"זוהי ארצי ושדותיה, זהו עמק יזרעאל"
מחפשים טיול בעמק יזרעאל?
ברור שמחפשים. זהו אחד האזורים הכי יפים בארץ.
חשוב להגדיש – עמק יזרעאל הוא אזור גדול.
מהרי הגליל התחתון, דרך הרי השומרון ועד רכס הכרמל, ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.
עמק יזרעאל נתחם על ידי הגליל התחתון בצפון, הר תבור, גבעת המורה ועמק בית שאן במזרח, הרי השומרון בדרום ורמות מנשה ורכס הכרמל במערב.
הבקעה המרכזית של עמק יזרעאל מתחלקת לשני אזורים עיקריים, המופרדים על ידי קו פרשת המים הארצי – בקעת מגידו ועמק חרוד.
בקעת כסולות מהווה שלוחה של העמק מצפון-מזרח, ועמק זבולון ממשיך אותו לצפון-מערב. מדרום משתרע השומרון, שגבולו הוא הר הגלבוע.
ככזה, יש בו המון איפה לטייל ומה לראות.
אני מגלה אותו בחלקים קטנים, וכרגיל, מחפשת את הפחות מוכר ופחות עמוס.
כל פעם מוצאת עוד שביל, עוד מסלול טיול, עוד פינת חמד.
בפוסטים קודמים, סיפרתי על שביל אילן והעיר טבעון, על ציפורי, ועל סיור שערכתי בעמק בנקודות חן נהדרות.
הפעם אספר על עוד כמה מסלולים, כולם יפים וקלים, ועכשיו, עם בוא האביב גם פורחים בשלל פרחים וצבעים ומאוד ירוקים.
בשביל הפרוטוקול אציין כי באזור יש את המסלולים המאוד מוכרים.
הם כמובן יפים ומוצלחים, אך גם מאוד מטוילים ועמוסים.
נחל השופט, מנחת מגידו, גבעת הרקפות בגלעד, התורמוסים בנעורה (שאזכיר אותם כאן המשך) – כבודם במקומם מונח.
אני כהרגלי מחפשת את הפחות מוכרים.
יאללה, בואו נצא לדרך.
טיול בעמק יזרעאל - הצעות קצת פחות מוכרות
אם תלחצו על סעיף מהרשימה – תגיעו ישר לפירוט על המסלול הרצוי.
אם תחלצו על הכתפור – שימו בוויז- תגיעו ישירות להוראות ההגעה למסלול.
שביל אוהד – נופית
נופית הוא ישוב קהילתי סמוך לטבעון. בתים יפים, מוקפים בטבע ונופים מרהיבים מכל פינה.
במקום הקסום הזה נולד אוהד זך, שנפל בלבנון בשנת 1998.
לזכרו יצרו משפחתו ותושבי המקום שביל נופי משגע מסביב לישוב.
זהו שביל מעגלי, באורך כ2.5 קילומטר, שמתאים כמעט לכולם.
בסופו יש מדרגות, אז קחו בחשבון שעגלות פחות מתאימות פה.
הדרך המומלצת לטייל בו היא להתחיל מלמעלה – ליד מרכז הספורט.
בכיכר הכניסה ליישוב פונים ימינה, נוסעים צפונה ברחוב הגליל, ואחרי כ- 230 מ' נזהה בצד ימין שלט הכוונה לתחילת המסלול.
ניתן לחנות ברחובות הסמוכים, בעיקר ליד מרכז הספורט שברחוב איתנים.
סימון השביל בצבע כחול.
הטיול בשביל אוהד
מיד בתחילת הטיול ניכר כי התושבים וילדי המקום יצרו בו שלל פניות חמד, נקודות תצפית, פינות ישיבה ופרויקטים שונים.
לאורך השביל מוצגות עתיקות שהתקבלו מרשות העתיקות. בין היתר מוצגים חלקים מבית בד, אבני ריחיים, פי באר וכדומה. הם אמנם הובאו ממקומות אחרים בארץ אך מתאימים מאוד לסביבה, מאחר ובאזור התקיימה חקלאות יהודית כבר בימי המשנה.
בחלק המערבי של המסלול ישנו אמפיתיאטרון המשקיף אל הר הכרמל ומארח לעיתים אירועים והופעות.
