סלוניקי, עיר יפה בצפון יוון, שאפשר לטייל בה ובסביבתה הקרובה בנעימים, לחוות אווירה יוונית ולפגוש המון אומנות רחוב.
הנמל של סלוניקי
סאגה יוונית בארבעה פרקים. ורבע.
הסדרה היוונית שלי מתחלקת לארבעה פרקים.
(ורבע, כי את אחד הפוסטים הוצאתי בשתי גרסאות).
בהתחלה חשבתי שהיא תהיה טרילוגיה (מיוונית: טרי – שלוש, לוגוס – חיבור, מאמר), אבל אז הבנתי שהיא נחלקת לי לארבע.
אז היא תהיה טטרלוגיה – שלפי ויקיפדיה זוהי יצירה בעלת ארבעה חלקים.
למדתי עוד משהו.
החלק הראשון, זה שאתם עכשיו קוראים עוסק בעיר סלוניקי ובסביבתה הקרובה.
החלק השני מוקדש לחצי האי פיליון.
השלישי מספר על אתונה.
והרביעי – הדובדבן שבקצפת, מספר אודות הסיור שערכנו בעיר – "גרפודיס", שהיה מרתק, ועסק כשמו, בגרפיטי ובאוכל. זהו הפוסט שמופיע בשתי גרסאות – אחת קצרה ותכליתית ושנייה "חופרת" ארוכה ומסבירה גם על מאחורי הקלעים של עולם הגרפיטי והמחאה ביוון.
משפט הסיכום שלי – יוון מדהימה, מגוונת, מרתקת ואני לגמרי מאוהבת בה.
סלוניקי – בול בפוני
סלוניקי היא יעד נהדר לחופשה קצרה, סופ"ש התאווררות, גיחה קטנה לחו"ל.
יש בה הכל, קרוב, קטן וממוקד.
ויש גם המון מה לראות ולעשות בסביבתה.
היא בדיוק מהמקומות האלה שלא משאירים בנו את התחושה שלא הספקנו, גם אם באנו לזמן קצר.
יש בה תחושת נחת, חופש והרבה אווירה טובה.
יאאססוו!
נחתנו בסלוניקי בשעת לילה ונסענו למלון שלנו Hotel Augustos .
כבר בדרך משדה התעופה ראינו שהעיר הזאת חייה ותוססת.
היה ממש מאוחר אבל המוני אנשים ברחוב, הכל עוד פתוח, הכבישים מלאים (היינו בטיול בחודש מאי, עוד לפני פתיחת העונה התיירותית) והתחושה ממש טובה ורגועה. ראיתי המון בנות צעירות שמסתובבות לבד או בחבורה קטנה וקיבלתי את הרושם שמאוד בטוח פה.
המלון שלנו לימים הקרובים Hotel Augustos היה מאוד נחמד.
ממוקם מצוין, נעים, נקי ועם צוות עובדים אדיב ונחמד.
חשוב לציין כי קיבלנו חדר בקומה שניה ואין מעלית. קצת מבאס אבל לא נורא. בחרתי בו כי הוא היה זול יחסית וקיבל ציון טוב בבוקינג (8.5) ולא התאכזבנו.
שוטטות ברחובות העיר
למחרת יצאנו לחרוש את העיר.
לא היתה לי תוכנית מגובשת, ולא הלכנו לפי שום מידע או מסלול.
פשוט שוטטנו, ובדיעבד כשהסתכלתי במעט החומרים שהבאתי איתי מהבית, ראיתי כי עברנו בכל נקודות החובה של העיר וגם בכמה שפחות מודגשות.
סלוניקי היא עיר גדולה, השנייה בגודלה ביוון, אבל המרכז שלה והאטרקציות בה נמצאות בשטח לא גדול במיוחד, כך שאפשר לקחת אותה באיזי, לטייל, לראות, לשבת לנוח, להיכנס לזמן יוון.
מטעמים ומזכרות בשוק
דבר ראשון הלכנו לשוק "מודיאנו". הוא ממש כייפי, מסודר ונעים, עם המון תוצרת מקומית וחנויות מזכרות.
הסתובבנו בו, שתינו קפה ועוד אחד, והמשכנו לכיוון הכיכר המרכזית "אריסטוטאלוס".
קצת מאכזבת הכיכר. למעשה לא מצאנו בה שום עניין מיוחד, גם לא כשחזרנו אליה בשעות הערב.
