המפקדה הסורית הנטושה ברמת הגולן
יצאנו ליום טיול בגולן ביום הבחירות, תחילת אפריל 2019, חמושים במצב רוח טוב והמון תקוות לשינוי.
היעד הראשוני שלנו היה המפקדה הסורית הנטושה ברמת הגולן – שזהו למעשה בית חולים סורי נטוש בקונטרה, ששמעתי שקירותיו מלאים בגרפיטי ואומנות רחוב.
היום שלנו היה כל כך מרתק והיו בו כל כך הרבה ניגודים שהדעת מתקשה לתפוס.
כדי להיכנס לאווירה, ממליצה בחום להפעיל את הקליפ המצורף.
טיול בגולן - אומנות ומציאות
"הסוריאליזם" הינה תנועת אוונגרד שהתגבשה בצרפת בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, בין שתי מלחמות העולם.
פירוש השם – מעל למציאות הקיימת.
כך הרגשתי ביום הזה – מעל המציאות הקיימת!!!
משמעותו של זרם הסוריאליזם (Surrealism) בהקשר האומנותי הינו "אמנות על-מציאותית". זהו זרם שבו האמנות משלבת חוסר הגיון והפתעה. (תזכרו את המוטיב הזה). ביצירות סוריאליזם משולבות תמונות חלום בלתי הגיוניות, עם דמיון מפתיע.
עד כמה הכל היה סוריאליסטי – תבינו במהלך הפוסט.
היעד הראשוני שלנו היה "המפקדה" – שזהו למעשה בית חולים סורי נטוש בקונטרה, ששמעתי שקירותיו מלאים בגרפיטי ואומנות רחוב.
ישנם הרבה מבנים ובסיסים נטושים בגולן.
על רבים מהם יש כתובות גרפיטי וגם יצירות של אומנות רחוב, אבל יש הרבה שוני בין האתרים. חלקם באמת "סתם" מבנים נטושים והרוסים שכל מי שבא לו השאיר בהם חותם כלשהו.
ישנם גם מבנים וקירות שעליהם מתנוססות יצירות של אומנים מתחום אומנות הרחוב. בגדול, הם אלה שמעניינים יותר. כי סתם כתובות וקשקושים זה קצת פחות… איך לומר, מעניין.
אבל, חשוב להגדיש כי גם בתוך הבליל של הקשקושים יש אמירות או כתובות יפות, או עם מסר חשוב, או סתם מעלות פיסות נוסטלגיה.
המפקדה הסורית ברמת הגולן
מפקדת החזית הסורית בקונטרה נמצאת ליד קיבוץ מרום גולן. זהו מבנה גדול שהוקם בשנות השישים בידי הסובייטים עבור הסורים ושימש תחילה כבית חולים, אך הוסב לאחר מכן למפקדה צבאית.
כנראה שהיחסים החמים בין הרוסים והסורים אינם דבר חדש…
קונטרה הייתה עיר ברמת הגולן, על צומת הדרכים שבין הציר שמוליך מגשר בנות יעקב לדמשק והכביש שמוליך מדרום הגולן למסעדה, סמוך לקו הפסקת האש בין ישראל לסוריה.
במלחמת ששת הימים נכבשה העיר בידי צה"ל ונשלטה על ידי ישראל בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור. לאחר מכן, בשנת 1974, היא הועברה לידי סוריה. קונטרה מעולם לא שוקמה; במקום זאת נבנתה צפונית מזרחית לה העיר קונטרה החדשה.
משמעות השם "קונטרה" הוא גשר, והסברה היא שהעיר קרויה על שם מיקומה בצומת דרכים המקשרת בין ארץ ישראל, סוריה, ירדן ולבנון.
"המפקדה" הוא מבנה גדול, בין שלוש קומות, שבנוי כמסדרונות ארוכים שמצדדיהם חדרים חדרים. הכל מלא גרפיטי, כתובות וקצת ציורים. לא מצאתי שם יצירות מופת של אומנים.
ניתן לטייל בין החדרים והקומות, ישנם גרמי מדרגות שבורים והרוסים אך ישנם גם כאלה שניתן לטפס בהם עד לגג המבנה.
אפשר גם לחוות את המקום באמצעות משחק – מרגלים ליום אחד: מרחב בריחה בעקבות אלי כהן – משחק עצמאי
המפקדה הסורית קמה לתחייה
אמרתי סוריאליזם נכון?
