טיולי מים בגליל המערבי
תתפלאו, יש טיולי מים בגליל המערבי.
נכון שבתחום טיולי המים, הגליל המערבי הוא קצת "האח הקטן" של זה העליון.
אין לנו באניאס ושניר, לא ירדן ודן, אין פה מפלים שוצפים ולא מסלולי מים אתגריים הכוללים שחייה, קפיצה או קאייקים…
אבל יש המון מקורות מים וטיולים מקסימים שאנחנו כמקומיים מאוד אוהבים, וחרשנו אותם (יותר או פחות) במהלך השנים.
ניסיתי לעמוד בכמה תנאים שהצבתי לעצמי בהמלצות הללו:
- שיהיה מסלול קל שמתאים לכולם, רצוי שהמים יהיו מידיים…
- בלי עליות וירידות, שת'אמת תמיד קצת מבאסות.
- שבמהלכו, או לפחות בסופו, יהיה מקור מים לשכשוך.
- שיש בו מים בכל עונות השנה.
זה לא תמיד עבד לי. אם התנאים לא מומשו – אציין זאת.
בכל מקרה – זאת היתה הכוונה.
קחו מקל, קחו תרמיל (ובגד ים), ובואו איתי אל הגליל
1. עין חרדלית - המרענן הרשמי של הקיץ
בתחושה שלי, ושל הפייסבוק שלי, כל המדינה בילתה בשנים האחרונות בעין חרדלית.
אבל אני יודעת שזה יכול להיות לא ממש מדוייק, ושבטח יש עוד כמה בודדים, אי שם ברחבי הארץ, שלא שמעו על המקום הקסום הזה, אז באתי לספר.
זה קצת "קטע" בשבילי כל הנהירה הזאת לעין חרדלית, כי זה לא תמיד היה ככה.
עד לפני כמה שנים, זה היה "סתם" חלק מנחל כזיב, שבחורפים גשומים היה זורם ומלא מים, ובקיץ יבש. כמו כל נחל אכזב.
היינו מטיילים בו גם בחורף וגם בקיץ וקוראים לו סתם "הנחל" או "הנחל ליד מנות"…
פתאום הוא הפך ללהיט הסטרי.
מה שקרה זה שלפני כמה שנים בעקבות מהלך של שיקום הנחלים, התחילו להזרים אליו מים באופן קבוע מצינור.
זה גרם לכך שיש בו מעין בריכה על יד הצינור, ומים זורמים בכל עונות השנה.
ואז הוא ההפך לאחד המקומות הכי שווים באזור. ממש המרענן הרשמי של הקיץ בגליל המערבי.
הוא מאוד נגיש, מיד אחרי החניית הרכב מגיעים למים, יש המון מקומות לשבת לצידם, לטייל, להתקדם או להתמקם, תלוי בחשק שלכם.
מכיון שהוא הפך לכזה מבוקש, כדאי להגיע בשעות או בימים הפחות עמוסים.. מוקדם בבוקר או בשעות אחה"צ, וכמה שפחות בחגים וחופשות.
הוא עונה לחלוטין על כל התנאים שהצבתי לעצמי בבחירת ההמלצות לפוסט הזה.
שווה! שווה! שווה!!!
כל המידע על עין חרדלית
איך מגיעים:
הכי פשוט כמובן לרשום בוויז. אבל בכל זאת כמה הסברים.
על הכביש בין הישובים מנות ועבדון, רואים מצד ימין סימון שבילים ירוק, מזרחה. פונים מזרחה ונוסעים כקילומטר בכביש משובש עד שמגיעים לתחנת שאיבה גדולה ומגודרת של ׳מקורות׳, לידה חונים. הולכים מזרחה ברגל על שביל כורכר נוח, לאחר מעבר תחנת השאיבה.
עוד קצת מידע שמצאתי באתר "זמן גליל":
נקודת מוצא וסיום: חניון עין חרדלית, סמוך למושב עבדון.
אופי הבילוי: מתאים לקבוצות קטנות, למשפחות ולזוגות, לבילוי ארוך.
עונה מועדפת: מתאים לכל עונות השנה.
מרחק מהרכב: כ-200 מטר לבריכות הראשונות, כקילומטר לבריכת הצינור.