המשכנו לאורך הטיילת המקסימה עד למגדל הלבן העגול, שנבנה במהלך המאה ה-15 ונועד לשמש כחלק ממערך ההגנה על העיר .
משם עלינו שוב דרך הרחוב הראשי Pl. Aristotelous, ראינו את העתיקות (Roman Agora Thessaloniki) שהן שרידים מהתקופה הרומית בסלוניקי, את שער "גלריוס" ואת כנסיית "האגיוס דמטריוס".
הגענו גם לבית הכנסת היהודי הגדול, רצינו להיכנס להתרשם, אבל נאמר לנו כי כרטיס הכניסה כולל גם את המוזאון היהודי אך הוא נסגר בעוד חצי שעה, אז ויתרנו.
חזרנו לכיוון הים, לאזור "לדדיקה". זהו רובע מקסים של חנויות מזכרות, סמטאות, פאבים ובתי קפה.
משם עברנו לסיבוב בנמל, ואז שוב לרובע "לדדיקה", וכך הסתובבנו לנו למעלה ולמטה, ימינה ושמאלה.
שאריות מפעם בלב העיר
בית הכנסת הגדול בעיר
בילוי ערב בסלוניקי– פאבים, ברים ומסעדות
היות והמלון שלנו היה קרוב ומרכזי, חזרנו לחדר למנוחה קצרה, ולקראת ערב יצאנו שוב לטייל.
טילנו הרחובות, ישבנו בבית קפה קטן, ושם פגשנו ישראלי שמתגורר בעיר שהמליץ לנו על מסעדה מקומית מוצלחת.
היא נקראת "Μέλι και ρόδια" ונמצאת בכתובת Egiptou 7.
אומנם אני ממש לא "פונקציה" באוכל, לא אוהבת המון מאכלים ולא מתחברת במיוחד לעולם הקולינרי, אבל אני חייבת לציין כי האוכל ביוון לא עשה לי את זה.
אני יודעת שאני חריגה, ולכן אספר על המסעדות הטובות שאכלנו הם, גם אם אתקשה להמליץ ממקור ראשון, כי אני פשוט לא התלהבתי.
אריק אכל בה מאכל מקומי טיפוסי שנחשב מעדן והיה לו ממש טעים, משהו עם חציל ובשר.
הבחור המקומי אמר לנו שהיא נחשבת מסעדה ממש טובה, אז ממליצה לכם לנסות בכל מקרה.
לאחר מכן ישבו גם באחד מהברים הרבים הפזורים בכל מקום.
זוהי ממש עיר של מסעדות, ברים, פאבים וטברנות. פשוט לבחור מקום ולהתיישב.
אנחנו פחות אנשי טברנות אז אין לי המלצות מיוחדות בתחום הזה.
במבט מבחוץ קצת התאכזבתי מהן, המקומות שראינו שהוגדרו "טברנה" היו למעשה מסעדות שישבו בהן שני נגנים שמנגנים ושרים.
משהו בזה יהיה נראה לי מאוד תיירותי ולא אותנטי בכלל.
סביר שלא ראינו את המקומות אליהם הולכים המקומיים כי לא כל כך הסתובבנו באזורי המגורים אבל כפי שזה היה נראה, זה לא עשה לי שום חשק להיכנס.
בדמיון שלי היה משהו הרבה יותר פשוט ותמים.
פה זה היה נראה לי סתם שואו לתיירים.
אומנות הרחוב בסלוניקי
העיר הזאת מצוירת מכף רגל ועד ראש.
הכל עם כתובות גרפיטי, ציורים, "מורלים" (יצירות גדולות שמצוירות ברשות, בדרך כלל במסגרת פסטיבלים) וסתם קשקושים.
הכל זה אומר הכל – הקירות, המדרכות, העמודים, הפחים, המכוניות, הכל. מזל שעל האנשים הם לא מציירים או כותבים.
היוונים אינם בוחלים גם בציור וכתיבת גרפיטי על שלטי הסבר, על בנינים עתיקים, על מבנים לשימור, עתיקות, עצים וכל הבא ליד.
לפעמים זה נורא יפה, לפעמים מרגיש מעט מוגזם, מלוכלך והורס.