כשהגענו לאתר, ובאנו להיכנס אליו דרך הכניסה הראשונה, עצר אותנו רכב עם אנשים לבושים משהו דמוי מדים, ונאמר לנו שהיום מתקיימת באתר הדגמה צבאית לתיירים או "אוהבי ישראל" כלשהם מחו"ל, וישנה בעיה להסתובב שם כי מתקיימת פעילות הכוללת גם ירי של כדורי פיינטבול וזה מסוכן!
כמובן שלא ויתרנו. הגעתי עד הלום לא בשביל לפספס את האתר, אז הציעו לנו להיכנס דרך הכניסה האחורית, וגם להיזהר.
בסופו של דבר מה שנגלה לעינינו היה מחזה הזוי, שהחזיר את כל הצבאיות והמלחמתיות לאתר.
חדרים ומסדרונות הרוסים ומצוירים לצד לובשי מדים, קסדות, מטרות ירי, חבלי סנפלינג וקבוצת תיירים (קצת הזויה) שמתרגלת אומנות לחימה בחצר.
לא יאמן. באמת שזה עלה על כל דמיון.
הסתובבנו לנו בין החדרים, חיפשנו אומנות מיוחדת (שכאמור אין שם), מצאנו כתובות וחלקי ציורים שכן מרגשים ויפים, והכל בינות ללוחמים במילואים והדגמות מהשטח של היכולות הצבאיות של צה"ל החזק.
כל ההתרחשות הזאת, הכל כך ישראלית, עבור תיירים או תורמים מדרום אמריקה, בתוך מבנה שבנו הרוסים, אי שם בשנות השישים של המאה הקודמת, בשביל הסורים.
שלום עולמי מישהו??
אלי כהן - אנדרטה לזכרו
אם כל זה לא מספיק כדי להבין ולזכור גבורות וניצחונות, מחוץ למבנה ברחבת החניה הגדולה שבו, מוצב סלע בזלת המנציח את ביקורו של אלי כהן במקום וכן הציטוט: "כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך".
על הסלע מוצב פסל של מנעול עם חור להצצה המסמל את עבודת המודיעין שמטרתה פריצת המנעול של מוסדות אחרים.
באחד החדרים בקומה השנייה שבאגף הצפוני של המפקדה (אגף המודיעין במפקדה) הוצבה לוחית זיכרון וכן אישורי המעבר של אלי כהן בעברית ובערבית כדי למציין את העובדה שהמרגל הישראלי אלי כהן ביקר במקום כמה פעמים..לא ידעתי על כך קודם אז לא חיפשתי את החדר הספציפי הזה.
בסיסים נטושים - הגולן מלא בהם
אחרי שמיצינו את ההסתובבות באתר המפקדה הסורית, ונהנינו מהנוף הנשקף ממנו, ונסענו לעבר בסיסים נטושים אחרים שראינו בדרך.
עצרנו את האוטו ליד אחד מהם והתחלנו להסתובב בין המבנים.
גם המתחם הזה היה כנראה בסיס סורי בעברו ואחר כך שימש כנראה גם את צה"ל. היום זה אוסף של בנינים נטושים, חלקם מחסנים של תוצרת חקלאית.
באחד מהם היו באלות של כותנה.
באחר שני כיסאות פלסטיק יחסית חדשים. מישהו מסתובב שם ביום יום.
מסביב מלא צמחיה פרועה, שבעונה זאת היתה גם פורחת.
נכנסנו ויצאנו בין המבנים, ופתאום מרחוק ראיתי שלט "צבעי בסיס".
זוכרים את הפוסט על צבעי בסיס שכתבתי בעבר?
מיד הבנתי ששם יש משהו מעניין והלכנו לכיוון השלט.
ברקע אנחנו שומעים רעש חזק ומסיבי של כלי רכב.
מה הולך פה? מה זה הרעש הזה?
התקדמנו לעבר המבנה עם השלט של צבעי בסיס והגענו למסלול של אופנועני שטח.
מטורף מה שהלך שם.
מישהו יצר שם מסלול אתגרי של רכיבה ואנחנו זכינו במופע ראווה של קפיצות, ריחופים באוויר ושלל פעלולים.