זמן הליכה: כ-5 דקות עד הבריכות הראשונות, 20-15 דקות עד בריכת הצינור.
אופי ההליכה: הליכה מתונה בשביל רחב ומישורי, חלקו מוצל וחלקו חשוף לשמש, כולל חצייה של פלגי מים רדודים. חזרה באותה הדרך.
תשלום ושעות פתיחה: ללא תשלום וללא הגבלת שעות.
עומס: עמוס בשבתות, בחגים ובחופשות.
מפת סימון שבילים: מספר 2 – הגליל העליון.
ציוד מיוחד: סנדלים להליכה במים.
2. עין טמיר
למעשה, לפני שעין חרדלית, הפך למה שהוא היום, היה לנו את עין טמיר.
שוב מדובר בחלק מנחל כזיב, שיש בו מים שמוזרמים גם על ידי משאבות.
קל להבחין בעין טמיר, כי באזור זה ישנן בריכות סלעיות רבות. זוהי נקודה מעולה לעצירה ולשכשוך. בנקודה זו, בצידו הדרומי של הנחל ישנה ניקבה שנחצבה על מנת להגביר את ספיקת המעיין. אמנם הכניסה צרה אבל בהמשך הנקבה מתרחבת וההליכה בתוך המים בנקבה היא חוויה נהדרת. בסוף הנקבה מגיעים למבוי סתום וחוזרים בחזרה לפתח. לא לשכוח את הפנס. לאחר העצירה והשכשוך נחזור עם השביל הירוק במורד הנחל (נחזור על עקבותינו).
פעם ניתן היה לרדת בכביש גישה ישירות לנחל. הכביש הזה נסגר לתנועה לפני כמה שנים מטעמי בטיחות אבל יש לזה פתרון שתכף אגיע אליו.
בינתיים יש כמה אפשרויות איך להגיע לגן העדן הזה.
יש המון מידע ברשת על כל המסלולים, אציין רק כמה נקודות בסיסיות.
אפשר לרדת לנחל דרך מצפה הילה. יש חניה בכניסה לישוב, אבל הכי שווה זה להיכנס לתוך הישוב, (צריך מישהו שיפתח את השער או לחכות…) לנסוע עד למגרש המשחקים שנמצא בצד שמאל של הכביש, להחנות שם, לחצות את הגן ומשם מתחיל שביל ירידה לנחל.
זה השביל שאנחנו הכי אהבנו כי הוא יחסית קצר, מוצל ונעים להליכה.
אפשרות נוספת זה לעשות את כל המסלול מהמונפור וחזרה ויש גם אפשרות לרדת מחניון עין זיתים בפארק גורן.
שמה פה כמה קישורים שמספקים את כל המידע על המסלולים:
נחל כזיב – טיול מים בגליל המערבי
ההמלצה על הטיול לעין טמיר לא עומדת בתנאי של בלי ירידות ועליות.
אבל יש לזה פתרון, פעמיים בשנה ואז הוא לגמרי עומד בהם:
שאטלים בסוכות ובפסח
אחת האפשרויות השוות ביותר היא להיעזר בשאטלים שמארגנת עמותת "אוצרות הגליל" בחול המועד סוכות ופסח.
ההסעות מורידות את המטיילים בכביש הסגור לתנועת רכבים מאזור מעלות ישירות לנחל וחזרה.
זאת ממש הצלחה כבר כמה שנים ומאוד מומלץ להיעזר ביוזמה הזאת.
כל המידע על עין טמיר
חשוב שתתאימו את המסלול ליכולות שלכם.
הוראות ההגעה תלויות במיקום בו החלטתם להתחיל את המסלול.
הכניסה לתוך מצפה הילה יכולה להיות קצת בעייתית בגלל שהשער סגור.
אם לא מתאים לכם מסלול הליכה, תשתמשו בשאטלים בחגים.
3. אגם המחצבה בגעתון
אגם עמוק, ענק ויפהפה נחבא בלב מחצבה בגליל המערבי.
האגם נוצר ממי התהום שעולים ומכסים את האזור החצוב, עד שנוצר אגם.
מה שמספק לנו אתר מים יפיפה וייחודי.
יש כמה דקות של הליכה מהחניה עד למעלה, ואז ירידה לאגם עצמו.
חשוב מאוד לדעת ולשים לב כי המים עמוקים, וכי אין שם שירותי הצלה.
