ברוח זאת, בכדי לייצר מיתוג נכון לעיר, לפי שלושת המרכיבים שמייחדים אותה ומהווים את הדחף והאנרגיה שלה, אספו מגוון מעצבים מכל התחומים: אופנה, גרפיקה, עיצוב המוצר ועוד, שיישבו יחד וייצרו את המיתוג החדש.
הם הבינו כי מאוד חשוב שיבחר מיתוג נכון, לא סתם משהו שנראה נחמד, כי הוא הולך לשרת אותם במשך הרבה שנים.
ישב לו הצוות הרב תחומי והחליט על כמה דברים משמעותיים.
אחד מהם הוא שאין סלוגן ואין סיסמא. רק לוגו.
החלטה נוספת היא שיש רק לוגו אחד, לתושבים ולתיירים. כזה שמהווה ומייצר זהות לעיר.
וכהמשך ישיר – שאם אנחנו עיר לא קונבנציונלית אז גם הלוגו צריך להיות כזה.
הם יצרו לוגו שאפשר לשחק איתו, אין לו זכויות יוצרים והוא חופשי לעיצוב ושימוש של כל מי רוצה, מתוך נקודת מוצא של "שתף את הוויב", זוהי יצירה משותפת, היות ואיינדהובן עוסקת בעשיית דברים יחד.
האנרגיה של העיר מוצגת בשלושת הוויברציות של המותג איינדהובן. מותג התואם את האסטרטגיה השיווקית של העיר ואת עמודי המותג הנלווים לטכנולוגיה, עיצוב וידע.
היות וללוגו אין זכויות יוצרים וכל אחד יכול להשתמש בו זה מוביל ליצירתיות רבה– חברות סוכריות, בירה, מעבר חציה, המשטרה, כולם מעצבים ומוכרים מוצרים עם הלוגו.
היה שף שעשה מנה מירקות עם הלוגו.
צעירים עושים קעקוע של הלוגו.
מעצבים מדפיסים אותו על המוצרים שלהם. כל אחד לפי איך שמתאים לו ובא לו.
הכל הולך. ומוכר מצוין. ועושה המון רעש. ומייצר גאוות יחידה.
פיטר טוען כי אם משהו קבוע אז כבר מתרגלים אליו והוא פחות מעניין, אבל אם כל הזמן משנים אז אפשר לראות את הדברים כל פעם מחדש ולהתפעל.
עינת, זהו מסמך מרתק! קראתי בנשימה אחת. מאוד מאוד מעניין ומעורר הערצה מה שעשו שם האיינדהובנים.
תודה מלי. גם אני מאוד מתפעלת מהעשייה שם, מאוד יצירתי ועכשוי.
פוסט מעניין ביותר. בביקור שלי באינדהובן שמעתי מאריק על חלק מהדברים שנעשו, וזה באמת מרשים. אני תוהה האם תמיד המודל הזה ניתן לישום בערים, או שהיו להם שם באינדהובן תנאים מיוחדים. העובדה שיש להם משפעלי היטק ( ופיליפס גם המציאה את עצמה מחדש, והקימה גם את NXP שהוא מפעל מצליח כל כך ש"בלע" חברה אמריקאית ) בהחלט תרם לתזרים המזומנים. באר שבע למשל מאז שהחלו להכנס אליה מפעלי היטק והאוניברסיטה הכפילה ושילשה את המחלקות ההנדסיות שלה – גם התחילה להתרומם.
דבר מעניין שאמר פיטר – העיר לא צריכה למכור את עצמה לתושבים שלה. לדעתי בכך מרבית הערים בישראל חוטאות.
תודה רבה על הקישור לפוסט המתבגרים שלי ולפרגון.
תודה ינינה. אני חושבת שהמודל הוא נכון אם עושים לו התאמה ספציפית לכל עיר ולא עובדים בקופי פייסט כמו שאצלנו כל כך אוהבים…לכל עיר או אזור יש תנאים, מאפיינים ונתונים ספציפייים. צריך לחקור אותם ולעבוד בצורה מותאמת ואז נראה לי שזה יכול מאוד להצליח. זה לא חייב להיות הייטק או מפעלים, אבל זה כן חייב להיות רלוונטי ולא גנרי. ואת זה לא תמיד אוהבים לעשות פה. לצערי.
אחלה פוסט. רואים שהקשבת יפה…:-)
היה כייף לנסוע איתך לאיינדהובן, מקווה שייצא לנו שוב בקרוב.
תודה מיכל. מקווה ומחכה לנסוע שוב.