באחר מהמבנים ליד חניית האופנועים אכן מצאתי שאריות מפסטיבל שנערך בו לציורי גרפיטי. אפילו זיהיתי עבודות של כמה אומנים מוכרים.
זה לא גדול ומרשים כמו צבעי בסיס שליד מטולה אבל כן שווה ביקור.
השילוב הזה של אופנוענים אמיצים וקצת מופרעים יחד עם מבנים נטושים של בסיס סורי, כתובות רבות בסגנון "עד מתי נובמבר 84?" ו"אין מחיר לחופש", ציורים ויצירות של אומנים תל אביביים מוכשרים וצמחיה פורחת – הכל במקום אחד אי שם בקצה רמת הגולן.
עוד על האזור ועל פסטיבל הגרפיטי שהיה בו ניתן לקרוא בכתבה הזאת משנת 2012 וגם פה.
ויש גם סרטון:
חלק מהיצירות שצויירו בעת פסטיבל צבעי בסיס
מה אומרים? 1984 עוד הגיוני, אבל 1977???
אם כן, זאת חתיכת היסטוריה!
כותנה וכיסאות – הוכחה שיש שם חיים בתוך המבנים הללו
ארוחת גורמה בבסיס צבאי נטוש
כהמשך ישיר ליום המפתיע שלנו, המשכנו להיכנס ולצאת בין המבנים של הבסיס הנטוש הזה, ולפתע אני נכנסת לאחד המבנים ולפני שולחן ערוך, עם מפות ופרחים וכיסאות מעוצבים, ובקצה המבנה עמדת מטבח מצוידת לעילא שעולה ממנה ריח מגרה.
גורמה וסטייל בין קירות מתפוררים ומלאים בגרפיטי .
סוריאליזם במיטבו.
זוכרים את התיירים שלמדו בתחילת הפוסט כמה אנחנו מוצלחים בשדה הקרב?
אז הם צריכים לאכול משהו…
כן, לארוחת הצהרים לקבוצת התיירים נשכרו חברת הפקות וקייטרינג שהרימו להם הפקת פאר בתוך אחד ממבני הבסיס.
אין דברים כאלה.
חברת ההפקה לא רצתה להזדהות, אבל הקייטרינג שמבישוליו עלו ניחוחות היה "שבעת המינים" והאמת היא שהייתי שמחה מאוד להישאר ולאכול איתם צהרים.
אבל אף אחד לא הזמין אותי אז צילמתי קצת והרשמתי הרבה והמשכנו הלאה.
אני בטוחה שהתיירים התרשמו מאוד מכל ההפקה המטורפת הזאת ומכל התפאורה שמסביב. מקווה שהם גם תרמו ביד נדיבה (אם זאת הייתה המטרה, לא יודעת בביטחון, אבל נראה לי).
עזבנו את הבסיסים ונסענו לראות את הזרימות שהביא עימו החורף הגשום שעבר עלינו לטובה.
קיטרניג גורמה "שבעת המינים" – נתנו בראש
חבל שלא הזמינו אותנו לצהרים.. נראה ממש שווה
פגשנו בדרך - טורבינות הרוח בגולן
מפל האירוסים - טיול מקסים וקליל
הבחירה דווקא במפל האירוסים משלל אתרי הזרימה בגולן הייתה מאוד מוצלחת.
גם כי לא היה עמוס מידי, אבל גם, ובעיקר, כי זה מסלול ממש כייפי.
הבשורה – אפשר לערוך טיול בגולן ולראות מפל בלי עליות וירידות!
שזה "שוס" בפני עצמו. כי לרוב במסלולים מסוג זה עיקר הבעיה היא רמת קושי בדרך.
אז פה אין קושי.
מסלול של כ – 2 ק"מ לכל כיוון, משורי ונעים עד למפל, שם יש בריכה שאפשר לרדת אליה, לרחוץ ולטבול במים. אנחנו לא ירדנו הפעם.
המסלול עובר בתוך מרבדים פורחים סגולים של פרח העכנאי, המון פרות רואות באחו וטובלות בשלוליות, שפע של מרחבים וירוק בעיניים.
תענוג אמיתי ומומלץ לכל משפחה, לכל ה-משפחה.
לכל הפרטים, איך מגיעים וכדומה כנסו לקישור לאתר של טיולי, הכי פשוט.
