תיירות אחרת בארץ ובעולם

חומות של תקווה – עכו אחרי פרעות מאי 2021

עכו העתיקה אחרי אירועי הפרעות במאי 2021.

מה קרה שם, ומה אולי אפשר לעשות אחרת בעתיד, כדי שאירועים מסוג זה לא ישנו.

יצאתי לסיור ושיח בסמטאות עכו העתיקה והחבולה.

עכו
פסיפס ברחובות עכו

תוכן עניינים

סיור ושיח בעכו העתיקה

במבצע "שומר החומות" חומותיה של עכו לא שמרו עליה.
החומות נשארו לעמוד אבל בפנים הכל התפרק.
אדווה קטנה של קיצוניות ושנאה הפכה ברגע אחד לצונאמי שפרם את הרקמה העדינה כל כך של חיים משותפים בעיר מעורבת.
איך זה קרה? למה? מי עשה זאת?
האם מדובר בתושבי העיר או בקיצוניים שבאו מבחוץ?
זאת עבריינות או לאומניות?
איך התושבים לא עצרו את זה?
על מה הם כועסים כל כך?
איפה ולמה צמחו כל כך הרבה שנאה ורשעות?
איפה לעזאזל המשטרה?
ולמה? למה? למה?
כשבועיים אחרי הלילות הנוראיים בעכו, כשעיר עוד מדממת ומנסה להבין מה קרה לה, יצאתי לסיור ושיח בהובלתה של דר' שלי אן פלג בעכו העתיקה.
באתי לנסות להבין ולראות מה קרה לפנינה העתיקה והקסומה עכו.

בשוק בעכו
עכו

הרקע לאירועים בעכו העתיקה והקשרים כלל ארציים

מבצע שומר החומות

מבצע שומר החומות היה מבצע צבאי רחב-היקף של צה"ל ברצועת עזה, שהחל ביום ירושלים, כ"ח באייר ה'תשפ"א, 10 במאי 2021, לאחר שארגוני הטרור הפלסטינים בהובלת חמאס החלו בירי רקטות מסיבי לעבר אזור ירושלים ועוטף עזה ובהמשך גם למרכז הארץ, עקב המהומות בישראל ברמדאן 2021. המהומות בישראל ברמדאן 2021, שהחלו לפני המבצע והיו מהגורמים שהובילו אליו, התרחבו במהלך המבצע. אלפי פורעים מקרב ערביי ישראל חוללו מהומות אלימות, ניסיונות לינץ', ונדליזם והצתות. מוקדי האלימות היו בעיקר בערים מעורבות עם תושבים יהודים וערבים כגון חיפה, לוד, רמלה, עכו. גם ביישובים ערבים ובכבישים רבים ברחבי הנגב והגליל התקיימו מהומות. למהומות הצטרפו גם פורעים יהודים.

ויקיפדיה

המהומות בעכו שהתרחשו במשך שלושה ימים מרוכזים במהלכן נהרסו ונשרפו כ- 60 בתי עסק יהודיים בעיר (כשני שליש מהעסקים היהודים בעיר).

פרעות בעכו העתיקה
חנות הברווזים אחרי ההרס

רגע לפני – פריחתה של עכו

רגע לפני המהומות ולפרעות במאי 2021, היה נדמה שעכו עלתה על דרך המלך.
תנופת הפיתוח בעיר היתה בשיאה. תרמו לכך גורמים רבים, השקעות ענק, עבודה מאומצת ועקבית של בעלי חזון חרוצים, וגם הקורונה שהשאירה את עם ישראל בארצנו הקטנה.
פתאום כולם גילו את עכו.
תמונות מרהיבות של הסמטאות העתיקות, הצימרים המפוארים, האוכל האותנטי, השוק והים הציפו את הרשתות החברתיות והנהירה לעיר היתה עצומה.
הסתובבתי בה שוב ושוב. כתבתי עליה רבות והתרשמתי מאוד מהשינויים וההתפתחויות.
כמי שגרה כל חייה באזור, התפלאתי ושמחתי בכל פעם מחדש לגלות עוד מקומות חדשים שצצו בעיר, לחזור למקומות שכבר הכרתי, לראות את השיפור העצום בנראות של העיר, בניקיון, בשיפוץ ובפיתוח.
קראתי על עוד ועוד פרויקטים שמתכוננים, על השקעות פרטיות ולאומיות, על מיזמים ותוכניות לעתיד.

