צבעי בסיס

צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס - פסטיבל אומנות רחוב בסיס נטוש בצפון

אלטרנטיבה לחרמון

זה היה סוף שבוע מושלם לטיולים שבא אחרי שבוע גשום וחורפי כולל שלג בחרמון. 

היה ברור כי כל עם ישראל יטייל בצפון ויצא לעמוד בפקקים בעליות להר הלבן.

במסגרת המוטו שלי – "איפה שכולם – אני לא שם", חיפשתי לי אלטרנטיבה קצת פחות פופולרית ומבוקשת.

ספוילר– מצאתי והצלחתי גם ביום כזה לטייל, לראות ולחוות טבע גם בלי המוני מטיילים אחרים.

בחרנו אחד מהיעדים שרשומים לי בתיקיית "החייבת להגיע לשם" במוח, ויצאנו ליום קסום, מלא שמש חורפית, זרימות וירוק בעיניים.

היעד המרכזי – הבסיס הנטוש "שער עגל" ליד מטולה.

מה עוד עשינו בדרך אספר בהמשך.

הפעם אתחיל מהסוף, מהדובדבן העיקרי של היום הזה.

החרמון
החרמון המושלג ליווה אותנו מרחוק לאורך כל הדרך

בסיס שער עגל

"שער עגל הוא מעבר גבול סגור בין ישראל ללבנון, הנמצא בין המושב יובל לבין מטולה. קרוי על שם גבעת עגל הסמוכה. עד שנת 2000, טרם נסיגת צה"ל מלבנון שימש המקום למעבר כוחות צה"ל בדרכם ללבנון.

אסון הספארי, שאירע ב-10 במרץ 1985 התרחש בדרך משער עגל לעבר העיירה הלבנונית מארג' עיון". (מתוך ויקיפדיה).

בדף הפיסבוק של המיזם מצאתי ש"הבסיס שימש בעבר למטרות תצפית וכנקודת כניסה ויציאה לחיילים ששירתו בדרום לבנון, ונעזב בתום מלחמת לבנון השנייה. כעת, מזה שבע שנים, אותו מתחם עומד ריק ואפור, ומשווע לצבע ולאמירה. דווקא כאן, בחלל מלוכלך ומיותם, המעבר הפיזי הבלתי טריוויאלי מן המרכז אל השוליים מעניק ראשוניות ורעננות הדדיים לאמן ולסביבת עבודתו. וחושף את תושבי הפריפריה לאומנות עכשווית ובועטת המתקיימת לרוב במרכז הארץ".

צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
ככה נראה בסיס נטוש, עזובה וצמחיה פראית

פסטיבל צבעי בסיס

מתוך דף הפייסבוק:


"שלהי האביב 2013 – בתקופה של אי ודאות אישית, חברתית ופוליטית, תתקבץ קבוצת אמנים מגוונת מכל קצוות הקשת הפלסטית והמוזיקלית על מנת ליצור ולהציג בתערוכה קבוצתית שתיערך בבסיס צבאי נטוש הממוקם בצפון אצבע הגליל.

בפרויקט 'צבעי בסיס' אנו שואפים להוציא את האמן משגרת הגלריה והנוף האורבני, ולמקם אותו במרחב פתוח, חף מסטריליות, טעון בעבר ובלתי מוגדר בהווה. בכך בכוונתנו לקדם יצירה אותנטית, כנה וחדה, אשר תפריח שיח אומנותי הדן בגבולות הפיזיים והמופשטים של חברתנו."

רשימת האומנים שהגיעו לפסטיבל מרשימה מאוד.

ניתן לראות שם יצירות של מיטב אומני הרחוב והגרפיטי הפועלים בארץ כמו : עדי סנד, סניור ג'י, אורן פישר, ניצן מינץ ובן זוגה דדה, בועז סידס, דיאוז, עוז מדר ועוד רבים אחרים.

צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
בניין מועדון החיילים לשעבר וברקע החרמון

נטוש צבעוני ופורח

אנחנו הגענו לבסיס ביום שישי בבוקר והיינו שם לגמרי לבד.

זה היה וואו!!!

הבסיס נמצא בין כפר יובל למטולה וניתן להגיע אליו בעזרת הוויז, צריך לכתוב "גבעת עגל".

הסתובבנו בין המבנים הנטושים, הצמחייה הגדלה בפראות והמדרגות השבורות ומצאנו המון אוצרות בתוך כל ההזנחה המרשימה הזאת.

הרעיון של לייפות אזורים נטושים, בעיקר כאלה עם עבר טעון, כבסיסיים לשעבר או אתרים בעלי משמעות אחרת, באמצעות אומנות מאוד אהוב עליי. 

