קבלו את עשרת ההמלצות הכי שוות לחופשה באתונה
אתונה היא עיר גדולה עם המון שכונות, רובעים, כיכרות ורחובות.
הגענו אליה במסגרת טיול ברחבי יוון.
עיר עם היסטוריה ותרבות מהעתיקות והעשירות בעולם, שפע של מוזאונים, אתרים חשובים, טברנות, מסעדות ואפשרויות בילוי.
יש אודותיה המון חומרים כתובים ברשת וטונות מידע, ולכן הפעם החלטתי לסכם אותה בצורה מעט שנה מהרגיל, פשוט אתאר לכם מהם עשרת הדברים שהכי אהבנו ונהנו מהם בעיר אתונה.
חלקם מאוד ב"מסלול מוכה התיירים" וחלקם מאוד לא.
גם זה חלק מהקסם, שילובים, ערבובים, "גם וגם" (העולם החדש, מישהו???) על כל הנובע מכך.
כשחווים עיר, או יעד תיירותי בדרך כזו, ניתן לראות גם ממה כל התיירים כל כך מתלהבים, וגם את החיים האמתיים של התושבים.
אל תתפסו אותי במילה לגבי סדר או דירוג הסעיפים. קשה לדרג ממש בצורה קרה עד כמה אהבתי או התלהבתי ממשהו והאם הבא אחריו הוא יותר או פחות שווה.
קחו זאת כעשרת המומלצים שלי ותראו למה אתם מתחברים.
זויות שונות לנופי העיר
1. הסיור – "גרפודיס" מבית "גרפיטיול"
רבות כתבתי ותיארתי את הסיור המיוחד הזה ערכנו באתונה עם מרווינה הנהדרת. בקיצור אומר פה כי הצטרפנו לסיור מודרך של כארבע שעות ברחובות אתונה, אשר התמקד בשילוב שבין גרפיטי ואומנות רחוב לבין טעימות של אוכל מקומי.
זה היה סיור מעולה שסיפק לנו המון ידע ומידע על העיר, על הקורה בה מעל ומתחת לפני השטח, על ההרגלים ואורחות החיים של היוונים, וכמובן על הכמות הבלתי נתפסת של גרפיטי ואומנות הרחוב באתונה.
ב- על טעמים ומחאות – סיור "גרפודיז" באתונה יש הסבר מעמיק ומפורט על הסיור ועל כמה שמאחורי הקלעים של הגרפיטי באתונה
ב- "גרפודיז"- סיור גרפיטי ואומנות רחוב באתונה (הגרסה "הממוקדת") יש הסבר יותר מתומצת על הסיור
מאוד מומלץ להיכנס לאתר של גרפיטיול ולהירשם לסיור שלהם כשאתם בעיר.
גרפיטי, אומנות רחוב והמון אוכל בסיור "גרפודיס" הנהדר
2. הדירה
לרוב אני מרוצה מהדירות או המלונות שאני מזמינה לפני הטיול שלנו. כמובן שיש נפילות ואכזבות לעיתים אבל כמעט ולא קורים לי דברים קטסטרופליים כמו שאני קוראת לפעמים ברשת או שומעת ממכרים.
אני אוהבת לעבוד עם בוקינג בעיקר כי הם מספקים לי "גב" ויש עם מי לדבר במקרה של בעיה או אי הבנה כשלהי, וכן זה כבר קרה לי כמה פעמים בעבר.
אז גם הפעם חיפשתי בבוקיניג ומצאתי לנו דירה פשוט משגעת. ממוקמת בתוך שכונת פלקה השווה, מרחק דקות הליכה מהכל, אבל ברחוב שקט ונחמד. ממש בלב של שכונת פלקה במרכז אתונה.
הדירה עצמה נוחה, נקייה ומרווחת, יש בה כל מה שצריך לשהייה של כמה ימים והיא מעוצבת ממש מגניב.