אומנות בעכו
סימטה בעיר בימים אחרים

היתה תחושה של אופוריה.
לא רק בגלל הפן הכלכלי ששגשג, אלא בעיקר כיוון שהייתה, לי לפחות, תחושה שהצלחנו.
הנה, תראו, אפשר לחיות ביחד, ליצור, לשתף פעולה.
חשבתי שההצלחה של עכו תורמת לכולם.
האמנתי שכולם מרוויחים ממנה ויוצאים נשכרים.
שיש עתיד לחיים המשותפים.
שעוד יבוא שלום עלינו ועל כולם. סלאם.
בום.

עכו
מרכז המבקרים ההרוס

סיור ושיח עם ד"ר שלי-אן פלג

את שלי פגשתי לראשונה בסיור על התקרות המצוירות בעכו.
לאור המאורעות בעיר, ביקשתי ממנה שתזמין אותי שוב כשהיא עורכת סיור בעיר או פעילות כלשהי.
דר' פלג עוסקת כבר 30 שנה בארכאולוגיה בישראל ובשימור אתרים.
היא מתמחה בעכו וניהלה במשך 25 שנה את המרכז הבינלאומי לשימור בעכו (מטעם רשות העתיקות).

סיור בשוק בעכו
שלי מתראיינת בזמן הסיור
בתים עתיקים בעכו
המרכז לשימור לפני ההרס

בהיותי בוגרת תואר שני בתיירות, וכמי שפועלת רבות לטובת חשיפה וחיזוק של עסקי תיירות בגליל המערבי, הרגשתי כי אני חייבת להיות חלק.
שעלי להגיע לעיר, לנסות להבין מה קרה בה ולראות מה אפשר לעשות כדי להתרומם מהמשבר.
הסיור הנוכחי בא מתוך כאב עצום של דר' פלג ושאר המשתתפים בו.
זה לא היה סיור לימודי או תיירותי, הוא לא עסק בתולדות העיר ובאתריה, אלא התמקד באנשיה.
הסתובבנו, ראינו, שאלנו ובעיקר הקשבנו.
פגשנו בעלי עסקים ותושבים, יהודים וערבים.
ניסינו להבין מה קרה פה, מה גרם לכך ומה אפשר לעשות כדי שזה לא יחזור שוב.

בית בעיר העתיקה בעכו
שיח עם תינא מבית המלבי

המציאות של עכו מורכבת ולא פשוטה.
לא להכל יש תשובות, אין אמת אחת ברורה.
אבל המסר המרכזי שעמו הגעתי, ואתו גם יצאתי מהסיור בעכו, הוא שכולנו פה בכדי להישאר.

וחייבים לראות ולחשוב איך עושים זאת נכון.

אתרי הסיור בעיר העתיקה

בסיור בעכו העתיקה עברנו בכמה תחנות, ברובן ביקרתי בעבר, כשהיו בשיא תפארתם.

בכולן נפגשנו עם הבעלים, חלקם תושבי עכו מאז ומעולם, חלקם יזמים שבאו לעיר.

כולם כואבים את ההרס והחורבן.

תאטרון עכו
התאטרון, סמל של דו קיום בעיר, נמצא במתחם אולמות האבירים, ונפגע במהלך ימי הפרעות. נפגשנו שם עם מנהלי התאטרון- מוני יוסף וחאלד אבו עלי.

מרכז מידע לתיירים בכניסה לשוק, שמופעל על ידי עמותת "זמן גליל מערבי" – עמותה לקידום התיירות בגליל המערבי. המרכז נשרף ונהרס כליל.

Duck You Akko – חנות הברווזים – גם היא בכניסה לשוק, שם שוחחנו עם בעלי המיזם רועי ומיכל, ועם חמודי שכנם הערבי, בעל דוכן הירקות בשוק, שניסה לסייע להם ולהגן על רכושם.

תיאטרון עכו
תיאטרון עכו
פרעות בעכו העתיקה
עכו אחרי פרעות 2021
עכו העתיקה

עברנו בבאזר הטורקי, שרובו שרוף לחלוטין ונעול.

ביקרנו במלון ערבסק ושוחחנו עם הבעלים אבן פולנברג, מראשוני המשקיעים בנדל"ן בעכו העתיקה והפיכת המבנים העתיקים לצימרים ולמלונות.