זה יפה, זה עם אמירה, זה מוסיף לנוף ולחוויה ונותן המון אפשרות לביטוי ולהעברת מסרים בדרכים חיוביות ויצירתיות.

יש שם יצירות של אומנים מוכרים ומוכשרים ביותר ואני גאה בהם על העשייה הזאת.

מאוד נחמד גם למצוא עוד שרידים שהשאירו החיילים ששרתו שם, חותמות, כתובות, ומכתבים לנסראללה שרלוונטיים עד היום.

ולצד זה כמובן מסרים ברורים לאחווה, שלום, ושיוון.

פסטיבל "צבעי בסיס" סוקר בתקשורת וניתן לראות כי עורר עניין והיה סוג של הצלחה.

שתי כתבות על הפסטיבל שמצאתי ביוטיוב:

צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
הכניסה למועדון החיילים, או החדר אוכל, לא יודעת בדיוק
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב

ניצן מינץ ביצירה משני צידי המסדרון.

צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב

יצירה של דדה משני צידי הקיר

צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב

סטנסילים עם מסרים לעתיד טוב יותר

צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
יצירה של דיאוז, מהצד השני של מועדון החיילים
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
פינת הישיבה מחוץ למועדון, שאריות מפעם
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב

שלום עם אסד- אולי יום אחד???

צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
מיצג יצירתי בתוך אחד המבנים
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
בניין ציבורי נוסף במתחם
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב

שלא נשכח לרגע שאנחנו בעצם בתוך בסיס

צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
יצירה של בועז סידס- UNTAY
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
חלון בתוך חלון בתוך חלון
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב

שאריות צבאיות למהדרין

צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
נראה כמו עבודה של LOL, לא חתום אז לא בטוחה
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
מכתב לנאסראללה - נוב 7' רוצים חופש!
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב

נוף מבעד לחלון נטוש

צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
צבעי בסיס, בסיס עגל, אומנות רחוב
נהדר!

מטולה

אחרי שהסתובבנו בין כל המבנים והשרידים של הבסיס  המשכנו למטולה.

ראינו דרך הגדר ההיקפית את מפל הטחנה.

רצינו גם להיכנס לשמורת הטבע של התנור אבל תור המכוניות שעמד שם הבריח אותנו.

הסתובבנו במטולה עם האוטו והאמת שהיה קצת מבאס. העיר מתה לחלוטין.

ברחוב המרכזי – הראשונים, שזכרנו מביקורים קודמים שיש בו בתי קפה ותיירים, לא היתה נפש חיה, ביום שישי בשעת צהרים מוקדמת.

גם לא מצאנו שום בית קפה שעושה חשק.

המשכנו הלאה.

מטולה
מטולה והחרמון מעמדת התצפית
מפל הטחנה מטולה
מפל הטחנה בזרימה עוצמתית
מפל הטחנה מטולה

זיכרונות ילדות

בתור ילדה קטנה, אני זוכרת המון טיולים לאזור הזה.

יש לי זיכרון שהיינו מגיעים לשער "בגדר הטובה", "שער פטמה", החיילים היו נותנים לנו לעבור פנימה, לתוך השטח הצבאי, והיינו צועקים "הייתי בחוץ לארץ!!!" ומרוצים עד הגג.

נורא רציתי לראות שוב את המקום הזה אבל אין לו זכר. לא ברשת, וגם לא כששאלנו מקומיים איפה זה ואם אפשר לראות את המקום, אמרו לנו שאין שם כלום.

חבל, דווקא נראה לי אחלה נוסטלגיה.

שער פאטמה הוא מעבר גבול סגור בין ישראל ללבנון.

עד נסיגת צה"ל מלבנון בשנת  2000, כונתה גדר הגבול עם לבנון "הגדר הטובה". מצפון לגדר ישבה בעיקר אוכלוסייה נוצרית מארונית, שלא הייתה עוינת לישראל. שער פאטמה היה המעבר המזרחי ביותר בין ישראל ללבנון. השער נסגר בעת הנסיגה בשנת 2000.

שער פאטמה שימש להעברת סחורות וכשער כניסה לאזרחים, בעיקר מלבנון לשטח ישראל. כן שימש השער כנקודת מעבר מרכזית לחיילי צה"ל בין מדינת ישראל למוצבי רצועת הביטחון בגזרה המזרחית. ליד השער, בסמוך לכניסה, הייתה רחבה ובה קיוסקים ששירתו את החיילים, קיוסקים הזכורים בשל "הדודה מרי", מרים פיינר, שהייתה ידועה בדאגתה ובמסירותה לחיילים. באזור השער ניסה ארגון חזבאללה לבצע מספר פעמים פיגועים נגד חיילי צה"ל. (מתוך ויקיפדיה).