נופים, תצפיות ופסטיבל
הנוף הנשקף משביל אוהד משתנה מנקודה לנקודה לאורך השביל ומעונה לעונה במהלך השנה.
בין היתר השביל משקיף על הרי נצרת, הגליל התחתון, נחל ציפורי הזורם למרגלות נופית לרבות טחנת הנזירים והנפתול של הנחל סביב גבעת עליל, רכס בית הכרם, הר יודפת, סולם צור, עכו, מפרץ חיפה, עמק זבולון, הר הכרמל עד עוספיה וחלקיו השונים של הישוב נופית עצמו.
בכל שנה בחודש נובמבר מציין הישוב נופית את יום הולדתו באירוע "מוסיקה וטבע בשביל אוהד".
הרכבי מוסיקה רבים ומגוונים מתמקמים לאורך השביל, קולות נגינה וזמרה ממלאים את האוויר, לעיתים מתקיימות גם הופעות מחול.
לאורך השביל מוצבות גם תחנות הפעלה לילדים, פעילויות אתגריות ומוקדי העשרה ולמידה בתחום הטבע והמדע.
עדיף בחורף או באביב
אני טיילתי בשביל אוהד בחורף. הפריחות והירוק בעיניים מרחיבי לב.
כלניות, רקפות, ונאמר לי שגם צבעונים, שטרם פרחו כשהגעתי. מקווה לחזור לראות אותם בקרוב.
הגיוון בנופים משגע – מצד אחד, בתחילת המסלול, שפע תצפיות פנורמיות על עמק יזרעאל, מצדו השני – מפרץ חיפה, הים והרי הכרמל.
לאורך כל השביל אתרים ונקודות חן, ספסלי מנוחה, יצירות של ילדי הישוב, ארכאולוגיה ועתיקות.
טיול מקסים ומומלץ מאוד.
טיילת נחל ציפורי
אחרי שצפינו בה מלמעלה, ממליצה לכם בחום לטייל בטיילת עצמה.
זה אומנם מסלול הרבה יותר מוכר ועמוס, אבל שווה.
אני טיילתי בחלקו בעבר הרחוק, עוד לפני שהייתה בו טיילת סלולה, ועכשיו שוב בחלק מהטיילת.
חייבת להגיע לסיבוב נוסף לחלקים אחרים ממנה, כי זה פשוט אזור מהמם ביופיו.
בזמן האחרון יש הרבה חידושים באזור הזה, והמידע קצת מבלבל.
יש שם כמה מסלולים שונים. חלקם מעגליים, חלקם לא.
בטיול האחרון שלי, בחרתי להתמקד במקטע אחד- זה שמקיף את הכפר ראס עלי – גבעת עליל.
בהמשך אטייל גם במסלולים האחרים ואביא כאן את המידע המפורט, לא רוצה לכתוב דברים שאני לא בטוחה בהם.
נקודת המוצא והחניה למסלול הזה וגם לזה שמוביל עד לטחנת הנזירים ומעיין עין יבקע היא חניית בית הספר של הכפר ראס עלי.
הרבה חידושים -ההסברים מעט מבלבלים
ממגרש החניה הלכתי שמאלה וירדתי לכיוון הנחל וטחנת ראס עלי.
משם יש שביל מסודר וסלול שמקיף את כל הגבעה, ליד הנחל הזורם. אורכו קצת יותר מקילומטר.
ניתן כמובן ללכת גם בכיוון ההפוך.
אם תרדו ימינה ממגרש החניה, תראו אחרי כמה מטרים גשר ולידו התפצלות.
ימינה– יוביל אתכם לטחנת הנזירים ועין יבקע – כאמור זה מסלול שהלכתי בעבר אבל לא בטיול הזה. כשאחזור אליו אפרט עליו גם.
הפעם הלכתי בשביל השמאלי, זה שמקיף את הכפר, ובכלל התחלתי את הסיבוב מהצד השני.
זה לא כל כך משנה, רק טיפה מבלבל בהסברים…
שביל סובב ראס עלי
תחילתו במבנה עתיק על צלע ההר, סמוך לנחל ולשדות החקלאיים.. המראה מהפנט ממש.