משם עברנו בסמטאות הריקות והשוממות עד לביתה של תינא ח'טיב.
לתינא יש דוכן מלבי תחת ביתה, והיא ניסתה לגונן בגופה על הגלריה לאמנות בעכו של משה אפוטה הסמוכה.

 

מלון ערבסק אחרי הפרעות
מלון ערבסק אחרי הפרעות

ההרס בערבסק

סיור בעכו
סימטאות ריקות וחנויות סגורות
הבזאר הטורקי עכו
הבזאר הטורקי השרוף
סיור בעכו

סיימנו את היום במסעדת פלוקה של סעיד שאמי. המסעדה נפגעה אף היא למרות שהבעלים הוא ערבי יליד עכו.

דר' שלי אן פלג לקחה אותנו בכוונה תחילה לאתרים שזכו לפחות חשיפה בתקשורת, כדוגמת מלון האפנדי ומסעדת אורי בורי, או הצימרים עכותיקה ומליסנדה, כדי שנוכל לראות ולהבין רבדים רבים של האירועים שהתרחשו בעיר.

מסעדת פלוקה עכו העתיקה
מסעדת פלוקה עכו

מסעדת פלוקה של סעיד שאמי

כולנו בני אדם

מוני וחלאד, רועי ומיכל, חמודי, אבן, תינא, משה וסעיד – אנשים. בני אדם. שכנים.
רוצים לקום בבוקר ולחיות את חייהם.

לעבוד, להגשים, לפרוח.

כולם השקיעו רבות בהגשמת חלומם, פתחו עסקים, יצרו קשרים, שתו קפה עם השכן מהדלת ממול.
תחושת השבר והמשבר ניכרת בכל מילה שלהם.
וגם התקווה, הידיעה שאפשר, חשוב וכייף לחיות יחד.
הם לא מתכוונים לוותר וללכת למקום אחר. לא הערבים ולא היהודים. לא החדשים ולא הוותיקים. כולם עם כוחות וכוונה לשקם ולהחזיר את החיים לקדמותם ולא לתת לשנאה ולהרס לנהל את חייהם.

עם זאת, יש הרבה מקום לחשיבה מחודשת ועמוקה מה קרה פה ולמה.

ובעיקר איך ומה צריך לשנות כדי שהמקרים הללו לא ישנו.

עכו

מה עלה בשיח בעכו העתיקה

בשיחות עם אנשי עכו, עלו כמה וכמה דגשים בהקשר של מה ולמה קרה בעיר.

לא בטוח שאלה כל הקשיים או שזה מה שגרם והצית את המהומות אבל אלו נושאים שעלו שוב ושוב בשיח ועל כן חשוב להפנות אליהם זרקור ולבדוק אותם לעומק.

 תחושות קיפוח – תושבי עכו הערבים מרגישים מקופחים. יש לתחושות האלו שורשים עמוקים בזמן והסברים רבים, אבל השורה התחתונה היא שזאת ההרגשה שלהם. הרגשות ותחושות הן סובייקטיביות ולא ניתנות לשיפוט. לתחושתם העירייה אינה סופרת אותם, לא משקיעה בתושבים הערבים בעיר, לא מפתחת את תחומי הרווחה והחיים שלהם. כמובן שזה לא מנותק מתחושת הקיפוח של ערביי ישראל כולה ברמה המדינית.

בית בעיר העתיקה בעכו
נכסים שקשה ויקר לשפץ

חינוך הנוער – רבים בעיר, בעיקר מקרב התושבים הערבים, חשים כי לנוער הערבי אין תקווה.

אין לו לאן לשאוף אין לו עתיד ולכן גם אין לו מה להפסיד.
כולם, יהודים וערבים דיברו על חשיבות ההשקעה בנוער.

על הצורך במסגרות חינוכיות מעשירות, במפגשים משותפים ומעצימים, הכשרה מקצועית ויצירת תחושה שיש להם לאן לשאוף ולהגיע.

כל עוד הנוער מופקר, הוא הולך שבי אחרי דמיות שליליות, מסתנוור מעושרם של סוחרי הסמים ושואף להיות כמותם, ובכך מהווה כר נוח להסתה ועבריינות.

