תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה

כדיתה - עמוקה - בירייה: זה לגמרי בארץ

יצאנו לחגוג יום הולדת סתווי.

התלבטנו המון מה לעשות, לאן לנסוע, אולי חו"ל? ומה עם הדרום? אולי תל אביב עם הילדים??

מגוון אילוצים ושפע מחסומים השאירו לנו יום וחצי.

אז נסענו לצפון.

והיה מושלם.

פנינת טבע שכביכול קרובה ומוכרת, ועדין גילינו עולמות חדשים.

אומנם עוד לא כל כך ירוק, ולא ממש פורח, אך סתווי, ומשולך, ומאוד יפה בצפון שלנו.

לגמרי סוג של חו"ל.

כדי להכנס לאווירה, מצרפת את השיר הקסום והרגוע של יונה וולך, שכל כך מתאים פה.

אזור צפת - נשמע יותר מוכר

"צפת רבתי", הוא אזור שיש בו שפע מקומות לינה ואירוח רגועים ומרגיעים.

הפעם בחרנו לוותר על העיר עצמה, ולהתמקד בסובב אותה, מתוך הנחה ותקווה שהמקומות שנגלה יהיו לא פחות קסומים ומרגשים, ואולי גם קצת פחות מוכרים ושחוקים.

האמת – הצליח לנו.

וגם אם השמות נשמעים לכם לא כל כך מוכרים, נשבעת שהכל כאן, בצפון, במרחק נסיעה ובלי דרכון.

לאן נסענו?

התמקדנו באזור יער בירייה וסביבתו.

יער ביריה הוא יער בגליל העליון, המשתרע על פני 20,000 דונם. היער, השני בגודלו במדינת ישראל, מצוי במדרונות הרי הגליל שמצפון לצפת. היער אינו טבעי, והוא ניטע ברובו בשנות ה-50 בעבודות ייעור של הקרן הקיימת לישראל.

היער מורכב ברובו מעצי אורן שונים, ובמיוחד אורן ירושלים, אך נטועים בו גם עצי ארז, ברוש ואלת הבֻּטנה.

אחד הישובים באזור הוא עמוקה, שטיילנו בקרבתו:

עמוקה (עֲמֻקָּה) הוא יישוב קהילתי קטן בגליל העליון ליד חצור הגלילית וצפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל. היישוב הוקם בשנת 1980 כחלק מתוכנית המצפים בגליל. במקום שכן עד קום המדינה הכפר הערבי עמוקה.

את הלינה הזמנו בכדיתה:

כַּדִּיתָה (שם קודם: קדיתא) הוא יישוב לא מוכר בגליל העליון, על הר כותר. היישוב מתאפיין בבניה מפוזרת ומרווחת בתוך נוף גלילי של טרסות עתיקות, עצי זית ותאנה רבים.

בשנת 2014 התגוררו במקום כ-35 משפחות, שניהלו במקום כפר אקולוגי עם צימרים. תושבי המקום תוארו ב-2009 כ"אמנים, ברסלבים וכל מיני פליטי חברה שחיפשו ומצאו מקלט בסוף העולם".

ואת יום הכייף והפינוק העברנו באמירים:

אֲמִירִים הוא מושב וכפר נופש צמחוני בגליל העליון, הדוגל בחקלאות אורגנית. אמירים הוקמה בשנת 1958 על ידי קבוצה של אנשים חדורי אידאולוגיה שביקשו להקים מקום עם ערכים מיוחדים : אורח חיים צמחוני-טבעוני, שמירת ערכי הטבע והנוף ואיכות חיים בריאה.

הבית בקצה הנוף

זאת היתה התחנה הראשונה שלנו.

מדובר במסעדה שיושבת עמוק בתוך יער בירייה, ממש ליד הישוב עמוקה.

הייתי בה פעם, לפני איזה 15 שנה, בערב גיבוש ממקום עבודה, וזכרתי משהו מאוד מיוחד.

לא הייתי בטוחה שהיא עדיין פעילה, אבל מצאתי ברשת שכן.

מצד שני, כשניסיתי ליצור קשר, כדי לוודא שאנחנו לא נוסעים סתם, לא ממש הצלחתי.

בסוף החלטתי שניקח הימור ונסע לשם. מקסימום נמצא משהו אחר.

הוויז הוביל אותנו בדרכי נוף משגעות בלב היער.