טחנת הקמח "ראס עלי" או גבעת עליל, נמצאת סמוך לכפר ראס עלי. "טחנת עליל" הייתה הגבוהה ביותר בארץ ישראל – 12,5 מטרים גובה בשני מפלסים, הספקה היה גבוה יותר מכל טחנת קמח בארץ. היא בנויה משתי קומות, שיצרו שתי טחנות קמח, אחת מעל השנייה.
הטחנות פעלו מראשית תקופת השלטון הטורקי (עותומאני) בארץ ישראל בין השנים 1516 עד 1917 . טחנות הקמח קבלו את מימיהם ממעיין "עין יבקע" וזרמו בגרוויטציה באמת מים, שאורכה כשלושה ק"מ עד לטחנת עליל.
שתי הטחנות (בשתי הקומות), נסגרו בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, כשלא יכלו לעמוד בתחרות הטחנות המודרניות. הטחנה העליונה הייתה בשימוש עד שנות ה-30 של המאה ה-20, והתחתונה פעלה עד שנת 1946.
מתוך האתר של נופית.
אחרי שהתרשמתם מהטחנה העתיקה, תמשיכו בשביל הסלול.
לאורך הנחל הטבע במיטבו. השדות, הפריחות ובעלי החיים נהדרים.
צבי מים תופסים שמש על הסלעים, קצת ברווזים, עיזים שבאות לשתות ממי הנחל.
חשוב לציין כי המסלול כולו חשוף לשמש.
אומנם הוא קצר וקל, אבל עדיף ללכת בו בשעות הפחות חמות.
אי אפשר להיכנס למים לטבילה.
אם תלכו את המסלול כמוני, דהיינו מהחנייה בראס עלי לכיוון טחנת הקמח, תגיעו בסוף המסלול לגשר מעל נחל ציפורי, ושם יש פנייה שמאלה לעוד שביל סלול שמוביל עד לטחנת הנזירים ובהמשך עד לעין יבקע, הרי הוא מעיין הסוסים.
כתבתי עליו גם בפוסט על אזור יודפת.
אני מתכננת להגיע לשם בקרוב שוב. אעדכן בהמשך.
על עוד חלק של הטיילת והפיתוח הנהדר באזור ניתן לקרוא בפוסט של זיוה רענן על נחל ציפורי.
שביל אילן בטבעון
שביל אילן נמצא בסמוך לטבעון. כתבתי עליו באריכות בפוסט טיול בטבעון – טבע, קולינריה ואומנות.
זהו שביל מעגלי, באורך כקילומטר וחצי, שמאפשר חוויה נהדרת בנופי עמק יזרעאל.
יש בו עצים עתיקים, פינות הנצחה לנופלים, ספסלים ונדנדות מול הנוף המרהיב, ובעיקר המון שקט ושלווה.
מאז שפרסמתי את הפוסט על טבעון, קיבלתי המון תגובות נהדרות על המקום מכאלה שהלכו אליו בעקבות הפוסט.
הטיול מתחיל ומסתיים בעץ האלון העתיק, בו יש פינת הנצחה לאילן גבאי, בן טבעון שנפל במלחמת לבנון השנייה.
הוא עובר במרחבים הירוקים, בתוך יער קטן, ומספק המון פינות חמד למנוחה, פק"ל קפה ופיקניק.
אחת התגליות השוות ביותר שלי בזמן האחרון.
כנסו לפה ותקראו עוד.
מגדל העמק
נמשיך מעט לכיוון דרום מזרח בתחומי עמק יזרעאל, ונגיע לעיירה מגדל העמק.
אני הגעתי לטיול במגדל העמק בהובלת זיוה רענן, מהבלוג שמתי לב.
זיוה היא בת קיבוץ גניגר הסמוך, ומרבה לטייל באזור מגוריה ולגלות את הפינות הקסומות והמסלולים הנהדרים שבו.
היא יוצאת עכשיו במיזם של סיורים מודרכים באזור, והזמינה אותי להצטרף לטיול כזה בהדרכתה.
אין תחליף לטיול עם מקומית, שמכירה את האזור, יודעת לספר עליו "מבפנים" ובכך להוסיף את הטאץ' הייחודי ואת הערך המוסף לטיול בטבע.
ממליצה לכם בחום לדבר איתה, ולנסות להגיע לטיול בעמק יזרעאל בהדרכתה.
