תוכן עניינים
סיור ביפו - מהשוק היווני לשוק הפשפשים
אני לא מדריכת סיורים.
הפוסט הזה מציע סיור לא מודרך, שעשיתי בביקורי ביפו, ועובר בין כמה תחנות מרכזיות.
אם אתם רוצים סיור מודרך, אתם מוזמנים לנסות את אחד מהסיורים האלה:
- יפו שמאחורי הקלעים: מסע אל יפו הלא נודעת – דודי בר סלע, BEYAFO
- החצר האחורית של יפו: הסיפור מאחורי שכונת עג׳מי – דודי בר סלע, BEYAFO
- "נעים להכיר" הסיור הרב תרבותי של יפו – הדס שמואלי
- סיור אוכל לא סביר ביפו ושוק הפשפשים! – בוקא – חברה מעולה שהשתתפתי בסיור אחר שלהם והיה מאוד מוצלח
- סטייל והעיר הגדולה: סיור אופנה ועיצוב ביפו – גל שוקרון
ניתן לצעוד כארבע דקות הליכה מהשוק היווני לשוק הפשפשים ביפו, 300 מטר מפרידים בניהם, אבל מה עשינו בזה? פספסנו את כל היופי.
אז אני פה להציע לכם סיור ביפו במסלול ארוך יותר אך מלא נקודות חן, אומנות, קולינריה, היסטוריה ותרבות בעיר המרתקת הזאת.
את מסלול הסיור ביפו בניתי בעקבות כמה ביקורים שונים, בהם ביקרתי כל פעם במקומות אחרים בעיר.
מצאתי לנכון לאגד את כל הפנינים הללו לשרשרת אחת, שיוצרת ביחד שילוב מרתק של ישן וחדש, יוקרתי ופשוט, רב תרבותיות ישראלית.
בחלק מהמקומות ביקרתי לצערי בימי הקורונה.
מצד אחד, ניתן לראות את היופי של המבנים העתיקים, את אומנות הרחוב, את השילובים המרתקים.
מצד שני, המון מקומות סגורים ואין את הוויב הכל כך מיוחד של העיר.
כולי תקווה שנחזור בקרוב לשגרה, בטוחה כי אז הסיור ביפו יהיה עוד יותר מעניין.
📌 תחנה ראשונה - השוק היווני
השוק היווני ביפו (בערבית 'סוק א דיר' - שוק המנזר) הוא מתחם חנויות ודירות בין כיכר השעון ושוק הפשפשים של יפו. הוא היה המתחם המסחרי המודרני הראשון אשר נבנה מחוץ לחומות יפו העתיקה. המתחם נקרא על שם הכנסייה היוונית האורתודוקסית, שיזמה את הקמתו בעשור הראשון של המאה ה-20. גודלו כ-6 דונם, והוא ממוקם בין רחוב בית אשל בדרום לרחוב מרזוק ועזר בצפון. מזרחית לו נמצא רחוב חנינא בן דוסה ומערבית לו מגדל השעון.
היום כל האזור עומד בפני התחדשות ושימור.
לא יודעת אם זה יעשה לו טוב או רע, אבל זה מה יש.
על ג'נטריפיקציה בכלל ובתל אביב בפרט, כבר כתבתי רבות.
זאת רק עוד דוגמא אחת מני רבות.
מדובר בשטח בן 7.5 דונם בצפון יפו, מול מגדל השעון, בין הרחובות דוד רזיאל, שמעון הצדיק, ויועזר איש הבירה, שכולל 13 מבנים המיועדים לשימור בדרגות שונות. השוק היווני הוא מתחם היסטורי, שנבנה בשלהי המאה ה־19 ביוזמת הכנסייה האורתודוקסית בירושלים. מאז עברה הבעלות במתחם מספר גלגולים, ולפני שנתיים רכשה אותו קבוצת משקיעים בשם פוגלר בשוק היווני. את התוכנית למתחם, שערך האדריכל אילן פיבקו, הוחלט להפקיד בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, למרות התנגדות עיריית תל אביב. התוכנית כוללת חידוש של אזור השוק, במקביל לשימור ושיפוץ המבנים ההיסטוריים. הכוונה היא הפיכת המתחם למשולב מלונאות ומגורים עם חזית מסחרית על ידי הוספת זכויות בנייה וקומות לבניינים הקיימים.
היום יש לו אפילו עמוד בפייסבוק.
אני ביקרתי בו ביום גשום באמצע השבוע.
הסמטאות היו ריקות, החניות והמסעדות סגורות.
ממה שמצאתי בעמוד הפייסבוק, בסופי שבוע, בעיקר בימי שישי, יש שם חגיגות וירידים. אומנים שמכורים את יצירותיהם, מוזיקה וריקודים, מסעדות עד כמה שניתן כיום, והמון שמחה.