ממש לא להאמין שבסופן יש משהו, בטח לא מסעדה…

אבל הגענו, והיתה מסעדה, והיא היתה פתוחה ונהדרת.
פשוט מקום יפה ונעים, עם ארוחת בוקר מעולה, לחם טרי טעים שאפוי במקום, ובחור נחמד שמחזיק את כל העסק הזה, שהיום כולל גם צימרים.
אמרתי לו משהו על זה שלא ענו לי ולא הצלחתי ליצור קשר, הוא אמר שבאותו יום הוא באמת היה לא זמין…
זה אומנם קצת בעיתי, אבל המקום באמת נהדר. נערכים בו גם אירועים אז אם אתם מחפשים משהו ממש מיוחד, תנסו לפנות לשם.
בעיקרון כתוב שהמסעדה פעילה כל יום מהשעה 9 בבוקר ועד חמש אחה"צ.
אבל הבנו מהבעלים שזה לא תמיד ככה.
בכל מקרה עדיף לנסות לבדוק לפני שנוסעים.
כל זה באמת קצת בעייתי, אבל אם הצליח לכם, כמו שהצליח לנו אז זה ממש שווה.
פשוט בית קפה / מסעדה קסום בלב היער, עם חצר ענקית, צמחיה, שולחנות וכיסאות מעוצבים וכל מני דברים יפים.

טיול ביער בירייה

לפני שיצאנו לחופשונת הזאת, מצאתי ברשת מסלול של טיול רכוב ביער.

עוברים בין 9 נקודות עניין – מעיינות, קבר צדיק, בית כנסת עתיק, חורשות של מגוון עצים וכדומה.

יצאנו בעקבות המסלול המוצע.

היה ממש נחמד ויפה. על כל נקודה יש הסברים מה היה פה פעם ומה כדאי לראות.

ההסברים של המסלול לא תמיד הכי ברורים, אז הרגשנו קצת כמו בחידון, או משחק סימני דרך, שצריך למצוא בו את הנקודות והתחנות.

זה דווקא הוסיף נופך נחמד לכל היום הזה.

מין משחק משימות שכזה.

עצרנו במצודת בירייה, שמשום מה האתר היה סגור, אחר כך פספסנו נקודה אחת של יער ארזים, אבל מצאנו מספיק אחרות כך שלא הרגשנו שהפסדנו…

הגענו למעיין עין נבורייה, ומשם לספסל רומנטי, ולבוסתן שלידו. המשכנו וראינו את שרידי אחד מבתי הכנסת העתיקים בגליל, ואז ירדנו לקבר הצדיק יונתן בן עוזיאל.

טיילנו בחורשת עצי פיסטוק ואגוזי מלך, עצרנו בעוד מעיין ועוד חורשה.

טיול ביער.

שלחנו לנו שקט. מארץ רחוקה.

בקיצור – אחלה מסלול.

נוסעים מנקודה לנקודה, רואים, חווים, מצלמים וממשיכים הלאה.

כל הפרטים בקישור הזה.

מאוד מומלץ.

הבקתה בכדיתה

את הלינה הזמנו בחוות בודדים שנקראת "בקתה בכדיתה".

מקום מאוד מיוחד, קרוב לטבע, פשוט ונעים.

קיבלנו בקתה מקסימה עם חלונות ענק ונוף משגע. כל הזמן חשבתי כמה שווה זה לבוא לפה בשלג ולראות אותו מבעד לחלונות הענקיים הללו, צונח לו לאיטו, כשאני עם ספר ליד האח הבוערת.

נראה לי שכשאדע על שלג שצפוי באזור אחזור לשם לממש את הפנטזיה.

בינתיים נהנינו ממקום נהדר. נקי, מרווח וכייפי.

מאוד שקט ומבודד.

אנחנו והטבע שמסביב.

זה מה שחיפשנו וככה אנחנו אוהבים.

רוצים גם – כנסו לפה ותזמינו.

בת יער - מסעדת בשרים משובחת

את ארוחת הערב בחרנו לאכול במסעדה ותיקה מאוד באזור – בת יער.

יצאנו בערב, מרחק של כרבע שעה נסיעה לכיוון העיר צפת.

למסעדה יש מוניטין רב שנים והיא אכן הצדיקה אותו.

ממרומי יער ביריה, עטופה בעצי אורן וארז, משקיפה מסעדת בת יער – מסעדת בשרים משובחת בסגנון STEAK HOUSE.