ניתן ליצור קשר גם בטלפון 052-3741683
הפארק הארכיאולוגי מגדל העמק
בטיול בעמק יזרעאל עם זיוה הגענו למגדל העמק שם עצרנו בכמה תחנות.
אחת המעניינות והמרהיבות הייתה סיור בשביל בפארק הארכאולוגי.
הגן הארכיאולוגי במגדל העמק הוא פרי שיתוף פעולה בין רשות העתיקות, מגדל העמק, משרד הבינוי והשיכון וקק"ל. הגן נמצא בחורשה מוקפת שכונות מגורים ומשתרע על מדרון בין שני אתרי יישוב קדומים: בתחתית המדרון נמצא אתר עין חילו שהיה מיושב מתקופת הברונזה הביניימית עד לתקופת מלכי ישראל (2,200–1,000 לפסה"נ); במעלה המדרון נמצא אתר מוג'ידל, שראשית ההתיישבות בו חלה בתקופה הפרסית (500 לפסה"נ) ונמשכת עד היום. המדרון שבשטח הפארק מייצג את הנוף החקלאי הקדום של סביבה זו, שבה גידלו התושבים את מזונם, עיבדו את התוצרת החקלאית והפיקו חומרי בנייה. במקום השתמרו גתות לדריכת יין, מחצבות אבן, מערכות קבורה, קברי ארגז מהתקופה הרומית ומערות קבורה משפחתיות מהתקופה ההלניסטית (332 לפסה"נ) ועד לתקופה הביזנטית.
גישה: חניה נוחה במפגש רחוב השקמה עם רחוב הערבה.
טיול בפארק הארכיאולוגי
הפארק הארכיאולוגי נמצא בחורשה מוקפת שכונות מגורים, והוא תחום ברחובות הנגב, שאול עמור והערבה.
לפארק יש שלושה שערים.
אנחנו נכנסו דרך שער היערן, שנמצא בסמוך לרחוב הערבה. יש שם חניה נוחה.
ניתן להיכנס גם דרך השערים האחרים, שער הסתת, ושער הכורם, אך החניה לידם פחות נוחה.
השביל מתחיל בחורשה קטנה, עם ספסלי קק"ל והסבר על האתר.
לאורך השביל ממצאים ארכיאולוגים רבים ששומרו ושופצו בעזרת ילדי המקום.
בשטח הפארק נמצאו כ-15 גתות 'תענכיות' קדומות ששימשו לייצור תירוש (גתות דומות נמצאו לראשונה בתל תענך ומכאן שמן). הגתות מורכבות ממשטח דריכה משופע ובור איגום, שביניהם מחברים שני נקבים שבהם תחבו שיחי סירה קוצנית לסינון התירוש. משני צדי המשטח נחצבו גומות שנועדו לעיגון קורת אחיזה. בגתות הביזנטיות ניתן לזהות את מיקום בורג העץ לסחיטת התירוש.
אז גתות עתיקות, קברים, מעין עין חילו, שלא ממש נובע עכשיו, והמון מידע והסברים.
בעת הטיול שלי, בחודש פברואר 2021, הפארק היה מוצף בפריחת רקפות מעלפת.
הרבה יותר כייף ונעים לראות את הפריחות הללו בלי המוני מטיילים ובלי עומסים.
אנחנו הלכנו במעלה השביל עד לנקודה מסוימת, ואז חזרנו באותה הדרך למכוניות.
ניתן להיכנס בשער אחד ולצאת באחר, אבל אז צריך ללכת ברחובות העיר כדי לחזור לנקודת המוצא.
פארקים ושבילים נוספים במגדל העמק
אחרי הטיול הנהדר בפארק הארכאולוגי, נסענו כמה דקות ברחבי העיר לפארק הזיתים שנמצא בנקודה הגבוהה ביותר בעיר.
דשא רחב ידיים עם המון עצי זית עתיקים ושולחנות לפיקניק מדוגם.
יופי של מקום לעצירת התרעננות וחידוש מצברים.
זיוה ספרה כי במגדל העמק יש עוד שני אתרי טבע נהדרים.
פארק רבין –
בפארק יש כרי דשא נרחבים, מתקני משחקים, מגרשי ספורט ואמפיתיאטרון קטן. פארק רבין הוא נקודת מוצא נוחה לשביל האופניים סובב מגדל העמק, שאורכו כ-15 ק"מ.
