אומנות יוצרת עיר
אומנות רחוב בחיפה גורמת לי לאושר גדול.
יש משהו בעיר הזאת, חיפה, שכל הזמן בועט.
כן, פריפריה וזה, אבל עדין מאוד חייה, ומשתנה, ועם המון שיק של עיר נמל מחוספסת.
מצד אחד היא תמיד מנסה להפוך לדבר החם הבא, מאידך שומרת על אופייה ועושה זאת בדרכה.
חיפה כבר מזמן ידועה כקנבס ענק וייחודי של אומני רחוב.
כתבתי על אומנות בחיפה בשני פוסטים קודמים, על העיר התחתית ועל שכונת הדר.
פוסט נוסף – דומה אבל שונה הוא הפוסט על סאם חלבי "צייד הצבעים" – מסתער קדימה, חולם אחורה.
כאילו כלום לא השתנה, אבל בכל זאת היא ממשיכה כן להשתנות, להתפתח ולהתחדש.
הפעם בעזרת קולקטיב אומנים חדש יחסית – "הסירה" – תכף ארחיב עליו.
אומנות בחיפה - הנה זה בא!
תוכן עניינים
רוב התמונות בפוסט צולמו ברחוב שיבת ציון בחיפה, במהלך ואחרי אירוע הציור ההמוני שנערך בו בסוף שנת 2020.
גאוגרפיה עירונית ותיירות
אני רוצה להתייחס לאירוע אומנות בחיפה, שהתקיים בסוף דצמבר 2020, ברחוב תעשייתי עייף בעיר התחתית – רחוב שיבת ציון, בהקשר תיירותי ועירוני מעט יותר רחב.
אתם זוכרים את הפוסט שכתבתי על איינדהובן בהולנד?
איך הפכו עיר תעשייה במשבר עמוק לעיר תוססת מעוצבת ומרתקת?
אם לא, מציעה לכם בחום לקרוא אותו, עכשיו או אחר כך.
אז לחיפה ולאיינדהובן יש הרבה מין המשותף.
נכון, היא עוד לא שם.
חיפה עוד לא במקום המצוין אליו הגיעה העיר ההולנדית, מכל הבחינות האפשריות.
אבל היא יכולה להגיע לשם, או לפחות להתקרב…
אני חייבת לציין כי גם אחרים טוענים כך.
מיכל בן ארי מנור, שבזכותה הגעתי לאיינדהובן כתבה על הדמיון הזה, ועל הכנס שערכה בחיפה עם קברניטי השינוי ההולנדים ועם נציגי האקדמיה החיפאים.
ולמה אני אומרת את זה?
אתחיל בכמה מושגים והגדרות:
🔎 עיר מתמחה
עיר מתמחה הוא מונח בתחום של גאוגרפיה עירונית המתייחס אל עיר שבה פעילות כלכלית מסוימת ממלאת תפקיד חשוב ומרכזי בחיי העיר. זה מקנה לעיר אופי בעל דגש מיוחד אשר בא לידי ביטוי בתחומים שונים. לעיתים עיר זו מזוהה עם פעילות מסוימת שהייתה בה בעבר ושאינה חשובה בה כיום, או שאינה קיימת בה עוד. ישנן ערים שנחשבות למתמחות בתחום מסוים למרות שקיימת בה פעילות נוספת חשובה לא פחות.
🔎 עיר נמל
עיר נמל היא עיר מתמחה שבה יש או היה נמל.
לנמל השפעה רבה על כלכלתה ועל אופייה של העיר שבה הוא שוכן, ולרוב קשורה התפתחות העיר קשר ישיר עם הנמל.
🔎 עיר משנית / שניונית
עיר ראשונית מוגדרת כ"עיר המובילה במדינה או באזור שלה, גדולה באופן לא פרופורציונלי מכל האחרים בהיררכיה העירונית".
"עיר משנית" היא מונח המשמש בדרך כלל לתיאור רמת דרג ב' של מערכת היררכית של ערים על בסיס סף אוכלוסייה.
אין עדיין הגדרה מוסכמת למושג הזה.
בכלל, באקדמיה משתמשים במילה "שניונית", בהגדרות שמצאתי ברשת בעברית משתמשים במילה "משנית".
