טיולי מים ונחלים בירדן – השכנה ממול

את כל הפרטים הטכניים על איך מטיילים בירדן כתבתי בפוסט "המדריך לטיול בירדן"

את הטיול שלנו באתרי התיירות הפופולריים במדינה – וואדי ראם, פטרה ועקבה, סיכמתי בפוסט " ירדן – המסלול התיירותי והפופולרי".

בפוסט הזה, אספר על שני טיולי המים בנחלי המדבר הירדני.

נחל זרד - וואדי חיסה

נחלים במדבר הירדני

את הטיול שלנו ארגנו בעזרת נאזם, ירדני עם עבר ישראלי, שדובר עברית מצוינת ומאוד קל לתקשר איתו גם מבחינת השפה וגם מהבחינה הטכנית. יש לו טלפון ישראלי וירדני.

הישראלי 052-5141019 

הירדני 962795779217+

נאזם מכיר היטב את הטיולים בירדן, יש לו קשרים ענפים עם כל ספקי השירות והוא בקיא בכל הפרטים.

הוא הציע לנו שני מסלולי טיול שרלוונטיים לאזורים בהם היינו.

יש הרבה טיולי מים בירדן שיותר נוח לצאת אליהם ממעבר שיח חוסיין ליד בית שאן, ולכן  היו רחוקים ופחות רלוונטיים עבורנו בטיול הזה.

מסלול אחד שטיילנו בו הוא וואדי גוואר.

המסלול השני הוא למעשה טיול של יומיים בנחל זרד, כולל לינה.

זה היה גדול עלי, לא מספיק טיילנית הרפתקנית בשביל זה. לכן בחרנו לטייל רק בחלק הסופי של המסלול. קבענו מראש עם נאזם כי הנהג ייקח אותנו לסוף המסלול, נטייל כמה שנרצה, ואז נחזור חזרה, שם יחכה לנו הנהג.

מבחינתנו הטיולים האלו היו השיא של הטיול בירדן.

אנחנו מאוד אוהבים לטייל ככה, ויותר מתחברים לזה מאשר לחופשת הבטן גב בעקבה, על אף שהיא היתה מצוינת ובדיוק התאימה בסוף הטיול.

יאללה יוצאים לטייל!!

וואדי גוואר

וואדי גוואר

נחל גוואר (או וואדי רוואר כמו שהמקומיים אומרים) הוא נחל מקסים שגם בסוף הקיץ (אנחנו טיילנו בתחילת אוקטובר) זורמים בו מים.

הגענו לתחילת המסלול עם ווליד, הנהג שסידר לנו נאזם.

ווליד הוא מדריך טיולים בעצמו, שטייל בנחל הזה מאות פעמים.

במבט ראשון הוא מעט מטעה, מבוגר, לבוש בסגנון בדוואי מסורתי, אך הוא דובר אנגלית מצוינת ובקיא בהלכי העולם המודרני.

לווליד ולמשפחתו גם כמה אתרי לינה וקמפינג בשטח, כך שמי שמעונין יכול ליצור עמו קשר בטלפון ולתאם טיולים ואירוח.

זה הטלפון של ווליד:  00962777959879

תגידו שאריק שלח אתכם.

ווליד הסיע אותנו כשעתיים מהמלון בפטרה, עליו אפשר לקרוא פה, לתחילת המסלול של הטיול.

נפרדנו מווליד בהבטחה שעוד נחזור לטייל איתו בעתיד.

IMG_0146 - Copy
IMG_0106 - Copy

סוגיית המדריך המקומי – כן או לא

אנחנו טיילנו בנחלים לבד.

כל מי שדיברנו איתו אמר שאין עם זה שום בעיה. הולכים עם הזרם והמסלול. אין פניות ואין מקום לטעיות.

בדרך פגשנו כמה קבוצות תיירים עם מדריך מקומי. אף אחד מהם לא היה ישראלי. המדריכים הללו מאוד נחמדים, דוברי אנגלית, מכירים את הנחל כמו את כף ידם. המלווים עוזרים במעברי הסלעים ובמים, מכינים למטיילים תה בהפסקות ומסבירים על מה שפוגשים בדרך. מי שזה שנראה לו חשוב, יכול בקלות לטייל עם מדריך.