גישה: חניה ברחוב השרון.
שביל הרקפות
שביל מעגלי שאורכו כמה מאות מטרים, העובר בחלקת יער קק"ל. בחלקה קיים ריכוז אדיר של רקפות שיכול להתחרות בקלות בכל גבעת רקפות אחרת בישראל. התקופה המומלצת לביקור היא בחודשים דצמבר-פברואר.
גישה: אפשר לחנות בחניית פארק רבין שברחוב השרון ולצעוד לרחוב הירדן הסמוך עד לתחילת השביל. נקודת ההתחלה מסומנת.
לא הייתי בהם, אבל זה לגמרי נשמע לי שווה ביקור.
יער בלפור
גם ליער בלפור הגעתי באותו טיול בעמק יזרעאל עם זיוה רענן.
יער בלפור ניטע בתחילת שנת 1928 (20 שנה לפני קום המדינה) על ידי חברי קיבוץ גניגר.
היער היה מהפרויקטים הראשונים של הקרן הקיימת לישראל בארץ.
היער נטוע על שטח העומד נכון לשנת 2012 על שטח של כ-4500 דונם אדמה ומהווה פנינת טבע אמתית לחובבי טבע, טיולי משפחות וילדים, פיקניקים ומנוחה לסוף השבוע בצפון הארץ.
ביער דרכי הגעה סלולים המתאימים לכל סוגי הרכב ואף מתנהלים במקום סינגלים של רוכבי אופניים עם מסלולים מתאימים.
המקום פתוח בכל ימות השנה וללא דמי כניסה כלשהם.
זיוה ממש גדלה עם היער… זהו מחוז ילדותה ויש לה סיפורים רבים ומרתקים על המקום.
בין אם תגיעו איתה ובין אם לא, זהו מקום נהדר לטיול.
הכניסה ליער נמצאת בסמוך לצומת הרחובות חטיבת גולני וששת הימים במגדל העמק.
יש שם כניסה לחניון "ניקולאס נטשבול".
כמה צעדים בשביל יובילו אתכם לפינת ההנצחה לזכר אבינועם פרץ שנפל בפיגוע בגבעה הצרפתית – מצפה אבינועם.
רחבה גדולה עם נוף לעמק, ובה פינת זיכרון לאבינועם, בן מגדל העמק, לוחם שפעולתו מול המפגע הצילה רבים.
יש במקום מכשיר אודיו שמספר את סיפורו וסיפור היער. שווה לעצור רגע, להשקיף על הנוף ולהקשיב.
משם ירדנו בשבילי היער עד לקיבוץ גניגר שם השארנו את הרכבים.
זיוה טוענת שאין ממש שביל מעגלי מסומן ביער. יש בו שבילים רבים, סינגל אופניים מרשים והרבה פינות חמד.
נראה לי כייף לטייל ככה, ללכת קצת לאיבוד ביער ואז לחזור לכיוון נקודת המוצא באחד מהשבילים הרבים.
טיול ביער בלפור נותן קצת תחושה של חו"ל, עצים גבוהים, נופים ותצפיות, המון פריחה, וגם קצת פרות רועות באחו.
קחו את הזמן, תשוטטו ביער, שבו לנוח בפינות החמד ובספסלי התצפית, ויהיה לכם יופי של יום.
פינת חמד פורחת ליד רמות מנשה
ממשיכה בכיוון דרום מזרח לפינת חמד נוספת לטיול בעמק יזרעאל – אזור קיבוץ רמות מנשה.
כל האזור הזה של עמק השלום הוא אזור נהדר לטיול.
חלקו מוכר ועמוס מאוד, חלקו פחות.
אתמקד בפחות…
בחודש מרץ בשנה שעברה, איפשהו בין הסגרים והחגים, הייתי חייבת קצת טבע.
נסעתי לראות תורמוסים פורחים באזור יערות מנשה.
אני כבר לא זוכרת איך ולמה הגענו דווקא לשם, אבל יש שם שדה תורמוסים נהדר.
המקום נמצא ליד הכניסה לקיבוץ רמות מנשה. מצד ימין של הכביש יש אחו מרשים ובו בפריחות רבות.