כדאי לבוא עם כל אביזרי הציפה שיש לכם בבית: מזרונים, גלגלים, מצופים וכדומה.
גם אין שם ממש צל, כי זה לא אזור טיול בהגדרה.
אבל מקסים שם.
לאחרונה הגם התמלא בצמח מים "פיסטיה", צמח פולש דמוי חסת מים, שכיסה את כל פני האגם וכמעט גרם להרס אחת מפנינות הטבע של הגליל המערבי.
תושבים מקומיים רבים התגייסו לניקוי האגם, ולכן הוא חזר לשמש כאטרקציה תיירותית נהדרת.
כל המידע על אגם המחצבה בגעתון
מצומת כברי נוסעים מזרחה בכביש 89, ופונים ימינה לכביש 8833, לכיוון יחיעם. ממשיכים דרומה כמה מאות מטרים, עד שרואים משמאל כניסה לחניון קטן שיכול להכיל כשמונה רכבים, שממנו יוצאת דרך עפר קצרה שמגיעה למתקן שאיבה.
שימו לב שישנה עוד חניה יותר גדולה מצד שני של הכביש.
חונים באחת החניות, ועולים ברגל בסוללת העפר שיוצאת ממנו, עד שמגיעים לנקודת תצפית שממנה אפשר לראות את המחצבה כולה, את האגם שבצידה הימני ואת הדרך אליו.
יש כמה דרכים לרדת למטה. תבחרו שביל ורדו בזהירות עד לאגם.
4. חירבת געתון
חוּרְבַת גַּעְתּוֹן (הידועה גם כ"חאן סוּרְסוֹק") היא ישוב חקלאי היסטורי נטוש בנחל געתון בגליל המערבי. היישוב הוקם בתקופת ממלכת ישראל (במאה ה-10 לפנה"ס), התפתח בתקופה הצלבנית ובתקופה העות'מאנית שימש כבית אחוזה של משפחת סורסוק – משפחת בנקאים נוצרית סורית. המקום ננטש זמן קצר לאחר מלחמת העצמאות.
חורבת געתון הוכרזה כאתר מורשת לאומית, אך טרם בוצעו באתר עבודות שיקום.
בעצם מה שיש באתר זה שרידי החאן ונחל חמוד שיש בו מים גם בקיץ.
יש שם שולחנות פיקניק ואפשר להעביר שם כמה שעות בכייף גדול.
ניתן לטייל בין חורבות המבנים, לשכשך במים וליהנות מהאווירה והשקט.
מכיוון שזה היה אזור מגורים, יש שם המון עצי פרי אופיינים לאזור – תאנים, חרובים, רימונים, תותים וכו'.
אני מאמינה שבעונה הנכונה אפשר אפילו להתכבד.
כל המידע על חירבת געתון
נוסעים לכייון צומת געתון בכביש 89 (בין צומת כברי למעלות-תרשיחא). פונים בכביש 8833 לכיוון יחיעם וגעתון. 1.2 ק"מ אחרי הצומת, פונים שמאלה בדרך עפר עבירה לכל רכב (בתחילתה שלט קטן של קק"ל המפנה לחורבת געתון).
בתחילת הדרך רואים אמת מים עות'מאנית. כ- 220 מ' מהכביש נגיע לחציית נחל געתון ונמשיך עוד כק"מ אחד בדרך עפר עבירה לכל רכב עד לפניה ימינה לעבר החורבה (בפנייה שילוט של קק"ל). בדרך זו ניסע עוד כ- 180 מ' עד לחורשת האקליפטוסים למרגלות חורבת געתון.
וייז: חורבת הגעתון
5. עין מג'נונה - המעיין ליד גיתה
קסם של מקום.
לא בטוחה ב 100% שיש בו מים כל השנה, אז כדי להיות בטוחים, לכו אחרי הגשמים. בכל פעם שהייתי בו היו מים, אבל ליתר בטחון..
עין יפעם (עין מג'נונה) הינו אחד המעיינות יוצאי הדופן בארץ. ברוב ימות השנה, המעיין יבש כעצם. אחרי גשמים חזקים (מעל 200-150 מ"מ גשם מתחילת החורף), מתפרץ המעיין בעוצמה אדירה, מבריכת מעיין, וזורם לערוץ נחל בית העמק הסמוך. כאשר נרגע מעט המעיין, בריכת המעיין מקבלת צבע כחול מדהים, ומהווה אחת מהבריכות היפות בארץ לתקופה קצרה.