בקיצור אם יכולתי לגור בה היה סבבה.
נטשה קיבלה אותנו בסבר פנים יפות ונעימות.
נטשה היא שוודית במקורה וגרה כבר שנים רבות עיר.
היא התכתבה אתנו בווצאפ כבר כשהיינו בסלוניקי על מנת לתאם הגעה והייתה זמינה לכל שאלה או בקשה.
היות וכשהגענו הדירה הייתה עדין בשלבי ניקיון, נטשה הכניסה אותנו לדירה וישבה אתנו שעה שלמה, סיפרה לנו מה כדאי לעשות, איך החיים ביוון כמקומית אך גם כמהגרת, כאמא וכעובדת בתחום התיירות. עוד על כך בסעיף 9, אבל בינתיים חייבת לומר כי המלצותיה התגלו כנהדרות.
דירה נהדרת בלב שכונת פלקה באתונה, נוחה, מעוצבת, נקייה, ממוקמת מעולה, ומלאה שיק
אני יודעת כי רבים חוששים מלינה בדירה, ומעדיפים מלון.
אני דווקא לא.
זה כמובן לא אומר שאני הולכת לבשל ולכבס כל היום בחופשה שלי. או לשטוף כלים.
לדעתי הדירות הרבה יותר מרווחות, לרוב יש בהן חדר שינה וסלון כך שאפשר לזוז ולחיות, ישנה אפשרות הרבה יותר נוחה מאשר בחדרי המלונות הסטנדרטיים להכין קפה בחדר או לנשנש משהו, וכן, פחות מפריע לי שלא מנקים ומסדרים אחרי בכל יום.
לרוב השהיות שלי הן בנות שלושה ארבעה לילות הכי הרבה במקום מסוים אז זה לא כזה קריטי בעיני.
הרבה פעמים הדירות גם יותר זולות, ממוקמות מעולה, נוחות, נקיות ונעימות מאוד.
למה אני לא עושה זאת דרך Airbnb ?
כי שם אני מרגישה שאין לי את הגב הזה, את הביטחון שאגיע ואכן תהיה לי דירה, שמשהו ייתן לי גיבוי במקרה של בעיה.
ב Airbnb זה אתה מול בעל הדירה וזהו. אם הוא בסדר אז הכל טוב. אם לא – אז הכל לא טוב….
חוץ מזה, טיפ קטן, הרבה מהדירות שמוצאות בפלטפורמת Airbnb מוצעות גם בבוקינג…
מציעה לכולם לקחת גם את האפשרות הזאת בחשבון.
תעיפו מבט, שווה ביותר.
3. שכונת פלקה Plaka– שכונת הבית
שכונת פלקה שוכנת לרגלי האקרופוליס, במורדות הצפוניים והמזרחיים שלו.
זוהי העיר העתיקה של אתונה, והיא מהווה ממש את מרכז האקשן של אתונה.
הפלקה נמצאת בין תחנת סינטאגמה לבין תחנת מונסטראקי ותחנת אקרופוליס של המטרו.
אומנם זהו שיא השיאים של ב"תוך המסלול מוכה התיירים" באתונה, ועדיין זאת אחת השכונות היפות והכיפיות ביותר בעיר.
מלאת חיים, תוססת, עמוסה בחנויות, בתי קפה, מסעדות טברנות, עתיקות, בתים משלל סוגים, האקרופוליס שמול העיניים כל הזמן, וואו.
ממש ממש אהבתי.
גם שני הסעיפים הבאים שלי עוסקים באתרים שנמצאים בתוך או ממש בסמוך לשכונה זו.
אז פה אדגיש את המדרחוב המקסים עם שלל החנויות שבו ואת הרחוב הראשי של השכונה.