אני יודעת כי הגרפיטי ביוון, בניגוד לזה שבישראל למשל, מאוד מחאתי ומורד. הסברים והרחבות על כך ניתן לקרוא בפוסט על הסיור באתונה.
היות ואני לא מבינה את הנאמר בכתובים, לא יכולתי להתרשם על מה בדיוק הם מוחים, אבל רואים כי יש פה אמירה ומרד.
יש בזה גם קסם, בעיני לפחות, וגם הרבה עניין, צבעוניות וחיים
הכל מצוייר ומקושקש, אין רגע דל
מכוניות ושלטים הם לא מחוץ לחוק כנראה
מילה על הכלבים
העיר מלאה כלבים, גדולים, מסתובבים חופשי ברחובות המרכזים, כנראה של אף אחד ושל כולם.
לא יכולתי שלא לצלם אותם.
שמתם לב שהכלבים מתאימים את צבעם לרקע?? זיקית נוסח סלוניקי
ומילה על הקניות
לא חיפשתי ולא בררתי אבל גם לא ראיתי בעיר מרכזי קניות של רשתות בינלאומיות וגם לא פגשתי שום קניון על הדרך. נראה לי שמי שמחפש קניות ושופינג, צריך אולי לבדוק איפה יש את החנויות האלו, אם יש, ולחפש אותן במיוחד.
עם זאת יש המון חנויות של מזכרות, תוצרת מקומית כמו זיתים, ושמן זית, קישוטים לבית וכדומה.
יצאנו לטבע - בקרבת מקום
למחרת יצאנו על הבוקר ליום טיול מחוץ לסלוניקי.
התכנון היה לנסוע לכיוון צפון מזרח, לכיוון הגבול עם בולגריה, שם מצאתי שיש איזה אגם יפה ואחר כך להמשיך לאורך הגבול עם מקדוניה עד לאזור העיר אדסה (Adessa) ולאחר מכן למרחצאות החמים לוטראקי פוזאר (Loutraki pozar).
אחרי נסיעה של כשעה וחצי הגענו לאגם קרקיני (Kerkini) .
לפי המידע שהיה לי אמורות לקנן שם הרבה ציפורים ויש שם עדרי באפלו רבים. מעין אגמון החולה מינוס הפיתוח התיירותי.
מזג האוויר היה מעט מעונן ומדי פעם ירד גשם. היינו לבד.
נסענו מסביב לאגם, ראינו ציפורים, סירות דייגים שנראות נטושות, את העדרים הצלחנו לראות רק מרחוק.
המקום מאוד יפה והאווירה שלווה ונעימה. יש שם באמת אווירה בתולית, של אתר שעוד לא מפותח וזה היה מאוד נעים.
אם אתם בסביבה, הוא מאוד נחמד אבל אם לא, אז לא בטוח שכדאי לעשות את כל הדרך עד אליו. יתכן כי יש דברים מעניינים או חווייתיים יותר בסביבה.
עשינו סיבוב עם האוטו מסביב לאגם, היה שקט ופסטורלי והמשכנו לעבר היעד הבא.
אגם קרקיני בגבול יוון בולגריה
התוכנית היתה לנסוע דרך הגבול עם מקדוניה ומשם לרדת חזרה למקומות הבאים שבחרתי לנו לטיול מחוץ לעיר.
מאוד מהר הבנו שהוויז מוביל אותנו חזרה לכיוון סלוניקי ושאנחנו לא עולים לכיוון ההרים שבגבול עם מקדוניה. רצינו לתקן את המסלול, אבל אז הרשת בחרה להיעלם.
אנחנו על אוטוסטרדה, אין רשת ואין לנו מושג האם אפשר עוד לתקן את הטעות …
עד שחזרה הקליטה כבר היה מאוחר מדי לשנות מסלול.. טוב נו, זורמים….
השלמנו עם ההפסד של הנוף הפוטנציאלי והתנחמנו בידיעה כי נגיע ליעד הבא יותר מהר.
העיירה אדסה - ה"נהריה" של יוון
עיר עם נהר שחוצה אותה ובסופו מפלים מרהיבים ומערת נטיפים.
טוב אז לנהריה יש עוד דרך ארוכה לעבור בכדי להראות כמו עיירת תיירות בצפון יוון, וכמובן שזרזיף המים בנחל הגעתון זה לא ממש הנהר הזורם ברחובות אדסה, אבל תמיד יש לאן לשאוף…
הגענו לעיר ויחד איתנו הגיע המבול.