בפעם הבאה שאגיע לאזור, חייבת שיהיה ביום שישי.
בינתיים נהניתי מסמטאות רטובות והמון אומנות רחוב מרגשת.
📌 תחנה שניה - מגדל וכיכר השעון
מגדל השעון ביפו הוא מגדל שעון שהוקם על ידי מוריץ שיינברג, שען וצורף יהודי מיפו. המגדל הוקם בשנת 1903, היה אחד משישה מגדלי שעון שנבנו בארץ ישראל לכבוד יובל 25 שנות כהונתו של הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני. הוא נבנה בעזרת תרומתם של תושבי העיר, ערבים ויהודים, ובראשם יוסף בק מויאל, והוא אחד ממאה מגדלי שעון שנבנו ברחבי האימפריה העות'מאנית. המגדל בנוי מאבן כורכר, וצורתו מזכירה במעט כנסייה אירופית. בראש המגדל כיסוי נחושת, שבו שני שעונים ופעמון המצלצל אחת לחצי שעה. על שם המגדל נקראה הכיכר בה נמצא - כיכר השעון.
בביקור האחרון שלי ביפו, הוצב עץ אשוח מואר בכיכר השעון, ובאזור כולו פסלים מוארים לרגל הכריסטמס.
אומנם ביקרתי בשעות היום אך עדיין זה היה מרשים ונתן קצת תחושת חו"ל בימים אלה.
מסביב לכיכר ובאזורה נבנו בית הממשל הטורקי (א-סראיה אל-ג'דידה) שהיה קרוי: הסראיה. בצמוד אליו שכן בניין עיריית יפו ה-2 -הבלאדיה, עד שעבר אל בניין עיריית יפו בכיכר עיריית יפו. מול בניין הממשלה בצידה השני של הכיכר שכנו תחנת המשטרה ובית המעצר הטורקי : הקישלה. שם גם צולם בשנת 1971 הסרט "השוטר אזולאי" בכיכובו של שייקה אופיר. על ידה "שער השליטים" שהוביל אל מסגד מחמודיה ומבנים נוספים. מגדל השעון עצמו מצופה באבן כורכר וכולל שלוש קומות, ובראשו שני שעונים. חלקה המערבי של הכיכר עובר על השטח בו שכנה בעבר החומה של יפו העתיקה.
תרימו עיניים, תסתכלו על המבנים העתיקים ועל אלו המחודשים.
דמיינו איך חיו פה פעם, ואיך היום.
אם אתם רוצים סיור מורחב העוסק בהיסטוריה של יפו, אתם מוזמנים לפנות לורד נבון, שכתבה ספר על שדרות ירושלים בעיר, ועורכת כיום סיורים מודרכים בעיר.
📌 תחנה שלישית - מאפיית אבולעפיה
ממגדל השעון, נלך לכיוון דרום מערב, לאורך רחוב יפת.
ברחוב יפת יש כמה דברים מעניינים, אבל כפרובינציאלית שכמוני, אני ממש מציעה לכם לעצור רגע במאפיית אבולעפיה (רחוב יפת 7) – המותג הידוע והמוכר ולקנות איזה מאפה חם וטרי.
כשהגעתי לשם הייתי כבר ממש רעבה, אז עסקתי באכילה ולא צילמתי.
מאפיית אבולעפיה היא מאפייה מפורסמת, אשר נוסדה בשנת 1879 על ידי משפחת אבולעפיה ונמצאת בבעלותם עד היום. המאפייה נמנית עם העסקים הוותיקים בארץ ישראל ושוכנות במבנה מעוטר קשתות ברחוב יפת, בסמוך לכיכר השעון ביפו העתיקה. בית המאפה מוכר מגוון מאפים בסגנון ערבי ובהם פיתות, מנקיש, בייגלה, סמבוסקים, פיצות, וכן דברי מתיקה כגון בקלוואה וכנאפה. המשפחה פועלת למען קידום השלום וההידברות בין יהודים וערבים. היא פתוחה בכל שעות היממה, אולם מאז הקמת מדינת ישראל המאפייה נסגרת בפסח וביום כיפור, כמחווה ללקוחות היהודים.
חמיס אבולעפיה, אחד מבעלי השליטה במאפיה הלך לעולמו לאחרונה מנגיף הקורונה.
אבולעפיה רתם את הצלחת רשת המאפיות לפעילות חברתית ענפה. הוא למד משפטים ומדעי החברה והרוח. הרצה רבות על אזרחות ודו-קיום והפך לדמות תקשורתית מובילה, בעלת השפעה רבה בישראל ובחו"ל. לכל אורך הדרך, השתמש ביפו כתחנת בסיס למסריו, וסמל למה שיכול להיות כאן.
עצוב וחבל כל כך.