אם אתם רוצים ללון כמוני בשכונה המקסימה הזאת, והדירה שכתבתי עליה קודם תפוסה, אפשר לחפש פה עוד אפשרויות לינה בתוך שכונת פלקה
מדרחוב ארמו ermou
ארמו ermou הוא רחוב הקניות המפורסם ביותר באתונה, הוא מתחיל בכיכר סינטאגמה ונמשך עד כיכר מונסטיראקי, לכל אורכו רצף של חנויות החל ממותגים בין לאומיים, ועד לדוכנים קטנים של מזכרות, חנויות של מוצרים יווניים מקומיים, תבלינים, ממתקים ועוד.. מאוד נעים להסתובב בו, יש בו תחושת חיים ואקשן מתמיד והמון סחורה (רובה תיירותית אומנם) מאוד יפה. חייבת לציין כי מה שקניתי שם מחזיק מעמד ונראה מאוד איכותי (סנדלים ותכשיטים בעיקר). זה לא שוק של "שמטס" אלא חנויות מזכרות מתוצרת מקומית, מאוד יפות ואיכותיות.
דוגמא לסחורה במדרחוב ותאורה מכובעי קש – נהדר ויצירתי
רחוב אדריאנו (Adrianou).
לידו יש את רחוב אדריאנו (Adrianou).
זהו הרחוב הראשי של השכונה שהיה מאוד קרוב לדירה שלנו, עם כל כך הרבה מסעדות ובתי קפה שממש לא בעיה למצוא איפה לשבת, ומה לאכול.
אומנם לא נכנסתי למוזאון ולא טיפסתי ממש לתוך עתיקות האקרופוליס, אבל כן הסתובבתי סביבו ביומיים וחצי שלי באתונה.
שני הסעיפים הבאים עוסקים ממש ב"מסביב" של האתר הכל כך מפורסם הזה..
4. שכונת אנפיוטיקה (Anafiotika)
שכונת אנפיוטיקה (Anafiotika) נראית כמו אי קיקלדי עם בתים לבנים, סמטאות צרות, מדרגות, פרחי בוגנוויליה וורדים והמון חתולים.
השכונה נבנתה על ידי בעלי מלאכה מהאי אנפי (Anafi) הסמוך לסנטוריני, שהגיעו במאה ה-19 לאתונה כדי לעבוד בבניית ארמונו של המלך אוטו – מלכה הראשון של יוון.
לטייל בה זה כמו להסתובב בעיר, בתוך עיר, בתוך עיר.
מין משהו אחר לגמרי רגוע, לבן בעיניים ועם המון קסם באוויר. וואו איזה כייף היה שם.
אם בא לכם ללון בתוך כל הלבן הצבעוני הזה, תחפשו פה את המקום הכי שווה.
על אף האווירה הכפרית והלבנה, יש שם גם המון גרפיטי משגע
באותו אזור, העליון יותר של שכונת פלקה, נמצא גם רחוב מרוצף בשם Dionysiou Areopagitou שמהווה מעין טיילת ארוכה.
הרחוב נמשך ממזרח למערב. הוא מתחיל משדרות אמליאס ליד קשת אדריאנוס, ומסתיים ליד גבעת פילופאפוס, שם הוא ממשיך לרחוב אפוסטולו פאבלו . המדרחוב מקיף את האתרים הארכיאולוגיים של האקרופוליס והאגורה.
ביום ראשון שאנחנו טיילנו בה, התקיים שוק פשפשים ענק. ממש ענק.
המוני דוכנים עם המון סחורה, על הרצפה ועל שולחנות, ממש תענוג לחובבי הג'אנר.
בהמשך הרחוב, או הטיילת, לאט לאט נעלמים דוכני היד השנייה ואוספי הפשפשים למיניהם, ומוצגים דוכני תכשיטים ואומנות, מין "נחלת בנימין" כזה רק קצת פחות צפוף. יש גם נגנים ואומנים שיוצרים ברחוב.
בקיצר – טיילת, שוק, דוכנים, כל העתיקות בדרך והבתים הלבנים – סיבוב מנצח.