מתוך האתר "טבע ונופים בישראל"
בריכה עגולה, עם פתח לנחל, מוקפת צוקים ומטעי זית.
אם תגיעו לשם כשהיא מלאה, (במים,לא בעוד מטיילים…) מובטחת לכם חוויה נהדרת.
כל המידע על עין מג'נונה
מרחק מהרכב: כ-600 מטר.
זמן הליכה: 12-10 דקות.
אופי ההליכה: הליכה מתונה בשביל רחב וחשוף לשמש, ובערוץ נחל מלא אבנים. חזרה באותה הדרך.
ככה מגיעים: מתוך אתר " "טבע ונופים בישראל"
הגישה למעיין היא מנחל בית העמק, בין הכפרים ירכא וג'ת. הניווט בכבישי הכפרים עשוי להיות קשה (ובפרט בירכא הפקוקה), ולכן מומלץ להגיע ברכב מכיוון הכפר ג'ת. את הווייז יש לכוון ליישוב גיתה (הנמצא מעל לכפר ג'ת). ביציאה מהכפר, נגיע לצומת כבישים. בצומת זו נפנה ימינה בכביש צר ומפותל, עם נוף מרהיב אך ללא שדה ראייה, היורד לערוץ נחל בית העמק ועולה ליישוב ירכא.
כ- 50 מ' אחרי חציית נחל בית העמק, יש לפנות שמאלה לדרך בגדה הדרומית של הנחל. הפנייה חדה ובעייתית, ולכן יש להמשיך עם הכביש לירכא עד למקום המאפשר פניית פרסה בטוחה וחזרה לדרך העפר.
ברכב פרטי, נוכל להתקדם כ-300 מ' ואז כדאי לחנות בצד הדרך (ולהקפיד לא לחסום דרכי עפר חקלאיות באזור). ברכב שטח, נוכל להתקדם עוד כ- 700 מ', כולל שתי חציות של נחל בית העמק הזורם (בקרבת החצייה הראשונה יש טחנת קמח עתיקה), ונסיעה של 60 מטרים בערוץ הזורם. אחרי קטע הנסיעה של 60 מטרים במים הזורמים, נזהה חנייה קטנה בגדה הצפונית.
וייז: גיתה
6. העין הכחולה
עוד אגם קסום ונחבא בקצה העליון של הגליל המערבי.
האמת היא שאני ביקרתי בו ביום חורף גשום ועל כן לא רחצנו בו, ואני לא יודעת לספר עד כמה זה אפשרי ונוח לרחצה אבל מצאתי ברשת שהוא אכן מתאים גם לכניסה למים. בעיקר באביב ובקיץ. המים קרים!!!
קצת קשה להגיע אליו, צריך לנסוע בדרכי עפר, ולא תמיד ההוראות ברורות, אבל אם מוצאים – לא מצטערים.
בכל מקרה מדובר בטיול מאוד יפה, פחות מוכר ומתוייר, ומומלץ בחום.
כל המידע על העין הכחולה
מגיעים לכפר גוש חלב מכביש 89, בסמוך להר מירון. כ-400 מ' לאחר הכניסה עליכם לפנות שמאלה ולהתחיל בטיפוס במעלה הכפר. כאשר תגיעו אל צומת T, פנו שמאלה והמשיכו שמאלה גם בפנייה הבאה. בשלב מסוים, הכביש מתחלף לדרך עפר (אל דאגה). עליכם לפנות בפנייה השנייה ימינה וכעבור כחצי ק"מ, כאשר הדרך חוזרת להיות דרך עפר, תגיעו למעבר בקר שם תחנו את הרכב.
מתוך אתר "קופונופש"
בגלל שקצת קשה למצוא, שמה לכם עוד הסבר, הפעם מתוך האתר "שבילים":
בכניסה לג'יש (1) מאפסים את מד המרחק ונוהגים ישר לתוך היישוב, בכביש הראשי (בכיוון צפון). אחרי 400 מ', ליד עמוד מתח גבוה, פונים שמאלה אל כביש פנימי שלאורכו גדר מתכת צבועה בשחור ולבן לסירוגין. הכביש מטפס במעלה הכפר. משמאל, בכיוון דרום-מערב, מתנוסס הר מירון: גבוה, ירוק ובראשו הקרמבואים – מבנים דמויי כיפה של צה"ל המשמשים לצורכי מודיעין.