איזה גשם מטורף!
חיכינו שיירגע קצת וירדנו במדרגות הרטובות לראות את המפלים. זה באמת מרשים מאוד ובטוח שביום קיץ חם גם מרענן.
בכלל העיירה ממש חמודה, הרבה מסעדות, בתי קפה, חנויות מזכרות וחנויות של פרחים ועציצים. קצת היה לנו קשה להתרשם מהכל בגלל מזג האוויר אך עדיין אפשר היה לראות שזוהי פנינת קסם. .
המרחצאות החמים – לוטראקי פוזאר
זהו למעשה היה העוגן לפיו תכננתי את הטיול מחוץ לסלוניקי.
קראתי שיש מרחצאות חמים בטבע וזאת אטרקציה שאני מאוד אוהבת.
כבר ביקרנו בכמה כאלה בארץ ובעולם ושמחתי למצוא גם כאלה לא רחוק מסלוניקי.
מהמידע שקראתי על המקום נראה כי יש שם כמה בריכות חמות, חלקן יותר מוסדרות וחלקן ממש בטבע ופתוחות לקהל.
אנחנו הגענו לשם ביום גשום בשעות אחר הצהרים.
הגענו לחנייה מסודרת שמובילה לאחת הבריכות, שיש בה מפל של מים חמים, 37 מעלות וצמוד אליו מפל של מים קרים.
תופעות טבע כאלה מרגשות אותי.
עם זאת הבריכה די תיירותית, לטוב ולרע.
זהו מתחם נעים ונחמד, יש בו מסעדה שלא ישבתי בה אז אני לא יודעת איך היא, ולמטה בריכה בנויה.
ישנם תאי הלבשה להחליף לבגד ים ולוקרים שמקבלים להם מפתח תמורת יורו.
בסך הכל המקום מאוד נחמד, מתוחזק, נקי ונעים.
בגלל מזג האויר, הגשם והקור, לא הצלחנו למצוא את שאר הבריכות ולא לטייל שם לאורך הנחל, למרות שזה נשמע ממש שווה.
הרגשתי שקצת פספסתי את החוויה, בעיקר את זאת של הטבע הפראי והפתוח.
עדיין חושבת שזה מקום שממש שווה להגיע אליו, במיוחד אם אתם עם ילדים קטנים ומחוץ לעונת הקיץ ורוצים אטרקציה של מים ובריכה.
אה כן… והמים שם לא מסריחים בכלל!!! (כמו בבריכות גופרית דוגמת הנביעה של חמת גדר, שאפשר לקרוא עליה כאן).
תאי הלבשה ולוקרים להשכרה. פשוט ונוח.
לאוהבי הקפה - קריאת חובה
בדרך חזרה לסלוניקי נכנסנו לעוד כפר שהיו כתובים עליו דברים טובים ברשת – ארידיאס (Aridaias).
היה מאוחר, כמעט חושך, קר וגשום, אז לא ממש ראיתי על מה דיברו ומה יש לכפר להציע.
מה שכן, שם טעמנו לראשונה את הקפה הקר שכל היוונים שותים.
לא הקפה היווני החם, שהוא קצת כמו הקפה בוץ שלנו, אלא את ה"פרדו אספרסו".
הוא בא בשתי גרסאות: כאספרסו או כקפוצ'ינו שיחסית דומה לקפה קר אצלנו ומשום מה שפחות אהבתי אותו ביוון.
אבל הפרדו אספרסו זה משהו מיוחד ומעולה. כמה פשוט, ככה מוצלח!
זאת הייתה אהבה ממבט ראשון.
מאז שתינו כזה בכל מקום.
מה שחשוב זה להגיד בהזמנה שישימו מעט סוכר, אחרת הם עושים אותו מתוק לאללה.
איך עוד אף בית קפה בארץ לא אימץ אותו?
לא ברור לי.
כל כך מתאים פה ביום קיץ חם.
הנה מתכון שמצאתי ברשת. אם יש לכם מכונת אספרסו – רוצו לנסות להכין.
עשיתי לעצמי חשק.
הלכתי להכין לי גם.
יאללה ביי.
עוד פוסטים על סלוניקי:
כשחיפשתי עוד פוסטים שנכתבו על סלוניקי, קצת הופתעתי איך כל אחד יכול לראות אותה בעיניים כל כך שונות.