5. המדרגות
שמעתי מלא על המדרגות האלה ולא ממש הבנתי במה מדובר.
עד שהגעתי אליהן.
כאילו כל העיר מתנקזת לגרם מדרגות אחד, שלכל אורכו בתי קפה ומסעדות, וכולם ישובים על כיסאות או על המדרגות עצמן, עם או בלי כריות ומושבים.
מין מקום מגניב כזה.
תיירותי, נכון, אבל גם מאוד מקומי ואותנטי.
כדי להגיע חפשו את רחוב Mnisikleous או את רחוב Anifiotika.
במעט זמן שבילינו בעיר עברנו כמה וכמה פעמים במדרגות הללו, כי הן מחברות בין החלק התחתי של המדרחוב והשוק שמוזכרים בסעיף 3, לבין החלק העליון של הבתים הלבנים, הטיילת והאקרופוליס שמתוארים בסעיף 4.
זאת מין סמטת מעבר שכזאת שכל הזמן הומה, מלאת חיים ואקשן.
אנחנו טיילנו בחודש מאי, דהיינו לא בשיא עונת התיירות, וישבנו שם פעמיים לקפה.
לא פשוט למצוא מקום ישיבה אבל כשמוצאים לא רוצים לקום.
יש בה עירוב בין התיירותי למקומי, בין הפשטות ליוקרתי, ומין תחושה כזאת ש"אתה בעניינים". הכי כייף היה לנו לשתות שם שוב ושוב את ה"פרדו אספרסו" המפורסם.
מה זה? תעברו לסעיף הבא.
6. הקפה היווני
ביוון שותים הרבה קפה. נכון שגם אוזו ובירה, אבל הפעם נתמקד בקפה.
בימים הראשונים של הטיול שלנו ביוון , הזמנו רוב הפעמים את הקפה היווני המסורתי. בתכלס זה קפה בוץ, או קפה טורקי, רגיל, עם הרבה גרגירים (משקע), לא מאוד חזק וכן מאוד מתוק (אם לא אומרים בפירוש שלא ישימו סוכר או שישימו מאוד מעט).
סבבנו ראינו המונים ששותים משהו אחר, קר.
בסוף יום הטיול שלנו מחוץ לסלוניקי, טעמנו בפעם הראשונה את הקסם הזה.
פשוט שאלנו בבית הקפה שעצרנו בו מה זה הקפה הזה שהלקוח הקודם הזמין, ונאמר לנו שזה נקרא "פרדו אספרסו". התאהבנו במקום ומאז שתינו אותו שוב ושוב.
ברשת מצאתי שזה נקרא פְרפֶּה Frappé – משקה קיץ פופולרי עתיר קפאין שעשוי ממספר מנות אספרסו מוקצות עם קרח, ויש גם המוסיפים לו חלב וסוכר.
בעיני הגרסה עם החלב פחות מוצלחת.
מצאתי גם מתכון ברשת, מוזמנים לנסות בבית .
עוד קצת מידע על הקפה ביוון אפשר למצוא פה
חוץ מרחוב המדרגות, הרי שישבנו בעוד מלא בתי קפה.
אציין שנים:
אחד שהיה קרוב לדירה שלנו והיה פשוט מקסים, Κιμωλία Art Cafe, שנמצא ב – Iperidou 5, Athina עם מין חלון – דלפק הפונה לרחוב והרבה אומנות בפנים. מאוד נעים בו. לא אכלתי שם אז לא יודעת לומר לכם איך האוכל, אבל הקפה היה נהדר וגם הישיבה בו.
השני נקרא LITTLE COOK הוא מאוד מפורסם, סופר דופר תיירותי, עם עיצוב מיוחד ומין גן עדן לילדים ואוהבי המתוק. ישבנו בו והזמנו איזה עוגה שלא ממש עפנו עליה אבל כל הקונספט שלו חמוד ובטוח מאוד אטרקטיבי לילדים ולתיירים מיפן.