אני דווקא יותר מתחברת לשפה האקדמית במקרה הזה, אבל זה לא כל כך משנה, העיקר הכוונה.
עיר משנית נקבעת במידה רבה על ידי גודל האוכלוסייה (בין 10 ל – 50 אחוז מגודל העיר הראשונית במדינה), תפקוד ומצב כלכלי.
בדרך כלל, ערים משניות מוגדרות גיאוגרפית לפי תחומי שיפוט עירוניים או כמרכזים המבצעים פונקציות ממשל חיוניות, לוגיסטיות ויצרניות, ברמת תת אזור לאומי או תת-מטרופולין בתוך מערכת של ערים במדינה.
לערים משניות יש תרבות חברתית-כלכלית ופוליטית משלהן, שעשויה להיות שונה מזו של ערים ראשוניות.
יתרה מזאת, בעיר המשנית (ובאופן כללי יותר בשולי המדינה) לרוב יש יותר מקום לאלתור.
תיירות לערים משניות
ערים משניות, (או שניוניות ושלישיות), זהו מושג שעולה רבות בחקר הגאוגרפיה והתיירות בשנים האחרונות, ועכשיו בעקבות הקורונה אף יותר.
ערים משניות או בינוניות מתחילות לפתח ולקדם את עצמם כיעדי תיירות.
גישה זו קשורה בדרך כלל לאסטרטגיה ממשלתית חדשה המכוונת להעברת זרימת התיירים מהערים העיקריות.
לרוב זהו ניסיון להפחית את הבעיות הקשורות בתיירות יתר, ובו זמנית להפצת היתרונות הכלכליים שתיירות מביאה.
🔎 עיר יצירתית
יצירתיות הפכה לחשובה יותר ויותר בפיתוח תיירות עירונית בשנים האחרונות. ככל שהתחרות בין הערים גדלה, כך הן מבקשות לבדל עצמן באמצעות אסטרטגיות יצירתיות.
בתחום התיירות, אסטרטגיות כאלה נחשבות כפרודוקטיביות, ולכן ערים מאמצות מודלים של פיתוח יצירתיות.
הטענה כי "מקומות יצירתיים מושכים אנשים יצירתיים" הפכה כה נרחבת עד כי "תרבות ויצירתיות" הופיעו כמעט כמנטרה בפיתוח עירוני ברחבי העולם ב- 20 השנים האחרונות.
חוקרי תיירות וגאוגרפיה זיהו שלוש צורות ספציפיות של פיתוח יצירתי הקשורים לתיירות בערים:
- מקומות יצירתיים
- אירועים יצירתיים
- תיירות יצירתית
למרות שמפתה להתייחס אליהן כאל קטגוריות נפרדות, קיים שילוב הולך וגדל ביניהם.
לעתים קרובות השכונות שמושכות אנשים 'יצירתיים' הן דווקא אזורי העיר המזוהים עם "סכנה בטוחה" כגון שכונות "אותנטיות" שהופכות אטרקטיביות למעמד היצירתי.
גם תחום אומנות הרחוב משתלב בשנים האחרונות בדיון ובמחקר אודות ג'נרטיפיקציה עירונית תיירותית ועליית ערכי נדל"ן.
בשנת 2017, דו"ח הרכוש בבריטניה הראה כי בעלי עניין יהיו מוכנים לשלם יותר עבור נכס אם הבניין "מתויג" עם יצירות האמנות של Banksy (אומן הרחוב הבריטי המפורסם ביותר).
בניו יורק, העיר החלוצה בתחום אומנות הרחוב, שכונות שבעבר היו פחות פופולריות כגון Chelsea, Lower East Side, Harlem , נתונות כיום בתהליכי ג'נרטיפיקציה אינטנסיביים.
בשכונות אלה, בקשות רבות לציורי קיר חדשים, משום שבעלי הבניין מבינים כי אלה מושכים דיירים חדשים בעלי יכולות כלכליות גבוהות יותר.
מכאן שאומנות רחוב מייצגת ערך מוסף ומסוגלת לתרום העשרה אסתטית ומוסרית למקומות עירוניים בזכות כוחה התקשורתי.