הסתפקנו בעמדת התצפית שנבנתה בעיר.

מצד אחד יפה, מצד שני מלא אנשים, וקצת קשה להתרשם מהנוף.

מטולה
עמדת התצפית במטולה

אז קפה לא מצאנו, וגם לא הצלחנו לשים רגל מחוץ לגדר ולהגיד שאנחנו ב"חוץ לארץ" ועזבנו את מטולה עם תחושה של החמצה ואפילו קצת עצב, כי המקום הזה שהיה פעם אטרקציה תיירותית נראה כמו עיירת גבול עייפה ומנומנמת שאיבדה מזוהרה.

 

שלוש תחנות נוספות שעברנו בדרך לבסיס עגל  וחזרה, היו נחל הדישון, טיילת עמי, ומתחם הקולינרי גלגילון.

נחל דישון

שמורת טבע נחל דישון תחתון

עזרנו בצד כביש 886 לראות את הזרימה המרגשת של הנחל.

יש מקום חניה מסודר.

חצינו את הכביש והלכנו לכיוון השביל שהוא חלק משביל ישראל.

זאת אומרת הלכנו לכיוון מערב.

בכוונה לא לצד השני, כי אליו מגיעים האוטובוסים והמוני המטיילים.

היה קסום.

זרימה נהדרת, התחלות של פריחה, שקט וטבע בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.

צעדנו קצת ליד הנחל, נשמנו אוויר צלול והמשכנו בנסיעה לעבר  הבסיס הנטוש.

נחל דישון
נחל דישון

זרימה בנחלי הצפון – ככה זה נראה בנחל דישון.

נחל דישון
נחל דישון
התחלת פריחת הכלניות

טיילת שביל עמי

בין לבין גם הספקנו לעשות סיבוב קצר ונינוח בטיילת "שביל עמי".

"שביל עמי" היא טיילת לאורך הגדה המזרחית של נהר הירדן, המובילה מעמיר לשדה נחמיה וגשר יוסף. הטיילת קרויה על שם עמי פלד, תלמיד תיכון שנהרג בשנת 1990 בתאונת דרכים כשרכב על אופניו מקיבוץ עמיר לכפר בלום.

ברצפת הבטון של הטיילת משובצים פסוקים מהתנ"ך המאזכרים את נהר הירדן. פסוקים בהם מוזכר שם האלוהים הוסרו לבקשת חוגים דתיים.

קטע הירדן שהטיילת עוברת לאורכו משמש גם לשייט קייקים ולרפטינג, וכן פועל בו מתקן אומגה מעל לירדן, מכפר בלום אל הטיילת.

לטיילת שתי נקודות התחלה : שדה נחמיה או כפר בלום

אנחנו בחרנו בנקודה שליד שדה נחמיה.

הטיילת כולה באורך 7 ק"מ, היא מרוצפת ונגישה לטיול עם ילדים או עגלות, לכל אורכה משובצים פסוקים מהתנ"ך עם המילה ירדן, יש סוכות גפנים רבות, ובצד זורם לו נחל הירדן .

פסטורליה במלוא תפארתה.

מקום מעולה לטיול נינוח בטבע אך גם בצורה מסודרת ונגישה לכל הגילאים.

טיילת עמי
טיילת עמי
הירדן לצד הטיילת
טיילת עמי
הליכה נוחה ונינוחה לאורך השביל
טיילת עמי
פסוקים מהתנ"ך המזכירים את הירדן משולבים לאורך השביל

המתחם התיירותי "גלגליון"

מתחם גליליון
הכניסה למתחם גליליון
מתחם גליליון
בית המלון במתחם
מתחם גליליון
כדור פורח - אטרקציה תיירותית במתחם גליליון

"גליליון" הוא מחתם קולינרי חדש יחסית, בצמוד לבית מלון באותו שם, ששמעתי עליו דברים נהדרים, והוא אכן נראה מרשים, אבל גם יקר.