כדאי אם יש לכם זמן ואפשרות ובעיקר אם אתם עם הילדים.
הכתובת: Karaiskaki 17.
7. שכונת גילפדה GLYFADA
כפי שתוכלו לקרוא תכף, בסעיף 9, הטיפים והעצות של המקומיים משחקים תפקיד מרכזי בטיולים שלנו.
אני פחות מתחברת לאתרים כמו "טריפ אדוויזר" כי מצאתי שהם מאוד "מכורים" וכי ניתן לרומם שם אתרים, מסעדות או אטרקציות עד למקומות הראשונים, מבלי שהם בכלל יהיו קיימים… כן יש דברים כאלה…
אחת ההמלצות שקיבלנו מנטשה, הגברת שקיבלה את פנינו בדירה המהממת שהתארחנו בה, זאת מסעיף 2, הייתה לצאת ביום האחרון שלנו יחסית מוקדם מהעיר ולנסוע לאזור שכונת גליפדה. זוהי השכונה של "היפים והאמיצים", או יותר נכון "היפים והעשירים" של אתונה, ושל התיירים בה.
היות ואחרי 10 ימים של אקשן בלתי פוסק היינו זקוקים למנת הנחת הזאת, קיבלנו את הצעתה ויצאנו על הבוקר ממרכז העיר לכיוון השכונה וממנה המשכנו לשדה התעופה.
גליפדה היא פרבר של אתונה והיא למעשה השכונה הדרומית ביותר באתונה והיחידה המצויה על חוף הים.
יש שם מרינה ענקית בה עוגנות היאכטות של עשירי יוון והסביבה, אך היא פחות עניינה אותנו אז המשכנו לנסוע לאורך הים. הרבה חופים וברובם בית קפה ומסעדה. בחרנו אחד והתענגנו על ארוחת בוקר שקטה ונעימה על שפת הים. כולם סביבנו היו מבוגרים, נראים כבעלי ממון שבאו לנוח. כן זאת התחושה שהייתה שם – מנוחה, רגיעה, שלווה.
אם חשקה נפשכם בסוג כזה של מנוחה, חפשו לכם מלון מפנק בגליפדה.
מזג האוויר היה סגרירי אבל זה לא הפריע לאווירה להיות בדיוק מה שהיינו צריכים באותו היום.
שאלנו את המלצר בבית הקפה מה עוד הוא ממליץ לנו לראות באזור והוא שלח אותנו לאגם המדהים שאתם מוזמנים לקרוא עליו בסעיף הבא.
אבל עוד משהו לפני זה: אחרי שראינו את האגם הקסום, השארנו את הרכב במגרש החנייה שלו, ועברנו את הכביש לאזור הטיילת. זוהי טיילת לאורך שפת הים, יפיפייה, נעימה, פשוטה, עם חופים לכל אורכה. טילנו בה, בחרנו עוד חוף לשבת בו, ישבנו במרפסת בית הקפה מול הים והמזח הקטן שהיה בו, ופשוט התענגנו על ההרגשה השלווה והנעימה שיש שם.
מאוד מומלץ לכל מי שרוצה לצאת קצת מההמולה והרעש של מרכז העיר.
ראיתי ברשת שיש תחבורה ציבורית לשכונה, אז אפשר לעשות שם יום אחד רגוע במהלך החופשה.
בכתבה במעריב "אתונה – הכל חוץ מכדורגל" מצאתי את המידע הזה:
"דרך חביבה וזולה להכיר את פרברי אתונה היא נסיעה בחשמלית, רכבת מאספת שיוצאת מכיכר הסינטגמה לכיוון גליפדה. נסיעה של כ-40 דקות בקו 5 תעלה לכם כ-90 סנט. זוהי נסיעה נעימה, שמאפשרת התבוננות מקרוב באוכלוסיה המקומית, המרינה, מעגני היאכטות והחוף המסודר. בגליפדה תמצאו בתי קפה אלגנטיים וחנויות קטנות סביב הכיכר. מומלץ לרדת בתחנת Spiridon."