מגלים את הערים השניוניות
אני מאמינה שמשבר הקורונה רק יחזק את הערים המשניות והשלישוניות.
כשתחזור התיירות לעולמנו, תיירים יחפשו את המקומות הפחות עמוסים, פחות הומי אדם ונגיפים.
מצאתי בכתבה של בוקינג את הפסקה הבאה:
תיירות ‘ערים משניות‘ מתמקדת ביעדים פחות ידועים, בניסיון להפחית את תיירות-היתר ולהגן על הסביבה. יותר מחצי (54%) מהמטיילים ברחבי העולם רוצים לתרום למאמץ הפחתת תיירות-היתר, ו-51% טוענים שיחליפו את היעד המקורי שלהם ביעד פחות ידוע אך דומה, אם הם יידעו שתהיה לכך פחות השפעה על הסביבה. נוסף על כך, 60% מהמטיילים ברחבי העולם היו רוצים לקבל שירות (אפליקציה/אתר) שימליץ על יעדים שבהם עלייה בתיירות תשפיע על הקהילה המקומית לטובה. חברות רבות יענו על הצורך הגובר הזה, וישיקו שירותים שיאפשרו לתיירים לגלות ערים ושכונות משניות בקלות. המטיילים יוכלו לקבל המלצות למקומות פחות ידועים שעונים על ההעדפות האישיות שלהם. כמו כן, שיתופי פעולה ירוקים יעודדו תיירים לטייל במקומות פחות פופולריים.
לנהירה שלנו לערים משניות יש הרבה סיבות. הדאגה לסביבה היא רק אחת מהן.
סיבה נוספת טריוויאלית אפילו יותר – העובדה שיש (או היו, נראה מה יקרה אחרי הקורונה) אליהן טיסות ישירות וזולות, שמיידעות אותנו על קיומן ועל האוצרות שבהן.
הן משתלבות לי נהדר בגלל שהן פעמים רבות עונות על ההגדרה של מחוץ למסלול – מה שאני תמיד מחפשת.
חיפה כדוגמא חייה
עכשיו, כשבכל מקרה לא טסים, אפשר לטייל בחיפה ולראות איך היא עונה ממש על ההגדרות והמושגים שהעליתי כאן.
עיר נמל, מתמחה, שנחשבה תמיד גם לעיר פועלים אדומה, שניונית לתל אביב וירושלים.
קרקע פורייה למיזמי פיתוח יצירתיים, אומנות, התחדשות עירונית, לעשייה שבאה מלמטה, מהתושבים, מהמקומיים.
ואכן, כבר הוקמו בחיפה כמה מפעלי אומנות ויצירה כמו "הפירמידה", "הקרטל", מתחם שוק הפשפשים ועוד.
הפעם זה "קולקטיב הסירה" שעושה מאמץ גדול לפעול יחד כקבוצה כדי לייצר שינוי במרחבים קהילתיים ועירוניים דרך עולמות של עיצוב ואמנות.
העיריה ומוסדות העיר
תמיכת העיריה בפרויקטים שבאים מלמטה חשובה מעין כמוה ויכולה להיות הגורם שיקבע האם יקום או ייפול.
הרחבתי על נושא זה גם בפוסט שכתבתי בעקבות כנס על אומנות רחוב והעיר הגדולה שהתייחס אומנם לתל אביב, אבל הסוגיות שעולות בו דומות בכל הערים.
לעיריית חיפה יש עוד דרך ארוכה לעשות בנוגע לתמיכה במיזמים תרבותיים ויצירתיים.
הפעם היא דווקא משתפת פעולה עם קולקטיב הסירה והמיזמים שלהם, וזה נזקף לזכותה ללא ספק.
קשה מאוד לבצע פרויקטים עירוניים מרחביים בלי תמיכה, אישור ושת"פ חיובי של מוסדות העיר.
אוי, הקונפליקטים הבלתי נגמרים
דוגמא לקונפליקטים הרבים שעולים בהקשר הזה התרחשה ממש כמה ימים לפני התרחשותו של אירוע הציור ההמוני ברחוב שיבת ציון שיזמו חברי הסירה:
הסיעות הדתיות בעירייה התנגדו לקיומו בשבת, וכל התרחשות האירוע עמדה בספק.