📌 תחנה רביעית - Hilweh Market - חנות מיוחדת ברחוב יפת
חנות מתנות תרבותית, המציגה שלל עבודות יד מישראל ומהעולם הערבי.
בוטיק אמנותי מקומי לעבודות משק בית, טקסטיל ועוד פריטים עכשוויים מפלסטין ומרחבי העולם הערבי.
יש שם גם חשיבה רבה על קיימות ועל תמיכה ביוצרים ובאוכלוסיות המקומיות, חלק מהרווחים מועברים לסדנאות ופיתוח נשים ונערות במגזר הערבי וברשות הפלסטינאית.
יש בחנות המון פריטים מאוד יפים ואותנטיים. המחירים אינם זולים, כצפוי מיצירות שעשויות ביד אומן, אבל ללא ספק מאוד מיוחדות וכאלה שלא רואים בכל מקום.
כוסות יין של מעצב מהגדה המערבית, מוצרי קרמיקה של אומנים מבית לחם, בית ג'אלה ויפו, סלי קש ממצרים, קערות מעץ מירדן ועוד ועוד.
מאוד מיוחד ושווה ביקור.
רחוב יפת 32, יפו.
יש להם עמוד פייסבוק ואתר.
📌 תחנה חמישית - הנמל
מרחוב יפת, נלך כעשר דקות לכיוון הנמל, דרך רחוב יהודה מרגיזה, או בכל דרך אחרת שתוביל אתכם לאזור הנמל העתיק של יפו.
הנמל של יפו נחשב לאחד הנמלים העתיקים בעולם.
עם סגירתו של נמל יפו כנמל ספנות הוא הפך לנמל דיג. כיום מהווה הנמל מקום היסטורי ותיירותי. ניתן למצוא בו אטרקציות כגון סיורים מודרכים, הפלגות קבוצתיות, מסעדות וברים.
שוק דגים בהקמה בשיתוף עם ועד הדייגים הוותיקים, גלריות קבועות ומתחלפות, מרכז עירוני לחינוך ימי.
ובעיקר מקום מרתק לסיור ובילוי.
גם אזור זה צפוי לעוד שנים רבות של פיתוח ושינויים.
בסופם האזור עתיד להפוך למרכז של מסחר תרבות ופנאי, תוך התחשבות בעתיקותיו ושמירתו כנמל דיג פעיל. מנהלת הנמל החדשה עוסקת מזה מספר שנים בפיתוח הנמל ותפעולו השוטף וכן בפעילויות ואירועים המכוונים לקהל יהודי וערבי. תמצית חזון הפעילות הוא הרצון לשמר את אופיו המיוחד במסגרת הפיתוח הנרחב שמבוצע, לשמר את המחסנים ואת מעגן הדייגים בהתערבות מועטה.
ומה יש שם הכי הרבה והכי מעניין??? אומנות רחוב וגרפיטי!!
יש יצירות ענק, כמובן באישור ובוודאי בתשלום לאומנים, ויש שפע של יצירות גרפיטי, מדבקות, סטנסילים וכל מה שחובבי אומנות רחוב אוהבים.
בימי שגרה יש באזור הנמל המון מסעדות ובתי קפה.
כיום אני לא יודעת מה פתוח ומה סגור, ועדיין מאוד מומלץ לעשות סיבוב במתחם הנמל.
הסירות הקטנות ורשתות הדייגים ומהפנטות.
המגדלור – מרגש ויפיפה.
השלטים שמראים מה היה כאן פעם, האווירה, הסמטאות מסביב, הצבעוניות – בקיצור – רוצו לנמל.
אתר חובה ביפו.
📌 תחנה שישית - סמטאות המזלות
נעלה מהנמל לכיוון יפו העתיקה.
העלייה עוברת בסמטה המרכזית שנקראת נתיב המזלות.
מהסמטה המרכזית ובכל האזור, יוצאות סמטאות ציוריות קטנות שנקראות בשמות המזלות מגלגל המזלות.
בסמטאות פזורות גלריות וחניות אומנות קטנות ויפות.
המסורת טוענת שמי שמוצא את הסמטה עם שם המזל שלו, עולה ויורד בה שלוש פעמים בריצה ומביע משאלה – משאלתו מתגשמת.
יאללה צאו לדרך.
📌 תחנה שביעית – הפסקת אוכל ב "BELL CAFE"
בית קפה ומסעדה, המקום המושלם לעצירה בטיול.
מלבד האוכל, הקפה והמנוחה, יש בו מרפסת לכיוון הים. אם תצליחו לתפוס בה מקום ישיבה, כל השאר כבר פחות משנה.
אבל כן, גם האוכל טעים, האווירה מצוינת, והמקום באמת שווה ומומלץ.
כיכר קדומים 10 יפו.
📌 תחנה שמינית - שוק הפשפשים
אחרי הקפה והאוכל, נלך לשוק הפשפשים המוכר והידוע.