ואם אתם עם אוטו, אז בקלות תוכלו בדרך לשדה תעופה להעביר שם כמה שעות . זה ממש שווה.
גם אוטובוס תיירים מגיע לאזור – שווה לבדוק את האפשרות הזאת
8. אגם ווליאגמני VOULIAGMENI LAKE
בעקבות המלצת המלצר החמוד מבית קפה הראשון בשכונת גילפדה, הגענו לאתר מהמם ביופיו. אומרת שוב – המלצות של מקומיים זה הכי שווה שיש.
זוהי פיסת גן עדן, של אגם טורקיזי מוקף הרים.
אגם ווליאגמני, בלב הריוויירה של אתונה – גליפדה, הוא אוצר נסתר של הטבע של אטיקה. האגם מהווה תופעה גיאולוגית נדירה, צורתו המרהיבה נוצרה ככל הנראה במהלך השנים ההלניסטיות. ההנחה היא כי נפח עצום של מים חמים שזרם בתוך המערה גרם לשחיקה של הקירות ולגג לקרוס אל תוך המים.
אגם Vouliagmeni נכלל ברשימה הרשמית של אתרי הספא התרמיים של יוון.
המים המליחים שבו עשירים במלחים ומינרלים, והטמפרטורה בו נעה בין 22 ל 29 מעלות לאורך כל השנה.
זה האתר של האגם, מוזמנים להציץ: https://www.vouliagmenilake.gr/
אפשר להיכנס רק כדי לצלם ולהתרשם, או לשלם דמי כניסה ולשהות שם כמה שעות.
יש גם מבחר בתי מלון בסביבה לאלה שבאים לחופשה שם. המלון הכי קרוב אליו, שיש לו ציון מעולה בבוקינג הוא Seaside Secret, לא הייתי בו אבל נראה לי שעוד אגיע.
זמננו היה קצר, ולא היינו ערוכים למין "יום חמת גדר" כזה, אז לא נכנסו לאתר אלא רק ראינו והתרשמנו מאוד.
נראה לי כי אפשר להעביר שם יום בכייף לא רגיל, ואם אפשר לשהות שם לילה או שניים אז ממש מסודרים.
כמובן שזה נמצא במרחק הליכה מחוף הים ומהטיילת, כך שנראה לי שאם באים ללון שם, אפשר לחוות חופשה רגועה ונעימה בסגנון יווני אבל מאוד שונה מכל מה שפגשנו עד כה בטיול שלנו ביוון.
המרחק משם לשדה התעופה הוא כחצי שעה נסיעה.
ועוד בונוס קטן, מצאתי ברשת שממש קרוב (חצי שעה נסיעה) יש את אחד ממרכזי הקניות הכי שווים באתונה:
מרכז הקניות אאוטלט מקרת'ורגלן שיש בו שפע רב של חנויות מותגים – ביגוד, אופנה, מוצרי ילדים, נשים וגברים והרבה מסעדות ובתי קפה.
עכשיו אומרים???
9. המפגש עם המקומיים
לאורך כל הפוסט הזה ניתן לראות כי אם מדברים עם מקומיים מגיעים למקומות מרתקים. גם מרווינה המדריכה מסיור הגרפודיס, גם נטשה מהדירה וגם מלצרים, או סתם אנשים שפוגשים בדרך, יכולים להכווין אותנו למקומות שפחות מוכרים, שפחות ידועים וששווה לראות אותם.
מרווינה מהסיור המשיכה להתכתב איתנו בווצאפ, להציע לנו מסעדות ופאבים שווים, לתת עצות וטיפים על שכונות או מקומות שכדאי לנו לראות או לבקר בהם .
נטשה מהדירה הציעה לנו את הטיילת שטיילנו בה ביום ראשון, זאת מסעיף 4, וגם המליצה לנו על הנסיעה ביום האחרון לגליפדה.