"לבטל חילולי שבת במרחב הציבורי בחסות עיריית חיפה" – דרשו הדתיים בעירייה.
בפנייתם לעירייה כתבו נציגי הסיעות הדתיות בעיר:
"בטוחני שעולי שיבת ציון, שעלו לארץ מתוך כבוד והערכה לתורת ישראל ושעל שמם נקרא הרחוב, היו מתביישים מחילול השבת ההמוני. אי לכך אני מבקש לבטל את האירוע בשבת ולקיימו באחד מימי השבוע". "ברור שזו הפרה של הסטטוס קוו. מה הבעיה לעשות זאת ביום חול או לאחר צאת השבת? כמה בעלי חנויות ברחוב ששומרים שבת פנו אלי והתלוננו על כך שעורכים את האירוע בשבת. פניתי לראש העיר כי אנחנו נמצאים בעיר שבה הסטטוס קוו הוא חשוב מאוד ויש לשמור עליו".
אומנם העירייה הודיעה כי העבירה את הפעילות למוצאי השבת, כדי לשמור על הסטטוס קוו בעיר, אך זה לא מה שקרה בפועל.
האומנים ציירו במהלך כל היום והאירוע הרשמי נערך בצאת השבת.
כך העירייה אחזה במקל משני צדיו, והכל בסדר.
הרחיב על זה דר' יריב שגיא בכותבו:
"לאור זאת לא יכולתי שלא להתרגש מהדיווחים על כך שפעילות האומנים התקיימה בכל זאת ולאורך כל השבת. על אף שרבים ידעו על כך, לא יצא איש להשתולל ברחובות, לא קמה זעקה על פגיעה בזכויות החרדים וגם האומנים לא נאלצו לצייר בחושך. יתר על כן, החרדים עדיין לא פרשו בזעם מהקואליציה…"
כל זה בא להראות עד כמה חשוב יחס העירייה ופועלה בנוגע למיזמים מסוג זה.
כל עוד היא תתמוך, או לפחות תאפשר, הם ישגשגו ויפיחו חיים בעיר, בנראות שלה, בתחושות וברווחת התושבים.
אומנות בחיפה - רחוב "שיבת ציון"
בכל עיר יש את הרחובות האלה. חניות קטנות של בעלי מלאכה, נגריות, מרפדיות, כאלה מפעם שלא השתנו.
רחוב שיבת ציון הוא כזה בדיוק.
הוא נמצא בעיר התחתית, לא רחוק מהנמל, אפור, דלתות ברזל גדולות, קירות מתקלפים.
החבר'ה מ"הסירה" אימצו אותו:
איך התגלגל הרעיון לצייר דווקא כאן?
“קודם כל, המטרה היא לעשות שינוי ארוך טווח.תמיד קבוצות של אמנים מגיעות לאזורים פחות מפותחים, פחות צבעוניים. תסתכל על שיבת ציון – הוא אפור, גם בצבע, גם באווירה.
כשבאים אומנים, זה משנה את הכל – באים, מציירים, אחרי שנה פתאום צץ איזה בית קפה, איזו מסעדה. זה תמיד מתחיל מאומנות, מיצירה.
חנות כלי החרסינה שנפתחה לא מזמן או מסעדת “הבולגרי” הסמוכה לרחוב, יעידו על כך.
מתוך "חדשות חיפה".
בול ככה.
ככה הופכים לאט ובסבלנות אזור משמים לדבר החם הבא.
אני כל כך מאמינה בזה.
הרבה יותר מכל מני פרויקטים שמיד מצמידים את הטייטל "נווה צדק של חיפה".
כמו זה שבתמונה הבאה.
שיתוף התושבים ובעלי העסקים המקומיים
עוד מהכתבה בחדשות חיפה:
איך בעלי העסקים ברחוב הגיבו לרעיון?
“השיח מולם היה כיף ומלמד, חלק מההנאה היה התהליך שעברנו ביחד עם הרחוב.בילינו לא מעט בלדבר איתם, להקשיב, להבין את אותם בעלי נגריות שנמצאים במקום כבר 30 שנה ויותר”.