באתר המתחם נאמר:

“גליליון”, אשר נפתח באביב 2016, הוא מתחם התיירות הגדול באזור הצפון. הוא משתרע על פני שטח של 90 דונמים, מתוכם 15,000 מ”ר שטח בנוי, וממוקם בסמוך לאגמון החולה. המתחם כולל בית מלון, ספא הכולל חמאם טורקי, מסעדות, אטרקציית כדור-פורח, בית יין ייחודי ואת שוק האוכל. בית המלון תוכנן כאתר ריזורט הכולל 120 חדרים וסוויטות המעוצבים בסגנון גלילי, ולכל אחד מהם מרפסת המשקיפה אל נופי עמק החולה, החרמון, הגליל והגולן. בית המלון נודע במטבחו העשיר, פרי עמלו של השף אבי כהן, המתמחה במטבח הגלילי."

בכתבה ב MAKO מאוגוסט 2018 נכתב :

"הימים האחרונים הם ימים של בשורות טעימות במיוחד לתושבי הצפון (ולמבקרים כמובן): השבוע נפתח להרצה שוק האוכל אגמון מרקט – מתחם קולינרי סמוך לאגמון החולה שבגליל העליון, ובו שלל מסעדות ודוכני מזון. מדובר בפרויקט מרשים וגדול במיוחד, שהושקעו בו כ-40 מיליון שקלים והוא משתרע על פני 4,000 מטרים רבועים.

בניגוד לשוקי אוכל רבים אחרים בארץ, באגמון מרקט בחרו לשים דגש על חומרי גלם מהצפון, שכוללים בירות, יינות, תבלינים, שמנים וגבינות מקומיות, שייחודיות לאזור.

בין העסקים שם ניתן למצוא את "הבסטה הירושלמית" של אביב משה, "וונדרלנד"  פטיסרי צרפתי של הקונדיטורית אושרת סולימני,  "פיקניקים" חנות המציעה מגוון סלי פיקניק חמים וקרים, בשריים וחלביים, ארוזים בצידנית רכה או במארז מהודר, עם כל מה שצריך כדי לצאת לטבע וליהנות מחוויה מיוחדת, בריאה וטעימה, "לה שקשוק" דוכן השקשוקות הראשון בעולם מגיש מגוון מנות שקשוקה במגוון סגנונות וטעמים מיוחדים, עם תוספות יצירתיות, בצלחת או בלחם פרנה מרוקאי, "בת הרים – גבינות של טעם" חנות גבינות של מחלבת “בת הרים” ממלכיה ועוד דוכנים וחנויות רבים ומעניינים.

מתחם האוכל באמת מרשים, יש בו שפע אפשריות, ולראייה, נכנסנו אליו גם בתחילת היום לארוחת בוקר וגם בסוף היום, בדרך הביתה, לקפה וצורוס אחרון, לסגור את היום עם טעם  מתוק בפה.

יש שם גם ירידים ופסטיבלים שונים. שווה לעקוב.

מתחם גליליון
בשישי שביקרתי במתחם היה יריד אופנה עם דוכני ביגוד ואקסוסוריז שווים
מתחם גליליון
מתחם גליליון
מתחם גליליון
מתחם גליליון

קפה נמרוד

קפה נמרוד

את ארוחת הבוקר בחרנו, ממש במקרה, לאכול בקפה נמרוד.

לא שמעתי על הרשת הזאת עד כה, אך התרגשתי לקרוא בתפריט כי היא הוקמה לזכר בחור מראש פינה, נמרוד שגב ז"ל, שאהב את החיים הטובים ונהרג במלחמת לבנון השנייה.

אחיו הקים לזכרו את רשת בתי הקפה הזו.

אכלנו ארוחה טעימה ומשביעה, וניכר כי בעלי המקום עושים מאמץ לתת לסועדים לחוש את טעם החיים הטובים.

ממש מומלץ.

קפה נמרוד
הסיפור של נמרוד שגב, מתוך התפריט בבית הקפה

צ'ורוס דרום אמריקאי לקינוח

בסוף היום, נכנסנו למתחם לעוד קפה אחד ומשהו קינוחי. מצאנו שם דוכן של צורוס מעולה.

בצקים מטוגנים ומתוקים, לא חשוב של איזו עדה, זה טעם החיים!!

עם בטן מלאה, המון תמונות ותחושה "שניצחנו את הסיסטם" ולא פגשנו את אלפי המטיילים בצפון, ואפילו ראינו את החרמון המושלג מרחוק, חזרנו הביתה עייפים ומרוצים.