בדרך עוברים ב"גשר המשאלות".
על גבי מעקה גשר העץ, מוצבים פסלי ברונזה של שנים עשר המזלות. ברחבת הכניסה לגשר פרוס פסיפס אבן של גלגל המזלות.
אגדה עתיקה מספרת כי מי שעומד על הגשר, אוחז בתבליט מזלו ומביט אל הים – משאלתו תתגשם!
יש לכם עוד הזדמנות להגשים משאלות.
ממשיכים דרך גן הפסגה (גן אברהם שכטרמן), לכיוון מזרח עד לרחובות השוק.
האזור של השוק ביפו התפתח בעשור האחרון למשהו מגניב ביותר.
ממש חו"ל. המון בתי קפה ומסעדות נפתחו שם בשנים האחרונות.
כמובן שבימי קורונה אלו, הכל סגור ויש אווירה פחות נעימה.
ממש מקווה שרובם לפחות יחזרו לפעול והשוק יחזור לימיו היפים והתוססים במהרה.
כי אז יש שם חנויות גלריה לצד הענתיקות והפיצ'יפקס, בתי קפה מהממים ומסעדות נהדרות ליד דוכני אוכל רחוב ואוכל עממי פשוטים ובסיסיים.
מרפדיות ווינטג' בסמוך למעצבים מתוחכמים ויוקרתיים.
מקררים ותנורים שרפרפים ותכשיטים.
מה שעוד יותר מקסים שם בעיני זה שעדיין נשאר גם מה שאני זוכרת מפעם.
עדיין יש את הרחבה בה מונחים על הרצפה ועל דוכנים פריטי יד שניה ומוצרי שוק פשפשים קלאסיים.
האמת היא שאני פחות מתחברת אליהם ופחות אוהבת לנבור בערמות כדי למצוא מציאות, אבל יודעת שיש רבים מאוד שזה עיקר העניין שלהם.
יש את הרחובות המקוריים עם כל הבגדים, השארוולים, הצעיפים והתכשיטים.
הכל מכל בשעטנז מרשים של ישן עם חדש, מציאות שוות עם מוצרי יוקרה, חנויות, באסטות ברחוב, גלריות.
קחו את זמן לשוטט בכל אזור השוק. ותזכרו שתמיד אפשר לחזור שוב…
בכל זאת, אנחנו בישראל
📌 תחנה תשיעית ואחרונה : דה יפפא – מתחם אירוח
בכדי לסיים את היום העמוס הזה ביפו בצורה מושלמת אני ממש מציעה שתגיעו ל"דה יאפא", ותפגשו את סאפא.
סאפא יונס, יזמית מקומית פתחה ממש בתחילת ימי הקורונה מתאם אירוח בבית עתיק וטיפוסי.
היו ועוד יש לה תכניות מרחיקות לכת למקום שלה, שבא להראות ולתת טעימה תרתי משמע מעולם האירוח והתרבות הערבי ביפו.
"דה יאפא" (De Yaffa אירוח בערבית, וגם שמה הערבי של יפו) הוא בית אירוח חדש בשוק הפשפשים, שמציע לקבוצות ליהנות מחוויה קולינרית ותרבותית המשלבת את מטעמי המטבח הערבי לצד חוויה ערבית-יפואית אותנטית.
בנוסף, בכל יום שישי מתקיים בדה יאפא יריד אוכל ססגוני ועשיר, שכולל מטעמים ומאכלים מעשה ידי הנשים היפואיות המקומיות".
בינתיים סאפא וחברותיה נשות יפו, מנסות לעשות מה שניתן במגבלות הנחיות הקורונה.
הכל מפורט בפלייר המצורף.
המקום, האווירה, תשומת הלב לפרטים והסיפור שמאחורי המקום והיזמית – כל אלה הופכים את "דה יפפא" לנקודה מצוינת לסיום סיור ביפו.
מין קלוז'ר שכזה, שישים לכם את כל המראות, הטעמים והחוויות בדיוק במקום המתאים בראש ובלב.
עוד על אזור יפו ותל אביב
תודה קטנה לסיום
אני רוצה להודות לרינת בין, יועצת ויזמית תיירות, שלחלק מהמקומות המוזכרים בפוסט הזה נחשפתי בסיור שאירגנה ביפו.
בזכותה פגשתי אנשים ומקומות, שמעתי סיפורים והרחבתי את הדעת.
היי
הנאה רבה מכתיבתך על קסמי יפו
שאלה: בשל מוגבלות בהליכה ממושכת- האם אפשרי הדבר ולאיזה מרחקים בס"הכ מדובר ?
הי יוסי. באופן כללי המרחקים אינם גדולים, כל התחנות די קרובות אחת לשניה. אפשר פשוט שתלך כמה שמתאים ונוח לך.