ואכן, רחוב שיבת ציון מפוצץ בנגריות של פעם, של אנשים שהקימו את העסק ולא זזו מילימטר במשך שנים. “בסוף, גם הם רוצים יותר פרנסה, יותר תנועה, והם מבינים שבעזרת האומנים זה יכול לקרות.
זה שהם שמו כסף משלהם זו אמירה מבחינתנו, לא סתם אנחנו אומרים “25 אומנים – 25 עסקים.”
גאונות. אהבתי מאוד!!!!
קולקטיב "הסירה" – מי אתם??
אני לא חיפאית, ועל קולקטיב הסירה שמעתי בזכות המיזם הזה של יום ציור משותף ברחוב שיבת ציון.
אחרי שביקרתי בו והתרשמתי עד מאוד, חזרתי הביתה והתחלתי לנבור ברשת כהרגלי.
רוב מה שתקראו פה על הקולקטיב העתקתי מכתבות ומידע שמצאתי ברחבי האינטרנט, עם הפנייה כמובן למקורות.
את חלק מהאומנים שמשתייכים לסירה הכרתי כבר מביקורים קודמים בעיר ומרחבי גרפיטי ואומנות רחוב רבים בכל הארץ.
חלקם היו לי חדשים ופחות מוכרים.
חייבת לציין כי מאוד התרשמתי ממה שקראתי ומצאתי על המיזם הזה.
אתחיל מזה שהם מגייסים כסף בהדסאטרט.
אחרי שתקראו, אולי יבוא לכם לתרום להם, אז זה הקישור.
אז יאללה, לציטוטים:
מי ומה אתם?
"אנחנו קבוצת חברים, יוצרים עצמאיים וחיפאים גאים!
אבל סירה היא לא רק קולקטיב מעצבים. מתוך סירה נוצרה קהילה מופלאה של יוצרים בעיר ובכלל!
אנחנו שואפים להיות בית ליוצרים ואוהבי אמנות בעיר.
מתוך בית זה נוכל לעבוד יחד, להעביר סדנאות וקורסים איכותיים לקהל הרחב, לקיים תערוכות, אירועי עיצוב ותרבות בעיר. נוכל לפתוח חנות עיצוב שתתמוך באמנים ישראלים, להמשיך ללוות מעצבים צעירים ועוד ועוד ועוד!
בהתחלה סירה היתה רק רעיון.
ארז שמח (EREZOO), אמן רחוב ומעצב גרפי ומיכל נר דוד, יזמת קהילתית ועסקית, בונה קהילות ומפיקה – ישבו לכוס בירה חברית.
הם שוחחו על חלומות משותפים, על תחושת הבדידות שיכולה להתלוות לעבודה מהבית, על קהילה ועל אמנות – ומפה לשם, באותו ערב, נולדה לה סירה!
(רק שאז עוד לא היה לה שם).
לאט לאט הרעיון הזה התגבש, חברו אליו עוד מעצבים – וקולקטיב סירה הפך למציאות!
אנחנו קולקטיב סירה:
ארז שמח (EREZOO), מיכל נר-דוד, יעל אופיר (Ha.Yael), בלה פוטשבוצקי (Bella Potchy), זיו שמח (Zivink), טל פוגל (TALOOSH) ושרון שפיץ (Sharon Spitz)."
(מתוך תיאור הפרוייקט באתר הדסטארט).
מה אתם עושים?
– הקמת תערוכות ואירועי עיצוב, אמנות ותרבות בעיר
– סדנאות ייעודיות וייעוץ עבור בוגרים טריים ממכללות העיצוב
– מתן פלטפורמה אמתית וחשיפה למעצבים עצמאיים בחיפה
– קורסים וסדנאות אמנות שונים לקהל הרחב
– עידוד היכרות ושיתופי פעולה בין יוצרים שונים ועוד! סירה היא קולקטיב יוצרים עצמאיים, קהילה ובית.
מתוך סירה יש לנו עם מי לייצר שיתופי פעולה, יש עם מי להרים את האירועים שתמיד חלמנו לעשות. מתוך סירה הכרנו עוד מאיירות ומאיירים מדהימים שלא הכרנו, נחשפנו לאנשים שאנחנו מעריכים שאחרת לא הייתה לנו גישה אליהם.