ראיתי ברחבי הרשת שיש כל מני כללים והגבלות לגבי טיולים בקבוצות,  טיולים של ישראלים בנחלים ועוד כהנה וכהנה.

נאזם, ווליד ועוד אנשים שפגשנו בדרך אמרו לנו שאין לכך שום חשיבות, שאנחנו יכולים לטייל לבד והכל מאוד בטוח, חוקי ובסדר.

אז אני לא ממש יודעת להגיד בצורה חד משמעית האם הכתבות ברשת הן מדויקות או לא.

לנו היו טיולים נהדרים גם בלי מדריך.

המסלול בוואדי גוואר

המסלול שבחרנו הוא של כ 14 ק"מ, שיותר מחציו הליכה בתוך מים.

בסופו היינו אמורים להגיע למחנה קמפינג .

ווליד הסביר לנו בדיוק מה נראה בדרך ומה יסמן לנו כי הגענו לסוף המסלול .

לא ממש ידענו כמה זמן ייקח לנו .

אומנם הלכנו לא מהר בכלל, עשינו הרבה עצירות והספקות אבל בסופו של דבר לקח לנו בסך הכל כ – 6  שעות.

בדיעבד גם לקחנו איתנו יותר מידי מים ואוכל אבל עדיף משיחסר…

הנחל מקסים, יש בו הרבה סלעים בצורות שונות ומשונות, מים זורמים, צמחייה, בריכות קטנות לשכשוך.

ישנם כמה מעברי סלעים מעט מאתגרים. אחד אפילו עם מין חבל וצינור שקשורים שם, אבל לא משהו שמטייל סביר לא יכול להתמודד איתו..

כרגיל, אם אני יכולתי אז מאמינה שגם אתם תוכלו.

לאחר כשש שעות של הליכה רגועה ראינו את סימני סוף המסלול שווליד אמר לנו שנפגוש. התחלה של צינורות ומאגרי מים מגודרים בשקים שחורים, בהם אוגרים ומזרימים הבדואים המקומיים את המים לבעלי החיים ולחקלאות.

המשכנו עוד קצת הלאה עם מתווה הנחל עד שראינו מצד שמאל את המחנה שבו אנחנו אמורים לישון.

ווליד השאיר שם את המזוודה שלנו אחרי שהסיע אותנו בבוקר.

אף אחד לא נגע בה והיא חיכתה לנו בנחת בתוך האוהל.

המאהל של אבו באדר

מדובר במאהל תיירותי מאוד נחמד.

ביום שאנחנו הגענו היינו התיירים היחידים. כשנאזם סידר לנו את הלינה שם, מעט חששתי, כי הבנתי שמדובר באוהל משותף שכולם ישנים בו יחד על מזרונים. גם לא ידעתי בדיוק איזה ציוד יש שם מבחינת מצעים ומגבות.

כן ידעתי שיש מקלחות לחוד לבנים ולבנות וכך גם שירותים.

בסופו של דבר האוהל היה מאוד נוח, יש בו חשמל, מאוורר ואפילו, תחזיקו חזק, וואי פיי מחד, וזאב (אמיתי) כשומר המחנה, מאידך.

מין שעטנז שכזה של מסורתי ומודרני.

הבעיה הכי גדולה היתה שהגענו קצת מוקדם.

אין שם ממש מה לעשות ולא היו עוד תיירים.

מה שכן היה זה זבובים. בכמויות. טונות של זבובים.

אבו באדר אמר לנו שזה בגלל תקופת קטיף העגבניות וזה שלא ככה כל הזמן. לא יודעת. זה היה די נורא.

חיכינו בקוצר רוח שתשקע השמש והזבובים ילכו לישון.

אבו באדר עשה כל שביכולתו לעזור לנו ולהנעים את זמננו.

