כשהמציאות עולה על כל דמיון

סוריאליזם בגולן

יצאנו לרמת הגולן ביום הבחירות, תחילת אפריל 2019, חמושים במצב רוח טוב והמון תקוות לשינוי.

היום שלנו היה כל כך מרתק והיו בו כל כך הרבה ניגודים שהדעת מתקשה לתפוס.

כדי להיכנס לאווירה, ממליצה בחום להפעיל את הקליפ המצורף.

גרפיטי בבסיס בגולן
אין מחיר לחופש. לא אז ולא עכשיו

על אומנות ומציאות

"הסוריאליזם" הינה תנועת אוונגרד שהתגבשה בצרפת בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, בין שתי מלחמות העולם.

פירוש השם – מעל למציאות הקיימת.

כך הרגשתי ביום הזה – מעל המציאות הקיימת!!!

משמעותו של זרם הסוריאליזם (Surrealism) בהקשר האומנותי הינו "אמנות על-מציאותית". זהו זרם שבו האמנות משלבת חוסר הגיון והפתעה. (תזכרו את המוטיב הזה). ביצירות סוריאליזם משולבות תמונות חלום בלתי הגיוניות, עם דמיון מפתיע.

 עד כמה הכל היה סוריאליסטי – תבינו במהלך הפוסט.

היעד הראשוני שלנו היה "המפקדה" – שזהו למעשה בית חולים סורי נטוש בקונטרה, ששמעתי שקירותיו מלאים בגרפיטי ואומנות רחוב.

ישנם הרבה מבנים ובסיסים נטושים בגולן. על רבים מהם יש כתובות גרפיטי וגם יצירות של אומנות רחוב, אבל יש הרבה שוני בין האתרים. חלקם באמת "סתם" מבנים נטושים והרוסים שכל מי שבא לו השאיר בהם חותם כלשהו.

ישנם גם מבנים וקירות שעליהם מתנוססות יצירות של אומנים מתחום אומנות הרחוב. בגדול, הם אלה שמעניינים יותר. כי סתם כתובות וקשקושים זה קצת פחות… איך לומר, מעניין.

אבל, חשוב להגדיש כי גם בתוך הבליל של הקשקושים יש אמירות או כתובות יפות, או עם מסר חשוב, או סתם מעלות פיסות נוסטלגיה.

המפקדה הסורית בגולן
כתובות גרפיטי באתר המפקדה

המפקדה הסורית

מפקדת החזית הסורית בקונטרה נמצאת  ליד קיבוץ מרום גולן.  זהו מבנה גדול שהוקם בשנות השישים בידי הסובייטים עבור הסורים ושימש תחילה כבית חולים, אך הוסב לאחר מכן למפקדה צבאית.

כנראה שהיחסים החמים בין הרוסים והסורים אינם דבר חדש…

קונטרה הייתה עיר ברמת הגולן, על צומת הדרכים שבין הציר שמוליך מגשר בנות יעקב לדמשק והכביש שמוליך מדרום הגולן למסעדה, סמוך לקו הפסקת האש בין ישראל לסוריה.

במלחמת ששת הימים נכבשה העיר בידי צה"ל ונשלטה על ידי ישראל בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור. לאחר מכן, בשנת 1974, היא הועברה לידי סוריה. קונטרה מעולם לא שוקמה; במקום זאת נבנתה צפונית מזרחית לה העיר קונטרה החדשה.

משמעות השם "קונטרה" הוא גשר, והסברה היא שהעיר קרויה על שם מיקומה בצומת דרכים המקשרת בין ארץ ישראל, סוריה, ירדן ולבנון.

"המפקדה" הוא מבנה גדול, בין שלוש קומות, שבנוי כמסדרונות ארוכים שמצדדיהם חדרים חדרים. הכל מלא גרפיטי, כתובות וקצת ציורים. לא מצאתי שם יצירות מופת של אומנים.

ניתן לטייל בין החדרים והקומות, ישנם גרמי מדרגות שבורים והרוסים אך ישנם גם כאלה שניתן לטפס בהם עד לגג המבנה.

המפקדה הסורית בגולן
גרמי המדרגות בין הקומות
המפקדה הסורית בגולן
המפקדה הסורית בגולן

יצירות באתר המפקדה, חלקן יפות חלקן קשקוש

המפקדה הסורית בגולן
המפקדה הסורית בגולן
המפקדה הסורית בגולן

מחזירים עטרה ליושנה

אמרתי סוריאליזם נכון? 