מועדון נוער בעכו
פעילות חינוכית לנוער בעכו

הסתה – כמו במקומות אחרים, גם פה להסתה במסגדים יש תפקיד משמעותי בפרוץ הפרעות. יש צורך בפיקוח על מה שנאמר שם. ההתפרצות הראשונית בעיר החלה לאחר שמאחד המסגדים עלתה קריאה כי היהודים שורפים את המסגד, מה שכמובן לא היה נכון, אך  הוציא רבים לרחובות, בפרץ אלימות בלתי נשלט.

עוני וסמים – עכו, על אף ההתפתחות והשינוי שעברה בשנים האחרונות עדין נמצאת באחוזון סוציו אקומני נמוך (אחוזון 4) והעיר העתיקה אף נמוך יותר.

יש בה בעיות קשות של עוני, סמים ועבריינות. חשוב מאוד להמשיך ולטפל בתופעות הללו בכל הכלים האפשריים.

נכסים בעכו העתיקה
נכסים בעיר העתיקה

המשטרה שלא הגיעה

משטרה – אחד הדברים המשמעותיים ביותר בשיח עם תושבי עכו כולם, הוא נושא המשטרה שלא היתה ולא הגנה עליהם ועל רכושם בימים של הפרעות.

זוהי סוגיה מאוד בעיתית.

חשוב לזכור שזאת היתה תקופת מלחמה, עם מבצע צבאי גדול בעזה ופרעות ואירועים בכל רחבי הארץ.

מה גם שלא חזו את ההתפרצות הזאת מראש ולא היו ערוכים לה.

רבים כועסים מאוד על המשטרה שלא הסכימה להיכנס לרחובות העיר העתיקה בזמן האירועים.

התגובה של המשטרה היתה, כי כל עוד אין סכנת חיים והפגיעה היא "רק" ברכוש, הם לא נכנסים כי זה מסכן את הצוותים. כך גם לגבי כיבוי האש.

לתושבים זה יצר תחושה חזקה של פחד, חוסר אונים וחוסר משילות.

שאין מי שיעזור לך בשעת צרה.

מאידך, סוחרים ותושבים ערבים טוענים כי בימים הראשונים של הפרעות, המשטרה הפעילה כוח יתר, ופיזרה גז מדמיע על ילדים ונשים שיצאו לחגוג את חג העיד אל פיטר.

דבר זה גרם ליותר תסיסה ואלימות מצד התושבים הערבים.

גם סוגיה זו, כמו רבות אחרות יש לה פנים לכאן ולכאן.

יש הרוצים יותר משטרה וכוחות ברחובות, ויש הטוענים כי דווקא זה מה שיוצר התנגדות וכעס.

ג'נרטיפיקציה - שינויים עירוניים וחברתיים

אוי, המילה המסובכת הזאת מגלמת בתוכה המון מהקושי של עכו.
זהו תהליך עירוני-חברתי בורגני, מתוכנן או בלתי מתוכנן, של מעבר אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות – לרוב במרכזי ערים, תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה ודחיקת האוכלוסייה המקורית.

פעמים רבות מלווה בתהליך של התחדשות עירונית של פני הרחובות, שיפוץ בתים ותחלופה של העסקים באזור.

תהליכי ג'נרטיפיקציה מתרחשים בעשורים האחרונים בחלק גדול מהמרכזים העירוניים בישראל ובעולם.

תת נישה של התהליך הזה המכונה בספרות המקצועית טוריסטיפיקציה – זה בדיוק מה שעובר כיום על עכו העתיקה.

מצאתי הסבר מעמיק לכך בדבריה של דר' צבן באתר "בחברת האדם":

תת נישה של התהליך הזה המכונה בספרות טוריסטיפיקציה (touristification), כלומר ג'נטריפיקציה מבוססת תיירות. תושבים מקומיים מתקשים לעמוד בפיתוי למכור את נכסיהם ונדחקים החוצה . תהליך הזה מוכר במיוחד ממדינות כמו ספרד, פורטוגל ויוון, שם אסטרטגיית היציאה מהמשבר הכלכלי של 2008 כללה פנייה משמעותית לפיתוח תיירותי. הכלכלה אכן השתפרה משמעותית אך זה בא על חשבון האוכלוסיות המקומיות שגרו באזורים שהפכו תיירותיים, שנדחקו כלכלית כמו גם תרבותית. תושבים מקומיים חוו זאת כהשתלטות. לא רק שמחירי הדיור והמחייה עלו משמעותית, אלא שהשתנה המרקם החברתי של המקום בגלל פקקי התנועה, הפעילות מסחרית תיירותית, הרעש, המטרד וההווי השכונתי שהשתנה. הקהילה המקומית הידלדלה ואלה שנשארו התחילו להרגיש ניכור מהמקום.