הוא סידר לנו את המאוורר שלא יסתובב ושיהיה מכוון רק אלינו ואל הזבובים שעלינו,  הוציא לנו מזרונים מהמאהל לפרוזדור הרוח במיקום המדויק, ובאופן כללי היה מאוד נחמד.

גם הוא דובר אנגלית סבירה לחלוטין.

בהמשך הוא גם הציע לנו לעלות על אחת הגבעות לצפות בשקיעה. היה קסום.

המזוודה מחכה בסבלנות

לילה מדברי

אחרי שהחשיך, והזבובים נרדמו, הוגשה לנו ארוחת ערב על מחצלת ברחבת המאהל. קציצות בקר עם אורז, פיתות בדואיות ועוד איזה מאכל שלא זיהינו, נראה לי משהו מיוגורט.

היות ולא היו עוד תיירים לשבת איתם ליד המדורה והיינו מאוד עייפים, פרשנו לישון די מוקדם. נכנסנו  לתוך הציפה שהבאנו מהבית, אין שם מצעים ומגבות, והלכנו לישון.

אבו באדר הביא לנו שמיכות צמר ואמר שבלילה קר, אבל לא היה קר ולא השתמשנו בהן.

הזאב שהיה קשור לעץ בצמוד לאוהל שמר עלינו והפחיד אותי באותה המידה.

אבל כששמענו יללות של להקת תנים, או שועלים, או מה שזה לא יהיה, הוא ילל עליהם בחזרה ותוך שניה הם לא היו שם.

זה רק אני והזאב שלי

הבוקר במאהל

היות וידענו שבבוקר יחזרו הזבובים ונקום מוקדם מאור השמש, הזמנו את ההסעה לשבע וחצי בבוקר.

לפני כן עוד אכלנו ארוחת בוקר שגם היא כלולה במחיר. הארוחה היתה מורכבת מביצים, גבינות, פיתות עם שמן זית וזעתר וכדומה. בסיסי, אבל תואם את האווירה והמקום.

כמובן שהכל מלווה בתה, אבל הם כבר יודעים שאנחנו לא שותים אותו מתוק כמותם, ולכן מגישים את הסוכר בצד.

כשהיינו מוכנים אבו באדר לקח אותנו באוטו שלו לנקודת המפגש עם הנהג שחיכה לנו ליום הטיול הבא.

אני לא יודעת כמה עולה הלינה במחנה כי זה היה כלול במסגרת  מה ששילמנו לנאזם מראש.

בקרוב במאוד יהיו במחנה גם חדרים ואוהלים פרטיים, שנמצאים בסוף תהליך הבניה וההקמה שלהם.

בסה"כ המקום והאנשים היו מקסימים וזה היה מאוד מוצלח.

אפשר ליצור קשר ישירות עם אבו באדר בווצאפ 00962772325758

אבו באדר מחכה לכם

מטיילים ביחד

בנקודת המפגש עם הנהג שהוביל אותנו ליום הטיול בנחל, חיכה לנו עלי.

עלי כבר הסיע אותנו ביום הראשון ממעבר גבול לוואדי ראם, כך שהרגשנו שאנחנו פוגשים חבר.

הפעם הוא הביא איתו גם את אשתו, דבר שלא מאוד מקובל בירדן.

מיד התחלנו לשוחח איתה, היא דוברת אנגלית יותר טובה מעלי, והתברר כי נאדה היא מדריכת סנפלינג, הראשונה בירדן.

ככה עברו עלינו שעתיים של נסיעה, בהחלפת חוויות ורשמים והרבה תכניות לטיולים עתידיים בנחלי ירדן.

אריק כבר סגר עם נאדה כמה ביקורים שכוללים גם טיולי סנפלינג.

אני אחכה לו בבית…

בכל מקרה אפשר ליצור עם נאדה קשר בווצאפ במספר הזה 00962791320440

או להכנס לדף הפייסבוק שלה.

נאדה ועלי מטיילים איתנו בנחל

כפי שכבר אמרתי, המסלול של נחל זרד הוא מסלול של יומיים הליכה, סה"כ 24 ק"מ, עם לינה בתוך הוואדי.