כשהגענו לאתר, ובאנו להיכנס אליו דרך הכניסה הראשונה, עצר אותנו רכב עם אנשים לבושים משהו דמוי מדים, ונאמר לנו שהיום מתקיימת באתר הדגמה צבאית לתיירים או "אוהבי ישראל" כלשהם  מחו"ל, וישנה בעיה להסתובב שם כי מתקיימת פעילות הכוללת גם ירי של כדורי פיינטבול וזה מסוכן!

כמובן שלא ויתרנו. הגעתי עד הלום לא בשביל לפספס את האתר, אז הציעו לנו להיכנס דרך הכניסה האחורית, וגם להיזהר.

בסופו של דבר מה שנגלה לעינינו היה מחזה הזוי, שהחזיר את כל הצבאיות והמלחמתיות לאתר.

חדרים ומסדרונות הרוסים ומצוירים לצד לובשי מדים, קסדות, מטרות ירי, חבלי סנפלינג וקבוצת תיירים (קצת הזויה) שמתרגלת אומנות לחימה בחצר.

לא יאמן. באמת שזה עלה על כל דמיון.

הסתובבנו לנו בין החדרים, חיפשנו אומנות מיוחדת (שכאמור אין שם), מצאנו כתובות וחלקי ציורים שכן מרגשים ויפים, והכל בינות ללוחמים במילואים והדגמות מהשטח של היכולות הצבאיות של צה"ל החזק.

כל ההתרחשות הזאת, הכל כך ישראלית, עבור תיירים או תורמים מדרום אמריקה, בתוך מבנה שבנו הרוסים, אי שם בשנות השישים של המאה הקודמת, בשביל הסורים.

שלום עולמי מישהו??

המפקדה הסורית בגולן
מדי צבא על רקע קירות גרפיטי
המפקדה הסורית בגולן
מתרגלים אומנות לחימה
המפקדה הסורית בגולן
מטרה לאימון הפינטבול
המפקדה הסורית בגולן

לזכרו של אלי כהן

אם כל זה לא מספיק כדי להבין ולזכור גבורות וניצחונות, מחוץ למבנה ברחבת החניה הגדולה שבו, מוצב סלע בזלת המנציח את ביקורו של אלי כהן במקום וכן הציטוט:  "כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך".

על הסלע מוצב פסל של מנעול עם חור להצצה המסמל את עבודת המודיעין שמטרתה פריצת המנעול של מוסדות אחרים.

באחד החדרים בקומה השנייה שבאגף הצפוני של המפקדה (אגף המודיעין במפקדה) הוצבה לוחית זיכרון וכן אישורי המעבר של אלי כהן בעברית ובערבית כדי למציין את העובדה שהמרגל הישראלי אלי כהן ביקר במקום כמה פעמים..לא ידעתי על כך קודם אז לא חיפשתי את החדר הספציפי הזה.

המפקדה הסורית בגולן
האנדרטה לזכר אלי כהן
המפקדה הסורית בגולן
המפקדה הסורית בגולן
המפקדה הסורית בגולן
סמל השלום, משתלב יפה עם האווירה הכוללת
המפקדה הסורית בגולן
נמסטה - ברכה הודית לשלום, מתאים לא?

עוד בסיסים נטושים

אחרי שמיצינו את ההסתובבות באתר המפקדה, ונהנינו מהנוף הנשקף ממנו, נסענו לעבר בסיסים נטושים אחרים שראינו בדרך.

עצרנו את האוטו ליד אחד מהם והתחלנו להסתובב בין המבנים.

גם המתחם הזה היה כנראה בסיס סורי בעברו ואחר כך שימש כנראה גם את צה"ל. היום זה אוסף של בנינים נטושים, חלקם מחסנים של תוצרת חקלאית.

באחד מהם היו באלות של כותנה.

באחר שני כיסאות פלסטיק יחסית חדשים. מישהו מסתובב שם ביום יום.

מסביב מלא צמחיה פרועה, שבעונה זאת היתה גם פורחת.

נכנסנו ויצאנו בין המבנים, ופתאום מרחוק ראיתי שלט "צבעי בסיס".

זוכרים את הפוסט על צבעי בסיס שכתבתי בעבר?

מיד הבנתי ששם יש משהו מעניין והלכנו לכיוון השלט.

ברקע אנחנו שומעים רעש חזק ומסיבי של כלי רכב.

מה הולך פה? מה זה הרעש הזה?

התקדמנו לעבר המבנה עם השלט של צבעי בסיס והגענו למסלול של אופנועני שטח.

מטורף מה שהלך שם.

מישהו יצר שם מסלול אתגרי של רכיבה ואנחנו זכינו במופע ראווה של קפיצות, ריחופים באוויר ושלל פעלולים.

באחר מהמבנים ליד חניית האופנועים אכן מצאתי שאריות מפסטיבל שנערך בו לציורי גרפיטי. אפילו זיהיתי עבודות של כמה אומנים מוכרים.