כן, זה בישראל, ברמת הגולן, ממש לא בחו"ל
חזרה למציאות - מסעדה לסוף היום
סיימנו את דרכנו ביום טיול בגולן.
צריך עוד להגיע הביתה למלא את חובתנו המוסרית / אזרחית – להצביע.
הוויז הוביל אותנו בדרך שאין בה המון היצע של מסעדות מיוחדות אז עצרנו במסעדת "אבו סאלח" בצומת עמיעד.
לא משהו לספר עליו לנכדים אבל לחלוטין ממלאת את הפונקציה של ארוחת צהרים טעימה בסוף יום טיול בצפון.
חזרנו למציאות.
לא זכינו לסיים את היום עם "תמונות חלום בלתי הגיוניות, עם דמיון מפתיע" שמאפיינת את הסוריאליזם.
טוב נו, אולי בעוד ארבע שנים….
על אתרים נוספים בצפון עם אומנות רחוב וגרפיטי אפשר לקרוא בפוסטים
כל הפוסטים על טיול לצפון
עינת, איזה פוסט נהדר, רק לך יכולה לקרות סיטואציה הזויה כזו של שילוב בין אתרי גרפיטי, הדגמה צבאית לתיירים ומסלול אופנועים….ואפילו פינקת אותנו עם תמונות טבע מושלמות. רק חבל שהסוף היה קצת פחות אופטימי…:-)
תודה מיכל, היה באמת יום מפתיע, גם הסיום שלו…
פוסט מרתק. באמת היה לכם יום מעניין והכי כיף כשזה קורה כשאתה הכי לא מצפה לזה. אני כל כך אוהבת את ההפתעות הלא מתוכננות האלה בחיים ובטיולים בסופו של יום אלו הן החוויות שנזכור לתמיד. אהבתי גם את המידע על המפל בתור משהי שמנסה להמנע תמיד ממסלולים קשים. יום העצמאות היום והגם שתוצאות יום הבחירות העציבו אותי מאוד בכל זאת אאמץ את דבריו של ראש ממשלתנו: "יש לנו ארץ נהדרת" (ותאמיני לי שבשבילי לצטט אותו זה אחד הדברים הקשים)??
תודה תמר. בהרבה מובנים אכן יש לנו ארץ נהדרת. נשמח עם מה שיש. היה לנו יום נהדר והמפל באמת היה מופלא. רוצי עכשיו כשעוד פורח וזורם.
עינת, האירוע של התיירים והחיילים נשמע לגמרי סוריאליסטי. מזל שהטבע מסביב מחזיר אותנו למציאות, אם כי החורף הזה עלה על כל דמיון וציפיה וכמויות הפריחה והזרימות בנחלים אולי גם הם קצת סוריאליסטים. נשמע שהיה לך יום בחירות מהנה, מלא בהפתעות.
לגבי מסעדת אבו סלאח בצומת עמיעד – אני אוהבת לאכול בה והכנאפה שלהם מצוינת.
תודה על הקישור לבלוג שלי
תודה יפעת. באמת מזל שיש את הטבע שמחזיר אותנו למציאות וליום יום ולאמא אדמה…
אוי, זה פוסט משעשע, סוריאליסטי עד דמעות. מפל האירוסים הוא שוס אמתי.
תודה זיוה. המפל היה באמת מדהים והמסלול קליל
איזה פוסט נפלא לפתוח את הסופש. כבר עברנו מאז עוד שתי מערכות בחירות, קורונה נדמה שהמציאות שלנו סוריאליסטית. תמונות נהדרות. עושה לי חשק לבקר ברמה.
תודה זיוית. אכן מציאות משונה. אבל עדיין יש בה קסם.
תשמעי- החוויות שאת אוספת בטיולי הגרפיטי שלך הן משהו משהו. אין ספק שחבורת הכאילו חיילים עם הקייטרינג הצבאי שידרגה את החוויה. אני מדוה שאני חוששת להכנס לבסיסים צבאיים ברמת הגולן . למםקדה הסורית הגעתי במסגרת טיול מודרך.
נהניתי לקרוא!
תודה ינינה. זאת היתה באמת חוויה מיוחדת וסוריאליסטית. אני ממש אוהבת להסתובב במקומות האלה, יש בהם מלא הפתעות.