תמר גולן, בבלוג HEDONISTIT – כותבת מהזוית של החיים הטובים והפינוקים בעיר – מדריך ליומיים בסלוניקי.
יפעת מהבלוג "גלויה מיפעת" כתבה על הרובד היהודי הכל כך טעון של העיר – "סלוניקי – הרובד היהודי" וגם על הרקע ההסטורי של העיר – "לגלות את סלוניקי".
גלית, מהבלוג "בלוגלית" – בילתה בעיר בחופשה משפחתית – "מדריך לסלוניקי ב- 48 שעות".
כנסו ותתרשמו, מאוד מעניין לראות את אותו מקום מזויות כל כך שונות.
סלוניקי נהדרת! עיר פשוטה וצנועה אך יש בה המון. נהניתי לקרוא תודה על הפירגון עם הפוסט שלי 🙂 מצרפת אצלי גם…
תודה גלית. היא באמת פשוטה וצנועה וזה קיסמה
מעבירה את הפוסט ישר לאחותי שטסה עוד חודש לסלוניקי עם משפחתה. היא בדיוק התלוננה בפני שאין מספיק בלוגרים שכתבו על צפון יוון. גם אני חובבת מעיינות חמים . שומרת לי לפעם הבאה שאגיע ליוון
מעולה ענת. תודה רבה
סלוניקי הפכה להיות מאוד פופולרית בשנים האחרונות ומהקריאה בפוסט אני מבינה למה! נשמע שווה ביותר
תודה שלומית. נראה לי שסלוניקי עכשיו מתחילה להמריא ומאוד מפתחת תיירותית.
עינת, מאד אהבתי את השוטטות הנינוחה שלך בסלוניקי. זה כיף שהכל קרוב ולא צריך להספיק שום דבר חוץ מלספוג את האווירה של העיר.
לגבי האוכל אני חייבת לציין שאנחנו מאד נהנינו מהאוכל בסלוניקי. המרכיבים היו טריים, הבישול פשוט ונותן כבוד לטעם הבסיסי של האוכל.
שומרת לי את ההמלצה לבקר במרחצאות החמים.
אני תמיד נהנית לחוות את העיר שוב דרך עיניים אחרות שמתמקדות בעוד ממה שיש לסלוניקי להציע למבקר בה. תודה על הקישור לפוסטים שלי.
תודה יפעת. לגבי האוכל – זה לא הם, זאת אני!!! והמרחצאות ממש כייפים. כדאי לך להגיע לשם בפעם הבאה
על סלוניקי שמעתי ממך וראיתי את התמונות בטיסה להולנד…את, בהכירך אותי, המלצת לי על אתונה, אז נראה לי שאחכה עם סלוניקי לפעם אחרת ואתחיל ביוון עם אתונה ואיזה אי. התמונות, בכל אופן מקסימות וגם הפסוסט מעניין.
הבנת נכון. לך הרבה יותר מתאימה אתונה בשילוב עם אי קסום או חצי האי פילון שעוד אעלה עליו פוסט ואת תעופי
אני מתה על יוון! ונראה שאני צריכה לבקר גם בסלוניקי! נהנתי לקרוא על סלוניקי דרך העיניים שלך והמרחצאות החמים נשמעים כייפים במיוחד!
תודה סהר. גם אני התאהבתי בה. אם את מגיעה למעיינות החמים, תנסי למצוא גם את אלה שיותר בטבע, ולנצל שם את הטיול ליד הנחל. אני לא הצלחתי אבל נראה לי שתאהבי
עינת איזה פוסט כייפי. אהבתי את ההגדרה שלך ל"זמן יוון". הצילומים מקסימים. מתכננת על סלוניקי, ושומרת לי את המלצותיך.
תודה ניני. מאחלת לך להגיע לשם ולהנות כמוני
סלוניקי ואתונה.
שני יעדים שחשוב לי לבקר בהם.
תודה על הפוסט
תודה הוד. אתונה יעלה בקרוב. וגם פילון
תמיד אני אוהבת לראות התייחסות לאמנות רחוב, ונראה שזה עשיר בטירוף! עכשיו מתחשק לי להכנס לטבילה במעיינות החמים האלו, נראים להיט 🙂
תודה כרמל. נראה לי שתהני שם