דר' הילה צבן
נכסים בעכו העתיקה
ברחובות העיר ליד הסוויטה של זידאן

נראה לי כי לתהליך הזה, שכל כך חזק בעכו כיום, חלק ניכר בפרעות ובאירועים שקרו.
לא אכנס פה לכל המניעים וההשלכות של התופעה החברתית הזאת, רק אומר שלתחושתי זה אחד הגורמים הבעייתיים ביותר בעיר. התחושה הזאת של הדחה איטית, זוחלת ומכרסמת באזורי המחיה של התושבים הערבים על ידי בעלי הון ומשקיעים יהודים.

נכסים ונדל"ן בעכו העתיקה

בעכו כמו בעכו, גם זאת סוגיה מאוד מורכבת, ששורשיה עתיקים כמו העיר כולה.
בהתייחסות להיסטוריה המודרנית, ניתן לומר כי מאז מלחמת העצמאות, בסוף שנות ה- 40 של המאה הקודמת, הרבה מהבתים והכנסים של העיר העתיקה נמצאים תחת ההגדרה של "נכסי נפקדים" והם רכושו של האפוטרופוס הכללי.
המשמעות היא כי רוב המבנים בעכו העתיקה נמצאים תחת בעלות של עמידר וחלמיש מתוקף חוק נכסי נפקדים, ולא בידי התושבים.
בנוסף, מאז הכרזת אונסק"ו על עכו כעיר לשימור, כל שינוי או שיפוץ בבתים אלה דורש אישור של רשות העתיקות.

הבזאר הטורקי עכו
חנות שרופה בבזאר הטורקי
נכסים בעכו העתיקה
בית בעיר
בתים עתיקים בעכו
הכל תחת חוקי השימור

נושאים אלה גורמים למצב בו הבתים גם אינם בבעלות התושבים, אלא הם שוכרים בדמי מפתח, וגם כל שינוי בהם מאוד יקר ודורש הרבה אישורים – כל מה שלתושבים המקומיים אין אפשרות לממש.

מאידך, בעלי הון, יהודים וערבים, מצאו את הדרך לקנות עוד ועוד נכסים בעיר, לשפצם ולהפוך אותם לאתרי תיירות יוקרתיים, שדוחקים את המקומיים החוצה.

ההצלחה והשגשוג התיירותי גרמו לחלק מהתושבים להרגיש שהקרקע נשמטת תחת רגליהם.

שהעולם שלהם משתנה. שהמרקם החברתי, הכלכלי והתרבותי שהכירו ובנו במהלך השנים נמחק.

זה קורה במקומות רבים בארץ ובעולם, וזה קורה ממש עכשיו גם בעכו.

תוסיפו לזה את כל הנושאים שהוזכרו לעיל ואולי תוכלו להבין מאיפה הכל מתחיל.

 

תקרות מצוירות בעכו
תקרה מצויירת באחד המבנים העתיקים

הנושא הזה מורכב ודורש הסברים.

ממליצה לכם בחום להקשיב להסכת (פוד קאסט) של דנה פרנק מתאגיד השידור כאן 11, בו אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בחקר תהליכים כאלה בכלל ובעכו בפרט, מסבירים את הרקע להבנת המורכבות של התהליך שקורה בעכו.
זה יעשה לכם הרבה סדר בראש.

רעיונות למחשבות על עתיד טוב יותר

יבואו ויגידו יודעי דבר –

מי את?

מי שמך לתת לנו הצעות ולהגיד מה לעשות?

הכל פה כל כך מורכב ומסובך, עמוס בבעיות ובהזנחה של שנים.

לבוא מבחוץ ולהציע הצעות זה הכי קל.

אז אומר כבר עכשיו שאין לי  יומרות לפתור את בעיות העיר או את סוגיית ערביי ישראל.

אני רק מעלה פה נקודות למחשבה על מה ואיך אפשר לעשות אחרת, על מנת ליצור עתיד טוב יותר לכולנו.