 זה לא גדול ומרשים כמו צבעי בסיס שליד מטולה אבל כן שווה ביקור.

השילוב הזה של אופנוענים אמיצים וקצת מופרעים יחד עם מבנים נטושים של בסיס סורי, כתובות רבות בסגנון "עד מתי נובמבר 84?" ו"אין מחיר לחופש", ציורים ויצירות של אומנים תל אביביים מוכשרים וצמחיה פורחת – הכל במקום אחד אי שם בקצה רמת הגולן.

גרפיטי בבסיסים נטושים בגולן
שלט הכניסה למבנה שבו נערך הפסטיבל

עוד על האזור ועל פסטיבל הגרפיטי שהיה בו ניתן לקרוא בכתבה הזאת משנת 2012 וגם פה.

ויש גם סרטון: 

חלק מהיצירות שצויירו בעת פסטיבל צבעי בסיס

גרפיטי בבסיסים נטושים בגולן
גרפיטי בבסיסים נטושים בגולן
גרפיטי בבסיסים נטושים בגולן
גרפיטי בבסיסים נטושים בגולן
גרפיטי בבסיסים נטושים בגולן
כן, אולי תבואי לעשות קצת סדר?
גרפיטי בבסיסים נטושים בגולן
גרפיטי בבסיס בגולן

מה אומרים? 1984 עוד הגיוני, אבל 1977???

אם כן, זאת חתיכת היסטוריה!

גרפיטי בבסיסים נטושים בגולן
כותנה
בסיס נטוש

כותנה וכיסאות – הוכחה שיש שם חיים בתוך המבנים הללו

מסלול אופנועים בגולן
מופע להטוטי אופנועים, נפל לי הלב ל...

גורמה צבאי נטוש

קיטרינג שבעת המינים
הסוריאליזם במיטבו

כהמשך ישיר ליום המפתיע שלנו, המשכנו להיכנס ולצאת בין המבנים של הבסיס הנטוש הזה, ולפתע אני נכנסת לאחד המבנים ולפני שולחן ערוך, עם מפות ופרחים וכיסאות מעוצבים, ובקצה המבנה עמדת מטבח מצוידת לעילא שעולה ממנה ריח מגרה.

גורמה וסטייל בין קירות מתפוררים ומלאים בגרפיטי .

סוריאליזם במיטבו.

זוכרים את התיירים שלמדו בתחילת הפוסט כמה אנחנו מוצלחים בשדה הקרב?

אז הם צריכים לאכול משהו…

כן, לארוחת הצהרים לקבוצת התיירים נשכרו חברת הפקות וקייטרינג שהרימו להם הפקת פאר בתוך אחד ממבני הבסיס.

אין דברים כאלה.

חברת ההפקה לא רצתה להזדהות, אבל הקייטרינג  שמבישוליו עלו ניחוחות היה "שבעת המינים" והאמת היא שהייתי שמחה מאוד להישאר ולאכול איתם צהרים.

אבל אף אחד לא הזמין אותי אז צילמתי קצת והרשמתי הרבה והמשכנו הלאה.

אני בטוחה שהתיירים התרשמו מאוד מכל ההפקה המטורפת הזאת ומכל התפאורה שמסביב. מקווה שהם גם תרמו ביד נדיבה (אם זאת הייתה המטרה, לא יודעת בביטחון, אבל נראה לי).

עזבנו את הבסיסים ונסענו לראות את הזרימות שהביא עימו החורף הגשום שעבר עלינו לטובה.

קיטרינג שבעת המינים
קיטרינג שבעת המינים

קיטרניג גורמה "שבעת המינים" – נתנו בראש

קיטרינג שבעת המינים
קיטרינג שבעת המינים
גרפיטי בבסיסים נטושים בגולן
שלא נשכח לרגע איפה אנחנו נמצאים
קיטרינג שבעת המינים
קיטרינג שבעת המינים
קיטרינג שבעת המינים
קיטרינג שבעת המינים

חבל שלא הזמינו אותנו לצהרים.. נראה ממש שווה

קיטרינג שבעת המינים
גרפיטי בבסיסים נטושים בגולן

פגשנו בדרך

טורבינות רוח בגולן
טורבינות רוח בגולן

מפל האירוסים

מפל האירוסים, פריחות בגולן
המפל והבריכה, עונג צרוף

הבחירה דווקא במפל האירוסים משלל אתרי הזרימה בגולן הייתה מאוד מוצלחת.

גם כי לא היה עמוס מידי, אבל גם, ובעיקר, כי זה מסלול ממש כייפי.

הבשורה – אפשר לטייל ולראות מפל בלי עליות וירידות!