היא המליצה גם על מסעדות אבל אני כבר לא זוכרת אם הלכנו אליהן או לא…
המלצר בבית הקפה, המוכר בחנות ועוד, כולם יודעים להציע לנו את ה"משהו האחר", השווה והמקומי יותר מהיעדים או האטרקציות התיירותיות המוכרים והמפורסמים. אני מאוד אוהבת את זה.
לנו זה תמיד מצליח.
נטשה ומרווינה – שתיים ממקורות המידע והטיפים הכי שווים שקיבלנו בעיר.
10. התובנות: תחושת החופש אל מול הכאב היווני
הסעיף האחרון שלי בעשרת הגדולים היווני שלי הוא ההבנה של מה קורה שם ביוון. האסימונים שנופלים כשרואים בעיניים ושומעים מה עובר על המקומיים, כיצד הם חיים, מה הם אוהבים ומה פחות.
יוון מצטיירת בעיניים שלנו מצד אחד כאתר או יעד פסטורלי, של חופש, חופים יפים לאורך הים, כפרים אותנטיים והמון פשטות מאושרת. זה נכון כי זה מה שהיוונים מראים כלפי חוץ, הם אפילו מציירים את זה באומנות הרחוב שלהם, את "הכאילו" אושר, כאילו כולם מחייכים, כאילו הכל שמח ויאללה יאסו וצלחות מתנפצות.
אבל יש בה גם המון קושי, ועצב, ומשברים.
ניתן לראות ולחוש זאת באתונה בצורה מאוד בוררה וחזקה. יש שם שכונות קשות, עמוסות במהגרים קשי יום. יש שווקים של מקומיים ומהגרים שממש מפחיד להסתובב בהם, יש המון אנשים שאין להם כסף ולא פנסיה ולא עתיד לילדיהם. ישנן כיכרות שנראו לי כמו גינת לווינסקי בימיה הקשים ביותר.
מאידך, העיר מפוצצת תיירים, המון בתי קפה, טברנות ומסעדות הומות. חנויות מלאות קונים, אווירת חופש ואושר.
וזה לא פשוט כל הדיסוננס הזה.
אבל זה מעניין. ומוסיף המון כשמבינים לעומק.
וגם מעודד לראות איך הם עושים מאמץ לצאת מהמשבר, להתגבר על המכשולים ולהמשיך קדימה.
התובנות והלמידה שלי אודות העם היווני, הם שמהווים עבורי את הסעיף האחרון במצעד.
אלה היו עשרת הגדולים שלי מאתונה.
אשמח לדעת למה התחברתם, מה אהבתם, ומהם הגדולים שלכם?
לא חייבים עשר…
עוד פוסטים שלי על הטיול ביוון:
ואיך אחרים רואים את אתונה:
זיוה רענן – "שמתי לב" כתבה כמה פוסטים מרתקים על אתונה – כנסו לדף "יוון" שלה.
ניני אטלס – "חמושה בעדשה" – "חמישה ימים באתונה".
אילנה בר – "יצאתי מביתי למסעותי" – החופשה היוונית שלי: פה ושם באתונה
תמר גולן – "הדוניסטית" – "מדריך ל-48 שעות באתונה – עיר הבירה של יוון"
בטוחה שתמצאו פה עוד המון רעיונות וטיפים לטיול הבא שלכם בעיר.
נהדרת הסדרה שלך על אתונה, עינת. אותי קנית כבר בסעיף על שוק הפשפשים 🙂
תודה רחלי. בטוחה שתמצאי שם מציאות. ובכלל אתונה נהדרת
יש לנו כנראה טעם מאד דומה…כי אני ככה קרובה לקנות כרטיס טיסה לאתונה לחורף…פוסט מעולה!!!!!!
לגבי הטעם, נראה לי שהבנו את זה כבר מזמן… ולכי על אתונה בחורף, נראה לי מעולה!