 

עכו אחרי פרעות 2021
עכו

חוק וסדר

ללא ספק, הדבר הראשון והחשוב ביותר כדי להחזיר את עכו בפרט ואת מדינת ישראל בכלל, למסלול של פריחה ושגשוג הוא השגת שליטה ואכיפת החוק לגבי כל מי שפרע, הרס בזז ושרף.

את העבריינים ואת נשקם חייבים לעצור, לשפוט ולכלוא לאלתר.

במדינה מתוקנת, גם אם דברים אינם לרוחך או לדעתך, אסור לקחת את החוק לידיים ובוודאי לא לפגוע בנפש או ברכוש של האחר.

זו כמובן בעיה כלל ארצית, שמאופיינת בהזנחה של המגזר הערבי והאלימות בו במשך שנים ארוכות.

כפי שנאמר קודם לכן, על אף ההתקדמות וההתפתחות של עכו, יש בעיר העתיקה עדיין לא מעט פשע, סמים ועבריינות ובאלה יש לטפל בצורה משמעותית ויסודית.

זהו תפקידם של המשטרה ושאר גורמי הביטחון, וכולי תקווה כי נעשית עבודה בתחום זה.

נושא ההרתעה והמשילות מאוד חשובים ועולים שוב ושוב.

תחושת ביטחון הרגשה שיש על מי לסמוך בעת צרה חשובה לכל אדם בכל מקום. גם פה צריך לחשוב ולראות כיצד מחזירים את הביטחון לתושבים ולמבקרים לפני הכל.

במקביל, יש כמובן דברים נוספים שאפשר ורצוי לעשות ואנסה להעלות פה כמה נקודות למחשבה.

פרעות בעכו העתיקה
תחנת שיטור עירוני אחרי הפרעות

שינוי מתוך משבר עמוק

"צריך שיהיה משבר גדול כדי לעשות שינוי".

אני חושבת שעכו נמצאת היום בדיוק במקום הזה של משבר גדול, והוא בהחלט יכול להיות הפתח לשינוי המיוחל.

לא מדובר בהוקוס פוקוס, משהו שאפשר לעשות היום ומחר יהיה פה טוב.

אלה תהליכים ארוכים ומורכבים שחשוב לעסוק בהם, כדי לבנות מבנה יציב יותר של חיים משותפים בעיר עתיקה ומורכבת.

עירוב התושבים ויצירת תחושת שייכות

הנקודה הזאת עלתה שוב ושוב בביקור בעיר.

ההבדל בין פיתוח על ידי גורמים חיצוניים בעלי הון, לבין פיתוח ויזמות של התושבים המקומיים.

מחד, עולה באופן ברור וחד משמעי, כי כל היזמים שבאו לעיר עשו זאת עם המון רגישות ומתוך תחושת שליחות ורצון טוב.

כולם שילבו בעסקים שלהם עובדים מקומיים, יצרו שיתופי פעולה מצליחים ויחסי שכנות וחברות אמתיים וכנים.

מאידך, התחושה של המקומיים כי אדמתם נשמטת מתחת לרגליהם, כי משתלטים להם על מרחב המחייה, משנים את מהות ואופי חייהם – כל אלה בעבעו מתחת לפני השטח והתפרצו בגל גדול של מחאה לא לגיטימית באירועים האחרונים.

נכון שיש דוגמאות בעיר לעסקים של מקומיים שמאוד הצליחו, כמו הסוויטות המרהיבות של זידאן, המלבי של תינא, המסעדה של סעיד או החמאם של גאטס.

אבל המאסה העיקרית של עסקי התיירות המשגשגים בעיר הם בבעלות של יהודים, רובם הגיעו לעיר מבחוץ, התאהבו בה והקימו בה את העסקים שלהם.

נראה כי הצורך בהשקעה וסיוע לעוד תושבים מקומיים בפיתוח עסקים דומים מחויב המציאות.

הסיוע הנדרש הוא כמובן כלכלי ועסקי, אבל גם מהותי. חינוכי. יזמי.

שהתושבים המקומיים ירגישו שהעיר נשארת שלהם והם אלה שמצליחים בה.

כמה פרנסה שלא תהיה לתושבים כשכירים וכעובדים בעסקיהם של אחרים, לא תפצה על תחושת גזל והשתלטות חיצונית.