עבדנו על תערוכות ביחד, וגם כבודדים – קיבלנו חשיפה, עבודה (וסליחה על הצ'יז – אבל גם חברות וחברים:)).
אנחנו רוצים להזמין אתכם אלינו לסירה – ללמוד דברים חדשים בסדנאות שלנו, לרכוש ציורים יפים הביתה ולתמוך באמנים מקומיים, ליהנות משלל התערוכות ואירועי התרבות שאנחנו מציעים. כך תוכלו לעזור לנו להפוך את חיפה למוקד אמנות ותרבות אמתי!
מתוך האהבה הגדולה שלנו לעיר היפהפייה הזו, אנחנו עובדים קשה כדי להביא למרכז הבמה העירונית אמנות ותרבות איכותיים ולסייע למעצבים ואמנים להישאר בה ולהתפרנס מתוכה בכבוד!
(מתוך תיאור הפרוייקט באתר הדסטארט).
למה סירה?
"סירות מזכירות לנו מאד את חיפה – הים, הנמל, לשוט בים הפתוח של האפשרויות 🙂
אבל טמון בסירה גם מסר חשוב: אמנות על כל גווניה – חוצה גזע, דת ומגדר ומתקיימת תמיד בשלום – גם אם היא מעלה חילוקי דעות ופרשנויות שונות. כך גם אנחנו, אנשים ויוצרים מכל הסוגים והגוונים, פועלים למען האמנות ושואפים לשוט יחד בסירה בשלום, כולנו, באותה סירה."
(מתוך תיאור הפרוייקט באתר הדסטארט).
חזרה למושגים ולתובנות
עיר מתמחה, עיר נמל, עיר שניונית ויצירתית – הכל מתחבר פה כמו חלקי הפאזל שאנחנו (לפחות אני) התחלנו להרכיב שוב בימי הקורונה.
וחברי הקולקטיב, במודע או שלא, משתמשים במוטיבים הללו בשם שבחרו, בעשייה, במהות של המיזם.
כמו באידהובן עליה כתבתי בתחילת הפוסט, גם בחיפה ניתן ואף צריך להשתמש במוטיבים הללו, הקיימים בה בכל מקרה, כדי לפתח את העיר, לעודד יוזמות מקומיות, לקדם את היצירתיות של התושבים בה.
זה מה שיוצר את האופי של העיר, את הוויב היחודי לה, וכמובן גם את העניין התיירותי שיבוא בעקבותיו.
האירוע – צובעים את הרחוב
כל החפירה הסמי אקדמית הזאת התחילה מאותו אירוע אומנות בחיפה – מיזם ציור וצבע ברחוב שיבת ציון.
יכולתי לכתוב רק עליו, אבל בחרתי להרחיב, היות ואני מאמינה כי למיזמים ואירועים מסוג זה חשיבות רבה.
האירוע עצמו – מושך תיירים, סקרנים ומקומיים ביום התרחשותו, ושם את המיזם "על המפה" גם בהיבט של הנראות הדיגיטלית כי רבים מאתנו משתפים את החוויות שלנו ברשות החברתיות ובכך מעלים את המודעות שבכלל קרה שם משהו.
הרחוב הצבעוני – מתחיל למשוך עוד ועוד קהלים שבאים לראות ולהתרשם, להצטלם ולהעלות לסטורי, לאינסטגרם ולבלוגים…
לאט לאט הרחוב ייכנס למסלולי הסיור העירוניים, מדריכים יאמצו אותו ויכניסו אותו לתוואי הסיור שלהם, אנשים יסתובבו בו, ואז גם יחפשו מה עוד יש לעשות פה.
בדרך הטבע, יתפחו בתי קפה ומסעדות, חניות גלריה קטנות ועוד עסקים רלוונטיים.
בראייה שלי – כולם מרוויחים מזה.
ואני מאוד מקווה שגם מוסדות העיר מבינים את זה ויעזרו, או לפחות לא יפריעו.
שבת בבוקר בחיפה
האמת היא שזאת היתה שבת לא משהו.
מזג האוויר היה לא נעים, רוחות חזקות, קר ובכלל אווירת הקורונה לא הוסיפה לתחושה העגמומית.