שוטטנו בשבילים, בין התורמוסים, הכלניות ועצי כליל החורש הפורחים, והגענו לפינת זיכרון יפה לתושבת הקיבוץ נילי קאופמן, שהייתה כפי הנראה מחנכת מוערכת בתנועה הקיבוצית.
יש שם פרגולה עם ספסל ישיבה, ופסל בדמותה שמאוד אהבתי.
טיילת סלולה ליד הכביש
מצדו השני של הכביש, יש דרך סלולה, מעין שביל אופניים או טיילת, שמאוד נעים ללכת בו לצד השדות והפרחים.
אני לא יודעת בדיוק מאיפה ולאן מוביל השביל הזה, כנראה בין הקיבוצים באזור, אבל ביום גשום או במקרה של הרבה בוץ, זה ממש פתרון מעולה לטיול קצר.
החנייה שם היא מצדי הכביש, אז עשו זאת בזהירות, ובמוכן בלי לפגוע בטבע ובפריחות.
שמורת טבע גבעת המורה
גבעת המורה הוא הר בגליל התחתון, ממערב לרמת יששכר וצפונית-מזרחית לעפולה. גובהו 515 מ' מעל לפני הים.
זוהי הנקודה הכי מזרחית ברשימת ההצעות שלי לטיול בעמק יזרעאל.
טיילתי בה בחורף לפני כמה שנים.
כשאני ביקרתי במקום, פרחו בה שלל כלניות ופרחי חורף אחרים. מצאתי ברשת כי זהו המקום בו יש את אחד הריכוזים הגדולים של האירוס הנצרתי שפורח בחודשים מרץ – אפריל. כנראה פספסתי אותו באיזה חודש, ועדיין המקום היה מקסים, ובזמנו גם לא עמוס.
בשמורה יש דרך נוף מרהיבה שעוברת מגבעת המורה עד לכביש 716. הדרך קצת משובשת אך אפשרית בנהיגה איטית גם לרכבים רגילים.
כתבתי עליה גם בפוסט שלי על דרכי נוף בישראל.
אנחנו נסענו בשמנו עד לראש הגבעה, עצרנו ליד מגדל התצפית, שממה שאני מבינה לא ניתן לעלות אליו כיום, וממה שאני זוכרת גם אז לא ניתן היה.
הסתובבנו בשבילי השמורה, פגשנו עדרי עיזים והמון פריחה ותצפיות נהדרות.
התורמוסים בנאעורה
אם אני זוכרת נכון, זה באמת היה די מזמן, נסענו משם לחזות בפריחת התורמוסים בגבעת נאעורה.
אין ספק שזהו אחד האתרים עם הריחה הכי מרשימה של הסגול היפה הזה.
בשנים האחרונות זה נעשה אתר מאוד מפורסם ומכאן גם עמוס במטיילים. אם זה לא מפחיד אתכם, או אם התמזל מזלכם ויצאתם באמצע השבוע, וכמובן בעונה המתאימה – אל תפספסו גם את המקום הנהדר הזה ..
הסבר הגעה מפורט מצאתי באתר inature:
הגישה לאתר הינה מכביש 716, המקשר את כביש 65 (עפולה – כפר תבור) עם כביש 71 (עפולה – בית שאן). הפנייה מהכביש לאזור התורמוסים אפשרית רק מכיוון צפון.
לבאים מצפון (כביש 65), יש לפנות לכביש 716. נחלוף על פני הכפר תמרה (יזרעאל) ולאחר מכן על פני הכפר נעורה, לו יש שתי כניסות.
כ- 430 מ' מדרום לכניסה הדרומית לכפר, נפנה ימינה לדרך עפר ומייד נתעקל שמאלה (דרומה) במקביל לכביש, עוד כמה עשרות מטרים, עד שנזהה דרך סלולה המסתעפת היישר מערבה לעבר גבעת המורה. בעונת הפריחה, נוכל להבחין כבר בשלב זה בכתמי הפריחה הסגולים במורדות הרכס.
בדרך הסלולה ניסע כ- 750 מ' עד לצומת טי, נפנה שמאלה ומייד ימינה להמשך הדרך הנכנסת ליערות גבעת המורה, ולאחר כ- 300 מ' נוספים נגיע לריכוזי התורמוסים המשתרעים משני עברי הדרך.