המסעדה ממוקמת בחוות בוקרים יחודית, בגובה 800 מטר, ולרגליה נפרס נוף העמק כמו שלא נראה משום מקום אחר. מזג אויר נעים ונוח בכל ימות השנה. המסעדה ממוקמת בתוך מבנה יחודי הבנוי קורות עץ. בעונת החורף מחמם את האווירה תנור עצים גדול. בקיץ המקום ממוזג. מוזיקת קנטרי מתנגנת ברקע.

הארוחה היתה מאוד טעימה. התענגנו על כל ביס ויצאנו מפוצצים עד הקצה.

לילה מול האח המבוערת

חזרנו לבקתה שלו בכדיתה, הדלקנו את האח כי כבר קריר בערב.

בבוקר התעוררנו מול חלונות הענק עם העצים והירוק בעיניים.

אין מה להגיד, זאת חוויה מסוג אחר.

תענוג.

פינינו את החדר, והמשכנו לחלק האחרון של החופשה הקצרה והנהדרת שלנו – יום פינוק בספא פרטי.

ספא חלום – אמירים

חלום – זה פשוט חלום.

הגענו בעשר בבוקר לספא שהזמנו מבעוד מועד.

המתחם כולל גם צימרים ואירוח למי שרוצה, או שאפשר רק לבוא ליום כייף בספא.

שמואל קיבל אותנו ומיד הורה עלינו להחליף למדים – חלוק ונעלי בית.

אחרי שהתארגנו, הוא עשה לנו סיור מודרך במתחם:

יש ג'קוזי גדול ונקי, יש חדר סאונה יבשה, חדר טיפולים למסג' שיגיע בהמשך, כיבוד ושתיה קרה וחמה, מקלחות ושירותים והכי שווה – חמאם טורקי קטן ואינטימי.

קיבלנו הסבר על כל דבר – איפה מדליקים ואיפה מכבים, איך עושים שיהיה יותר או פחות חם, עוד אדים או פחות.

איך מקרצפים את הגוף בקצף סבוני בחמאם על מיטת השיש החמה, וכל מה שצריך לדעת.

וזהו, נשארנו לבדנו.

כל המתחם רק שלנו, עוברים מכייף אחד לשני, נחים ונהנים.

בשעה היעודה הגיעו המטפלות והוזמנו לחדר הטיפולים למסג מפנק במיוחד של שעה, עם אבנים חמות, בדיוק כמו שאני אוהבת.

לסיום, הוגשה לנו ארוחת בוקר – צהריים מכובדת ומפנקת במרפסת הספא.

יש גם בריכה בחוץ, אבל נראה לי שהיא מתאימה רק לקיץ.

מקום באמת מקסים.

נורא כייף שהכל רק שלנו, באווירה רגועה, מול נוף משגע, יחס אישי  והמון פרטיות.

שוב שלחנו לנו שקט.

שלח לי שקט מאורגן
שלח לי שקט מעודכן
שלח לי שקט מפואר
תשלח לי שקט מהכפר
תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה.

אחרי ארבע שעות של רוגע ונחת, אספנו את עצמנו, די בקושי יש לומר, והתקפלנו חזרה לאוטו.

עברו עלינו יומיים קסומים.

שמחתי מאוד לגלות כי כל המקומות, על אף שלא היו לי המלצות או מידע מוקדם, התגלו כנהדרים.

יומיים של התאווררות, נחת, שקט, טבע והמון פינוקים.

מקומות קצת פחות שגרתיים, לא מאוד מוכרים אבל כן מאוד שווים.

מה עוד יש לעשות בצפון

בעמוד הזה תמצאו את כל הפוסטים שכתבתי עד היום על טיולים וחוויות בצפון ובגליל.

יש המון אפשרויות.

ותחזרו לספר לי איך היה, סבבה???

2 תגובות
  1. מיכל הגב

    איזה קסם! הגעתי לאתר שלך ממש במקרה… בעוד שבועיים בדיוק אני ישנה בבקתה בקדיתא וחיפשתי המלצות באזור 🙂
    כתבה מקסימה ואתר מהמם! עשית לי כבר חשק שיגיע…

    • עינת הרשקו הגב

      תודה מיכל. מקווה שתהנו בחופשה. אשמח לשמוע אחר כך איך היה לכם.

השארת תגובה