באתי מוקדם, רציתי לראות את השינוי בהתהוותו.
בשעות השיטוט שלי ברחוב מעלה ומטה, ושוב ושוב, צילמתי את האמנים בתחילת העבודה שלהם.
צובעים את הקיר או את דלת הברזל הישנה בצבע הרקע, עובדים מול הסקיצה שהכינו מראש בטלפון או על דף, מתכננים את היצירה הסופית.
כל פעם שהגעתי שוב לציור מסוים, הייתה בו התקדמות, עוד קו, עוד צבע.
אבל זה לוקח זמן, והרבה.
אני מעריכה שרובם היו שם כמה שעות טובות עד לתוצאה הסופית.
אחרי כמה שעות פרשתי, וידעתי שבכדי לראות את היצירות הסופיות אצטרך לבוא שוב.
בינתיים שלחתי שליחים לצלם לי את התוצרים.
חייבת לומר שלעיתים היה לי ממש קשה לזהות ולחבר בין השלבים הראשוניים שאני ראיתי לבין התוצאה הסופית, שכל כך מרגשת.
ממש חיפשתי סימנים, קוים שראיתי, אזור הציור, וממש הופתעתי.
טוב נו, אין לי איך לסכם את זה מלבד שהאומנים האלה הם מוכשרים ברמות אחרות.
מי צייר שם?
באתר של קולקטיב הסירה יש עמוד עם תמונות ושמות של היצירות ומי צייר אותם.
המידע שלי ברובו לקוח משם.
,EREZOO, ZIVINK, DIOZ, TRUST ERCK ,HOLY ERA ,SWANER ,NEO.APO ,NESTY OR BAR-EL ,IGOR ,TIPA ,MISSK ,BELLA HAYAEL ,BEEN LADEN ,3SHIN ,ACER ,SILER ,NUTS ,POTCHY.
ועוד ועוד.
בטוח יש עבודות שלא תיעדתי או לא הכנסתי לפה.
ממליצה לכם להיכנס לעמוד הזה ולראות עוד.
והכי חשוב, מיד אחרי הסגר לכו לראות בעצמכם את כל היופי הזה.
אין חיפה בלי חומוס
ובינתיים, עד שתהליך הפיתוח של האזור יצבור תאוצה וכל מה שאני צופה שיקרה שם אכן יתרחש,
(או שלא, גם זה יכול לקרות, למרות שקשה לי להאמין)
אתם בוודאי רעבים.
אז ההמלצה של מהמקורות שלי היא על החומוס של "אבו שאקר" שנמצא ממש בסמוך, בכתובת שדרות המגינים 29, חיפה.
אני נשלחתי לקנות שם חומוס וטבולה ועד כמה מטעמים.
ורק משם!
המקורות שלי טוענים כי זה החומוס הכי טוב בחיפה.
תטעמו ותספרו לי?
סיורים מודרכים בחיפה
אם בא לכם סיור מודרך על אומנות הרחוב בחיפה, מוזמנים לבדוק את הסיורים האלה:
- מטיילים בעקבות גרפיטי בשיבת ציון: סיור גרפיטי בחיפה – ממש מתאים לפוסט הזה – סיור של רן.
- קירות מצוירים – סיור גרפיטי ואומנות רחוב בחיפה – ורד פשוט- מדריכה מעולה וחברה טובה.
- חופשת לידה בחיפה: אמהות ועגלות בעקבות הגרפיטי בחיפה – עוד סיור של ורד פשוט
- קירות חיפה מדברים: סיור אמנות ברחובות העיר התחתית – גילי שולץ
עוד באותו עניין
פוסט סופר מרתק, מושקע ומיוחד.
תודה מיכל, אנחנו שותפות לחיבה לערים כאלה, לחיפה ולאומנות… יום אחד עוד נעשה עם זה משהו
מרתק ממש, אנחנו קבוצת חברים שיוצאת במיזם דומה ממש! בבאר שבע. המאמר שלך נתן לי מהון מחשבה ורעיונות, תודה על ההשקעה וההשראה
איזה יופי. אשמח לשמוע פרטים על המיזם שלכם בבאר שבע.