שזה "שוס" בפני עצמו. כי לרוב במסלולים מסוג זה עיקר הבעיה היא רמת קושי בדרך.

אז פה אין קושי.

מסלול של כ – 2 ק"מ לכל כיוון, משורי ונעים עד למפל, שם יש בריכה שאפשר לרדת אליה, לרחוץ ולטבול במים. אנחנו לא ירדנו הפעם.

המסלול עובר בתוך מרבדים פורחים סגולים של פרח העכנאי,  המון פרות רואות באחו  וטובלות בשלוליות, שפע של מרחבים וירוק בעיניים.

תענוג אמיתי ומומלץ לכל משפחה, לכל ה-משפחה.

לכל הפרטים, איך מגיעים וכדומה כנסו לקישור לאתר של טיולי, הכי פשוט.

מפל האירוסים, פריחות בגולן
לא יכולתי שלא לחשוב על פרדיננד, מזל שלא באה שום דבורה
מפל האירוסים, פריחות בגולן
מפל האירוסים, פריחות בגולן

כן, זה בישראל, ברמת הגולן, ממש לא בחו"ל

מפל האירוסים, פריחות בגולן

חזרה למציאות

סיימנו את היום בגולן.

צריך עוד להגיע הביתה למלא את חובתנו המוסרית / אזרחית – להצביע.

הוויז הוביל אותנו בדרך שאין בה המון היצע של מסעדות מיוחדות אז עצרנו במסעדת "אבו סאלח" בצומת עמיעד.

לא משהו לספר עליו לנכדים אבל לחלוטין ממלאת את הפונקציה של ארוחת צהרים טעימה בסוף יום טיול בצפון.

חזרנו למציאות.

לא זכינו לסיים את היום עם "תמונות חלום בלתי הגיוניות, עם דמיון מפתיע" שמאפיינת את הסוריאליזם.

טוב נו, אולי בעוד ארבע שנים….

פריחה בגולן
גרפיטי בבסיסים נטושים בגולן
גרפיטי בבסיסים נטושים בגולן
מסלול אופנועים בגולן

 על אתרים נוספים בצפון עם אומנות רחוב וגרפיטי אפשר לקרוא בפוסטים:

טיולים אחרים בגולן אפשר לראות אצל:

צאו לטייל בגולן, יפה שם!

מפל האירוסים, פריחה בגולן
פריחת העכנאי בגולן
8 תגובות
  1. מיכל מנור הגב

    עינת, איזה פוסט נהדר, רק לך יכולה לקרות סיטואציה הזויה כזו של שילוב בין אתרי גרפיטי, הדגמה צבאית לתיירים ומסלול אופנועים….ואפילו פינקת אותנו עם תמונות טבע מושלמות. רק חבל שהסוף היה קצת פחות אופטימי…:-)

  2. תמרית הגב

    פוסט מרתק. באמת היה לכם יום מעניין והכי כיף כשזה קורה כשאתה הכי לא מצפה לזה. אני כל כך אוהבת את ההפתעות הלא מתוכננות האלה בחיים ובטיולים בסופו של יום אלו הן החוויות שנזכור לתמיד. אהבתי גם את המידע על המפל בתור משהי שמנסה להמנע תמיד ממסלולים קשים. יום העצמאות היום והגם שתוצאות יום הבחירות העציבו אותי מאוד בכל זאת אאמץ את דבריו של ראש ממשלתנו: "יש לנו ארץ נהדרת" (ותאמיני לי שבשבילי לצטט אותו זה אחד הדברים הקשים)??

    • עינת הרשקו הגב

      תודה תמר. בהרבה מובנים אכן יש לנו ארץ נהדרת. נשמח עם מה שיש. היה לנו יום נהדר והמפל באמת היה מופלא. רוצי עכשיו כשעוד פורח וזורם.

  3. יפעת הגב

    עינת, האירוע של התיירים והחיילים נשמע לגמרי סוריאליסטי. מזל שהטבע מסביב מחזיר אותנו למציאות, אם כי החורף הזה עלה על כל דמיון וציפיה וכמויות הפריחה והזרימות בנחלים אולי גם הם קצת סוריאליסטים. נשמע שהיה לך יום בחירות מהנה, מלא בהפתעות.
    לגבי מסעדת אבו סלאח בצומת עמיעד – אני אוהבת לאכול בה והכנאפה שלהם מצוינת.
    תודה על הקישור לבלוג שלי

    • עינת הרשקו הגב

      תודה יפעת. באמת מזל שיש את הטבע שמחזיר אותנו למציאות וליום יום ולאמא אדמה…

  4. זיוה רענן הגב

    אוי, זה פוסט משעשע, סוריאליסטי עד דמעות. מפל האירוסים הוא שוס אמתי.

השארת תגובה