דרכי העפר שבאזור ממשיכות מערבה, במורדות הדרומיים של גבעת המורה, לכיוון הכפר סולם.
לבאים מדרום (צומת יששכר בכביש 71), יש לנסוע עד הכניסה הדרומית לנעורה ולהסתובב.
טיול בעמק יזרעאל – איפה אוכלים - הפתעות קולינריות
מאז שטיילתי שם, קרו הרבה דברים.
ברחבי הרשת מצאתי כי נפתחו כמה עגלות קפה שוות ונעימות לישיבה.
חלקן היו גם קודם.. חלקן חדשות מימי הקורונה.
זאת שאני מכירה וממליצה עליה תמיד – קפה 79 – בכניסה לקיבוץ הסוללים.
כאן עמוד הפייסבוק שלהם.
בשאר עוד לא ביקרתי, אז רק אציין כי הן קיימות :
באופן כללי וגורף – ממליצה לבדוק שעות פעילות לפני שאתם בונים על המקומות הללו.
הם קטנים, נמצאים באזורי פריפריה ולא כולם פתוחים בסופי השבוע.
קארינה- עגלת קפה – בקיבוץ רמת השופט
החלוצות – מארזי פיקניק בעין השופט
יענקלה – עגלת קפה בקיבוץ הזורע
עגלולה – ליד משטרת נהלל
גרין באס פיצה – מושב היוגב
תחנת קפה – בכפר יהושע
עוד על מה שניתן למצוא בעמק יזרעאל
כל פעם שאני כותבת על האזור הקסום הזה, אני מגלה עוד ועוד מקומות.
בחלקם כבר ביקרתי, חלקם נכנסים לראש הרשימה לטיולים וביקורים עתידיים.
מה שכבר העליתי לאתר נמצא בעמוד "עמק יזרעאל".
כנסו לראות שלא תפספסו משהו.
סיורים מודרכים וסדנאות בעמק יזרעאל
אספתי כמה רעיונות לסיורים מודרכים , סדנאות ופעילויות באזור:
לינה ואירוח בעמק יזרעאל
כמה רעיונות לחופשה באזור:
- אברהם הוסטל בית פאוזי עאזר בנצרת – חצי שעה נסיעה מקריית טבעון, תגלו חווית אירוח שלמה המשלבת לינה סיורים אומנות ותרבות.
- כפר הנופש קיבוץ מזרע – כפר נופש קיבוצי, מטבחון בחדרים, מדשאות, בריכה בעונה ותחושת חופש.
- רמדה אוליבייה נצרת – מלון מרשת רמדה, מעוצב ועם ביקורות טובות מאוד.
- דירת מסע בגליל – צימר משפחתי בבית לחם הגלילית
- מלון אוליב בגלבוע – מלון עם חדרים גדולים ונוף משגע
עינת, כמה מרחיב לב לראות את העמק דרך העיניים שלך. כל כך הרבה יש בו. ובאמת התקופה הזאת נפלאה. בקיץ יבש, ועדיין היה מקסים לטייל גם בקיץ במקומות הגבוהים. כל הקיץ האחרון טיילתי לפנות ערב במסלולים הגבוהים, למשל בשביל אוהד המשגע בנופית. הוא היה יפה גם אז. גם טיילת נחל ציפורי היתה נעימה בשעות הערב ובקטע של כעבייה (ליתר דיוק טבאש) היה צל וגם פריחת קיץ בבוסתנים של אנשי הכפר. זה היה ממש קסום. אבל סוף החורף זו באמת העונה היפה ביותר. המון תודה על השיתוף בטיול שערכנו ביחד ביער בלפור. אשמח להדריך את כל מי שיפנה.
אזור מגורייך מקסים, כייף לך שאת יכולה לערוך בו טיולים קטנים בשעות הערביים. נהנתי מאוד לטייל איתך וממליצה בחום לכל מי שרוצה עוד ערך ותוכן בטיול שלו. תודה זיוה
תודה על הכתבה,
הקישור בוויז לגבעת המורה לא מוביל למקום הנכון, מגיע לאמצע שביל כורכר שאין איפה לחנות או להגיע למסלול
תודה מרים. אחפש מיקום מדוייק יותר