ב-600 מ' מתעקלת הדרך ימינה. ממשיכים לנהוג לאורך הגדר השחורה/לבנה. ב-700 מ', בצומת T, פונים שמאלה, ובמזלג הבא ימינה. בצומת T הבא פונים שמאלה ומתחילים ללוות גדר מתכת אחרת, אדומה. ב-1.1 ק"מ מתחלף האספלט בדרך עפר נוחה. מתעלמים מפנייה ימינה וממשיכים כ-50 מ' עד למזלג דרכים. בוחרים בזרוע הימנית – דרך בהירה שיורדת במדרון בכיוון צפון-מערב ומסומנת בסימון שבילים שחור (מס' 2159) (2).
ב-1.7 ק"מ שוב מזלג, ושוב בוחרים בזרוע הימנית (השמאלית היא המשך הסימון השחור). ב-1.8 ק"מ מתגלה העין הכחולה של בריכת חלב (3). כאן צריך לעצור ולהמשיך ברגל כ-300 מ' (4X4 יכולים להמשיך בנהיגה ממש עד הבריכה – מד המרחק אמור להורות כאן 2.0 ק"מ).
7. נחל בצת ועיינות כרכרה
כדי להגיע לתחילת המסלול יש לנסוע לקיבוץ איילון בגליל המערבי ולהיכנס אליו בכניסה המערבית, ליד תחנת הדלק.
אחרי השער של הקיבוץ יש לנסוע בעקבות השילוט עד לתחילת המסלול, כשתראו שער נעול לפניכם וגדרות מפעל מימינכם.
שם חניתי ומשם הלכתי ברגל לעבר עיינות כרכרה במורד הנחל.
השער נעול אבל יש בו מעבר להולכי רגל, גם בין שני חלקי השער וגם מצדו השמאלי.
לאחר כמה רגעים של הליכה ישנו עוד שער נעול, שלצדו שער להולכי רגל (פשפש) שאינו נעול.
פה יש חריגה "מכללי" הפוסט כי יש פה ירידה ובדרך חזרה עליה. עם זאת הדרך סלולה ולא ארוכה כך שזה לא כזה נורא.
עיינות כרכרה בנחל בצת
היא הבריכה הגדולה ביותר במסלול ובה הזרמת מים מצינור שמאפשרת רחצה. אנחנו לא נכנסנו למים, אבל זאת לגמרי אפשרות טובה ומרעננת.
משם המשכנו עוד קצת לאורך הנחל. גזעים ענקיים, מים זורמים, פריחה ורודה משגעת ושקט.
לאורך הדרך יש כמה התפצלויות למסלולים שונים, הכל משולט וברור מאוד.
כשהספיק לנו, הסתובבנו והתחלנו את הדרך חזרה.
כל המידע על עיינות כרכרה בנחל בצת
הכניסה דרך קיבוץ אילון ליד תחנת הדלק (כניסה מערבית) ונסיעה לפי השילוט לאורך הדרך.
אורכו כקילומטר וחצי לכל כיוון.
ההתחלה והסיום על כביש סלול באורך כ – 800 מטר.
אני טיילתי בשעות אחר הצהרים והדרך היתה מוצלת. בשעות הבוקר היא חשופה לשמש.
המסלול מתחיל בסימון שבילים שחור ועובר לסימון כחול.
יש שילוט לאורך כל המסלול
הרחצה מתאימה בעיקר בעיינות כרכרה ופחות בחלקי הנחל האחרים.
העלייה בדרך חזרה פחות נוראית ממה שחשבתי.
על כל מה שאפר לעשות בנחל ובאזור כתבתי בפוסט נחל בצת וקיבוץ אילון – שילוב מנצח של טיולים ובילויים.
8. עין חותם
חותמת את הסקירה שלי עם מקום שעבורי הוא יחסית חדש.
מדובר במעיין קטן, בריכה, בתוך מבנה, שיש בו מים שמשמים להשקייה או לשתיה של תושבי האזור – חורפייש והסביבה.