פוסט מעולה, תודה על ההמלצות! אני מאד אוהבת כאלו פוסטים, אפילו שקשה לי לעשות אותם. לא הייתי באתונה, ונתת כאן כמה המלצות נהדרות, כמו האגם המושלם בסוף הפוסט. אני מאד מחשיבה המלצות של מקומיים, וזה בדיוק כמונו – בלוגרים ממליצים ומקומיים, הבלוגרים של אותו מקום, ממליצים 🙂
עשית בהחלט חשק לאתונה.
תודה ציפי. שמחה שאהבת.
וואו, המוןמידע וטיפים מעולים, איזו השקעה! שומרת לי לכשאגיע לאתונה, הקיץ אנחנו בחלקידיקי, אולי בהמשך
תודה דנה. דווקא בחלקידיקי עוד לא ביקרתי… נעשה החלפות.
עינת איזה פוסט נהדר! עשית לי חשק להגיע לשם ולישון דווקא בדירה
תודה סהר. נראה לי שתהני מאוד, באתונה ובדירה.
את יודעת שאני מאוהבת באתונה.
איך שהו, הצלחת לגרום לי להתאהב בה עוד 🙂 פוסט נפלא צילומים משגעים
ושוב, האותנטיות אותה את משתדלת להביא בכל צילום – מביאה את החום האנושי שבמקום.
תודה ניני. מחמאות ממך על צילומים זאת מתנה בפני עצמה. למרות השוני בדגשים בפוסט שלך ושלי, נראה לי כי שתינו אהבנו את אתונה והתרשמנו ממנה עד כלות. נראה לי שהשילוב בין הפוסטים נותן תמונה רחבה מאוד על העיר
שמחה לשמוע שהעיר מצאה חן בעיניך ואהבתי איך בחרת לשלוף מכל השפע שהעיר מציעה לתייר 10 דברים שהכי-הכי משכו אותך.
הכי הפתיע אותי לקרוא זה שלא עלית לאקרופוליס וככל הנראה גם לא נכנסת לאף אתר ארכיאולוגי, וכאן "שברת" לי מיתוס, כי הייתי משוכנעת שאף אחד לא יוותר על המונומנטים הללו. והינה, עובדה. ואפילו נהנית מאוד.
לגבי הדירה, ראיתי את התמונות ומודה שקינאתי בך. במהלך השהות שלי באתונה לנתי בדירה במלון דירות סמוך לכיכר אומאניה, איזור פחות תיירותי שנתן לי הרגשה לא הכי נוחה, במיוחד בשעות הלילה. המרחב הפרטי הזה בו גם ישנים וגם שוהים תוך כדי טיול הוא סופר משמעותי, לכן חשוב לדעת איך לבחור נכון, במסגרת של תקציב והעדפות אישיות.
אילנה יקרה, תודה רבה על תגובתך. כשהחלטתי שאני מוכנה להודות כלפי עצמי שמקומות מסויימים לא מענינים אותי או אין לי מספיק סבלנות אליהם ושיחררתי את הצורך הזה, "לעשות וי כי כולם"… הרגשתי הקלה עצומה. מאז אני מוותרת מאוד בקלות על כל מני מאסטים למניהם, וטוב לי עם זה מאוד. נכון שזה היה תהליך, אבל אני מאוד שמחה להיות היום איפה שאני. אני חושבת שזאת המהות של האתר שלי ושל העשייה שלי בכלל. יום אחד עוד אכתוב על זה משהו. ולגבי הדירה, כן היא היתה מאוד נוחה וטובה וגם אני חשובת שיש לזה חשיבות רבה. אומנם אנחנו תמיד הולכים על משהויחסית פשוט ולא יקר אך גם נעים וממוקם טוב. זה מאוד חשוב.
וואו, לגמרי עשית לי חשק לחזור שוב לאתונה! והתמונות נהדרות 🙂
תודה טל!