זה גדול עלי כל העסק הזה של לינה באמצע הנחל, והליכה בסדר גודל כזה, ולכן סיכמנו מראש עם נאזם והנהג שניסע רק לחלק הסופי של המסלול, נצעד ונטייל בנחל כמה שנרצה, ונחזור חזרה.

כשהגענו לנקודת ההתחלה, שהיא כאמור הסוף של המסלול, נאדה ועלי הסכמו להצטרף אלינו ושנלך יחד.

נאדה היתה כל כך מקסימה. צחקנית תוססת אמיצה ובעלת כושר שיא.

עלי בא עם סנדלים. הוא לא מי יודע מה התלהב אבל הסכים לנסות לטייל איתנו.

אז הלכנו יחדיו – זוג ישראלים וזוג ירדנים לטיול משותף בנחל זרד.

הגיעו ימות המשיח????

נחל זרד – וואדי חיסה

הנחל הזה הוא מטורף.

זרימת מים אדירה. כל הטיול הלכנו בתוך הזרם. בהתחלה נגדו ובחזור איתו.

יש שם כמה מעברים עם אבנים שצריך לחצות מצד אחד של הנחל לצידו השני אבל בסה"כ המים לא עברו לנו את גובה הברכיים.

היה מאוד כייף. המים לא נורא קרים, מאוד נעימים וההליכה חווייתית במיוחד.

לאורך כל הדרך מצוקים והרים בשלל צבעים וטקסטורות משני צדי הנחל.

בשלב מסוים עלי נשבר מההליכה עם סנדלים, והם בחרו לשבת ולחכות לנו ליד המים.

אנחנו המשכנו עוד כשעה ואחר כך חזרנו.

ידוע לי שכשעושים את המסלול כולו מגיעים גם לגנים תלויים, צמחייה משגעת ומעיינות חמים. כל אלה נמצאים רחוק יחסית מהמקטע בו טיילנו, אז לא ראינו אותם.

אריק מתכנן ממש בקרוב לצאת לשם לטייל את המסלול כולו, אז אם יש מישהו שזה מלהיב אותו, מוזמנים ליצור איתנו קשר דרך המייל שלי [email protected]

כשהחלטנו שמספיק לנו, חזרנו חזרה, פגשנו את עלי ונאדה שחיכו לנו, והמשכנו יחד עד לאוטו .

משם נסענו כשעתיים לעקבה, ישירות למלון המפואר והמפנק שהזמנו לנו לסיום הטיול בירדן – אל מנרא.

כל מה שעשינו בעקבה, וגם בפטרה ובוואדי ראם כתבתי בפוסט הזה.

הנחלים - השיא של הטיול

טיולי הנחלים בירדן התגלו לנו כנהדרים ומרתקים.

מבחינתנו זה היה השיא של הטיול.

שוב מזכירה כי יש אמירות סותרות ברחבי הרשת לגבי מה מותר ומה אסור בהקשר הטיולים הללו, באופן כללי ולישראלים בפרט.

לא יודעת מה מהם נכון, ומה פחות.

כל המקומיים שפגשנו ושוחחנו איתם, טענו כי אין שום בעיה או קושי לטייל במסלולים הללו.

מה שבטוח זה שחשוב שיהיה איש קשר ירדני שמתאם ומסדר הכל, ושניתן לפנות אליו אם  נוצרת בעיה כלשהי.

נאזם עשה זאת איתנו בצורה הכי טובה שיכולנו לבקש.

הוא היה זמין כל הטיול והתקשר אלינו כל יום לברר שהכל עובד כשורה.

עוד על הטיול שלנו בירדן

פוסטים של אחרים על ירדן

טיולי מים בישראל

אוהבים טיולי מים, אבל אין לכם כרגע אפשרות לנסוע לירדן?

הינה כמה הצעות ישראליות לחלוטין

1.המלצות של מקומית: טיולי שכשוך בגליל המערבי

2.כשהמציאות עולה על כל דמיון

3.צל עץ תמר ואור ירח

השארת תגובה