בתוך הבריכה במבנה אסור לרחוץ, אבל בכניסה אליה יש מעין תעלה בנויה (שוקת) שאליה מותר להיכנס ולטבול.
כדי להגיע אל עין חותם צריך ללכת קצת, משהו כמו קילומטר, אבל הדרך נוחה וללא עליות וירידות.
זה ממש טיול חמוד שבסופו יש מים.
ניתן להמשיך במסלול, ואז אמורים להיות עוד כמה מעיינות, אבל כשאני הייתי שם לא היו בהם מים. אולי בחורף.
כל המידע על עין חותם
המעיין נמצא ליד הכפר חורפייש.
כדאי להשתמש בוויז, כי צריך להכנס לתוך הכפר בכדי להגיע לתחילת המסלול.
מצומת אלקוש (מפגש הכבישים 89 ו-8944) נוסעים בכביש 89 כ-2 ק"מ אל תוך מרכז הכפר הדרוזי חורפיש, עד שעוברים את סמבוסק הארזים מימיננו ומגיעים לצומת מרכזי בכפר. מימיננו נראה על עמוד רחוב סימון שבילים כחול. ממשיכים דרומה עם הסימון הכחול כ-2 ק"מ עד שמגיעים לאזור חנייה ומחנים את הרכב. מכאן ממשיכים עם הסימון ברגל לתוך הוואדי כ-1 ק"מ (כ-10 דקות הליכה) ומגיעים למעיין.
מתוך אתר "טיולי".
טיולים בגליל המערבי - תראו כמה כייף
כפי שראיתם, הגליל המערבי הוא אחלה אזור לטיולי מים.
תמיד הכי כדאי להגיע אחרי הגשמים, אז הכל יותר מרשים וזורם, אבל גם בשיא הקיץ יש איפה להתרענן.
בקרוב אעלה פוסט נוסף על מסלולים שווים באזור, שהם לווא דווקא טיולי מים.
יש לכם עוד אתר מקסים בסביבה שבא לכם ספר עליו? כתבו לי, אולי שכחתי, או לא שמעתי עליו.
רוצים להשאר ללון בגליל המערבי?
עכשיו, כשאתם יודעים שיש איפה לטייל באזור, אולי בא לכם להישאר ללון פה?
ארגנתי לכם הטבה ממש שווה ב"רשת מלונות מטיילים" שמציעה מלונות קטנים וכפריים בצפון הארץ.
כל הפרטים בפוסט מלונות מטיילים בגליל המערבי.
מחפשים עוד רעיונות לטיול באזור – קחו מקל, קחו תרמיל, בואו איתי לטיול בגליל
ויש עוד המון המלצות מקומיות מרחבי הארץ
עוד טיולים בגליל המערבי ובצפון
סקירה משובחת.
נחכה לחורף ונצא בעקבותיך
לכדי ייתגשם, תרתי משמע
ממש עושה חשק.תודה…מקווה ליישם בשבת הקרובה
תודה עינת,
פירטת נהדר וקלעת בדיוק למה שחיפשנו, טיולים עם מים בגליל הערבי.
תודה רבה. אשמח לשמוע איפה טיילתם ואיך היה.
פוסט יפה ושימושי, עינת. עושה ממש חשק
תודה זיוה. ממש כדאי לך למצוא אחד ולצאת לטייל.
עינת, איזו אלופה את! המילים שלך מלטפות באהבה את הגליל המערבי. הגשה מופלאה של המון ״ממתקים״ לשבת או ליום חול פנוי. בא לי הכל! תודה על הטיפ על עין טמיר. אני עדיין בטראומה מהעלייה והירידה דרך פארק גורן????
תודה מלי. באמת עדיף אמצע השבוע.. ולגבי המסלול מפארק גורן – הוא באמת הכי קשה וחשוף לשמש. גם אני בטראומה ממנו…
שלום
תודה על סקירה מרתקת ומעשירה , אשמח לדעת אם אחד מהמסלולים מתאים לטיול עם כסא גלגלים / עגלת ילדים
תודה
הי, סליחה על האיחור בתגובה. הטיולים הללו לצערי אינם מונגשים ולא מתאימים עם עגלות או כסאות גלגלים