מתחם גליליון
צ'ורוס לסיום היום - מתוק ומושלם
נחל דישון
אזור נחל דישון, ירוק, זורם ומזמין

18 מחשבות על “צבעי בסיס”

  1. אהבתי – הגרפיטי נאה ממש יפה, אג הארץ מלאה בגרפיטי. אפילו בת"א ישנם סיורי גרפיטי בתשלום. לכל אורך הבקעה ובאזור ים המלח ניתן למצוא במבנים ציורי גרפיטי מהממים. ישנה קבוצת גרפיטי של חפאים, הם מציירים בחשאי ומאוד קשה ליצור איתם קשר. אגב לצערי יש לא מעט ונדליזים בטיילת עמי לכן הם סוגרים את הטיילת עם החשיכה. בעונה יש שם את הענבים הכי…הכי טעימים שאי פעם אכלתי. שער פטמה….וואלה העלת לי זכרונות מהמקום, די בטוח שרבים אינם יודעים על שום מה השם.

    1. עינת הרשקו

      תודה איתן על התגובה. על סיורי הגרפיטי בתל אביב ועל הקבוצה החיפאית אתה מוזמן לקרוא בפוסטים האחרים שלי בקטגוריות הרלוונטיות. שמחה שנהנת

  2. טיול מקסים, במקומות שאף פעם לא טיילתי בהם. זה ממש בקצה הארץ, ותמיד היה רחוק לי. יש לי בשבילך סיפור קטן על הגדר הטובה. אחות של אבי (בעלי) נסעה עם הילדים שלה לצימר במטולה. מאז היא ובעל הצימר הם זוג 🙂 התברר לנו שהאיש המקסים הזה היה עם אשתו בעלים של קיוסק מפורסם בגדר הטובה, ואשתו כונתה "דודה מרי" והיתה האמא של החיילים. היא נפטרה לפני מספר שנים, והוא התפנה לצימרים שלו במטולה. לא הייתי שם אף פעם בגדר הטובה, מכירה את האזור רק מהסיפורים.
    לא ידעתי שיש כזה פרויקט מכובד של גרפיטי בבסיס הנטוש, והאמת למה לא? יופי של רעיון. תודה על השיתוף!

    1. עינת הרשקו

      נו ציפי, גם גיסה, גם צימר וגם מלא מקומות חדשים.. יש לך ממש סיבה לנסוע לאזור היפה הזה.

  3. ענבל כבירי

    אהבתי ממש את הפוסט ומאוד נהניתי לקרוא. התחברתי מאוד לרצון לחוות משהו אחר, מחוץ למסלול הדחוק והעמוס לשלג.
    אומנות שמונגשת לקהל הרחב היא נכס והפרויקט הזה מקסים בעיני.
    המתחם החדש נראה שווה ממש והייתי שמחה לבקר בו בהזדמנות כשאגיע לארץ.
    ואפילו הצורוס נראה טוב. תודה על השיתוף.

    1. עינת הרשקו

      תודה ענבל. כשתגיעי לארץ דברי איתי, אגלה לך עוד כמה סודות

  4. וואו עינת, את כל הזמן מגלה לי מקומות חדשים בארץ. יופי של פוסט והמלצות. גם אני נעצבתי לשמוע שמטולה היום הפכה להיות עיירה מנומנמת.

  5. צבעוני, מרתק ומרענן. צבע הקירות במבנה הנטוש וצבע הטבע
    יחד עם המילים שלך, חברו להם לפוסט נהדר. תודה על ההמלצות

  6. מלי אברמוביץ

    יוווו איזו אלופה שאת! ממש נהיה לי שמח בלב לקרוא על המקומות האלה וכמובן – מיד לצאת בעקבותייך. הגדר הטובה, שער פטמה – נוסטלגיה. בעלי היה מפקד הגדר הטובה ואני הייתי חיילת וביקרתי שם הרבה. מעניין שאין זכר??‍♀️

    1. עינת הרשקו

      וואו מעניין לראות איך אתם תחוו את המקומות האלו. תספרי.

  7. מרים אוחיון

    הי עינת היקרה קראתי ונהנתי איתכם יחד נתתם לי להרגיש שאני מטיילת איתכם ונהנת בכל אתר ומכל התמונות כולל הארוחה והקפה. מקווה שאבריא מהר אשמח להיצטרף אלכם המשיכי לשלוח לי . ישר כוח על היוזמה.

  8. נהנתי לקרוא את הכתבה שלך.
    אני תושבת האזור, ואחד האומנים שצילמת עבודות שלו אבל לא הצגת בשמו הוא יונתן גל.
    יונתן גל שרת בעבר בשער עגל ואף יצא משם ללבנון, ולכן היו לעבודות שלו בבסיס משמעות נוספת.
    כייף לקרוא על הטיולים שלך

    1. עינת הרשקו

      תודה אוסנת. אשמח אם תכווני אותי איזה מהיצירות שלו, ואציין זאת בשמחה. אם אני לא בטוחה אני מעדיפה לא לכתוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה לשמוע עוד?