקדימו קום ואיחרו לישון בלילה, והצטרפו אלי ליום הזה, אשר אותו הן מסקרות בצורה הכי מרגשת שיש באתרים שלהן.
מודה, מודה, מודה.
לקרא על הסיור דרך העיניים של המארגנת – שחווה את הסיור כאילו הייתה זו לה הפעם הראשונה לחוות את המקום, זו חוויה מהסוג שאני אוהבת. להיות תיירת ברחוב שלך, בעיר או בחבל בו את מתגוררת, זה לזכות בראיה חדשה.
תודה שהזמנת אותי להיות שותפה לחוויה הנהדרת. ובהצלחה עצומה בהמשך המייזם הנהדר.
תודה ניני. היתה לי חוויה נהדרת בסיור הזה. גם התיירות במגרש הביתי היא מרגשת. המוכר / לא מוכר, הראיה החדשה, זויות שלא הכרתי, זו זכות גדולה לחוות ככה את הבית שלך. שמחתי מאוד שבאת ומבטיחה עוד מטעמים בהמשך.
עינת, כתבת כל כך אמיתי, כל כך מהלב, עם כל האהבה שבך לאזור המיוחד הזה ובהחלט היטבת להעביר את זה הלאה ולעשות חשק לבוא בעקבותייך. ושוב תודה על החשיפה למקומות המיוחדים והמסקרנים שהם גם החצר האחורית שלי.
תודה מלי. לפעמים הקרוב הוא דווקא המרגש ביותר. כייף לראות דברים כאלה שקורים ממש לידינו ואולי אפילו לא שמנו לב. שמחה שנהנת. נפגש בהמשך
איזה יזמית נפלאה שאת! רקחת לנו יום מושלם. היה כיף להכיר את החצר האחורית שלי.
תודה ויקי. היה כייף ועוד יהיה. שמחה שנהנת
תודה עינת שהזמנת אותי לקחת חלק בסיור הנהדר הזה. תודה על המיזם הנפלא שאת מוציאה אל הפועל, תודה על היצירתיות שבאה לידי ביטוי גם בחיבור עם רינתה וטל ובבחירה שלהן להראות לנו את המקומות הללו.
עבורי, שלא מכירה לעומק את האיזור, על אחת כמה וכמה את העסקים המקומיים, זו היתה הזדמנות נהדרת להיחשף לפן נוסף של הגליל. הפן האנושי, הקהילתי והיצירתי.
כן ירבו סיורים כאלה.
ושוב תודה. על היו מה וגם על פוסט נהדר!
בשמחה אילנה. תודה שבאת ותיארת את היום במילותיך ותמונותיך. נפגש בהמשך
עינת היקרה תודה לך על הארגון, על הבחירות, על יום של חוויות מרתקות ושל כיף אמיתי. ככה צריך להיות יום חופש, ויום של הכרות עם הארץ היפה שלנו. כיף לקרוא אותך, את התשוקה שלך למה שאת עושה ואת האהבה שלך לגליל שלך 🙂 המסע הזה הגיע לי בדיוק בזמן, ועל כך תודה.
תודה ציפי. שמחה שנהנת. נפגש בסיורים הבאים. מבטיחה הפתעות והתרגשויות חדשות.
עינתוש, איזה יום נהדר שהיה לנו לנו, הכל היה מוצלח – ההרכב האנושי, המקומות שנבחרו בפינצטה, ההדרכה, הטעמים, האווירה וכמובן מזג האוויר.
הפוסט שלך מצליח להעביר הכל.
תודה מיכל. שמחה לשמוע. גם אני מאוד נהנתי
עינת היקרה, קודם כל תודה על שיזמת ורקחת כזה מן יום מהאגדות. דבר שני, הפוסט מעולה – סיקרת מצוין את היום העשיר והמפרה הזה, שזכינו להיות חלק ממנו 🙂
תודה מיה. שמחה שנהנתן. היה באמת יום קסום. נפגש בבאים.
עינת בהחלט היה יום מושלם! תודה רבה על ההזמנה להשתתף. אם כך נראה הסיור הראשון, אין לי ספק שסיורים נוספים שתארגני יהיו מושלמים לא פחות. שיהיה המון בהצלחה עם הגשמת החלומות ❤
תודה יערה. נפגש בהמשך הדרך
עינת, תודה על יום קסום, שמחה שהזמנת אותי ונתת לי בעיטה בתחת? מקווה לעוד שיתופי פעולה מעולים שכאלה בהמשך.
תודה נועה שבאת. כתבת מקסים ונפגש בהמשך