חשוב לציין שזוהי תחושה סובייקטיבית שלא תמיד מעוגנת במציאות הפיזית, אבל היא קיימת ומייצרת תסכול וכעס.

צימר בעכו
עסקים של מקומיים

תנסו לדמיין מה היה קורה בעיר אם לפחות חצי מהעסקים הכל כך מצליחים ויפים שיש בה, היו בבעלות ובניהול של התושבים המקומיים.

כמה היה להם להפסיד מכל מה שקרה שם.

כמה תחושת השייכות והגאווה המקומית, ההצלחה והעושר שבא בעקבותיה, היו יכולים לשנות את התמונה אם זה היה שלהם.
כן, גם היום התושבים מרוויחים מהפיתוח וההצלחה הכלכלית של העיר, אבל רובם כגורמים משניים, כשכירים, כמועסקים. כאדווה, גדולה יותר או פחות, לגל העצום של הפריחה בעיר.
וזה לא מספיק. הם חייבים להיות חלק מהגל עצמו.

 

חמאם גאטס
החמאם של גאטס

השקעה אמתית ומשמעותית בנוער

נקודה נוספת שעלתה שוב ושוב היא הנוער.

לטענת תושבי עכו העתיקה לנוער הערבי בעיר יש תחושה של חוסר תקווה.

אין להם עתיד, לא מקצוע ולא עבודה.

אין לאן לשאוף ואין מה להפסיד מפרעות או מחיי פשע.

הנוער רואה את סוחרי הסמים העשירים ורצה להיות כמותם.

וזאת בעיה גדולה ומהותית.

מדינת ישראל והעיר עכו חייבות להשקיע ביצירת אופק לנוער הערבי.

לייצר כלים ותקווה לעתיד טוב.

כל עוד הנוער יסתובב ברחובות, ללא מסגרות חינוכיות ומקצועיות, הוא יהווה כר פורה למסיתים, לעבריינים ולשאר גורמים רעים והרסניים.

כיום ישנם בעיר ניסיונות ליצר את התקווה הזאת לנוער, בתיאטרון המשותף יש פעילות חינוכית, סעיד מפלוקה עוסק רבות בהכשרת נוער בסיכון בעבודת הבישול. ישנם פרויקטים נוספים ומבורכים כדוגמת עמותת  A – CAT שפועלת בתחום, אך נראה כי זוהי טיפה בים.

החבר'ה הצעירים, בגילאי 11- 18 הם חלק מהותי בשינוי שהעיר זקוקה לו.

חייבים לצקת בהם תקווה ולתת להם תחושת שייכות ומסוגלות להצלחה.

לדוגמא, אם העיר רוצה להתבסס על תיירות, שילמדו את הנוער את המקצוע הזה בבתי הספר, בצורה מקצועית ורצינית, עם אפשרות תעסוקה ואופק קידומי.

שיפור לתושבים ולא לתיירים

העיר העתיקה בעכו סבלה משנים רבות של הזנחה בכל התחומים וההיבטים.

השינוי שנעשה בה בעשור האחרון מטורף בכל קנה מידה.

היא הפכה נקייה יותר, נעימה, מטופחת ומרגשת.

אבל עם כל זה, חשוב והכרחי שהשיפורים וההתפתחויות יהיו קודם כל עבור התושבים, ורק לאחר מכן עבור התיירים.

התושבים בעיר מתלוננים על תחושות הזנחה וקיפוח מצד הרשויות. על הזרמה מאסיבית של תקציבים עבור הפיתוח התיירותי, על חשבון שיפור חייהם של התושבים המקומיים.

כדי ליצור שינוי אמיתי חייבים לערב ולשלב את המשאבים המקומיים בעיר.

יש  ליצור לתושבים תחושת גאווה ושותפות, ובכך לייצר מקום שטוב לחיות בו, ומכאן גם טוב לבקר ולטייל בו.

צריך לבנות צוותי חשיבה משותפים, לעבוד כל הזמן בשיתוף המקומיים ובשימוש מושכל ומשמעותי בכישורים ובמשאבים המקומיים.

זוהי מהותה של תיירות ברת קיימא:

"תיירות המתחשבת באופן מלא בהשפעותיה הכלכליות, החברתיות והסביבתיות בהווה ובעתיד, ומתייחסת לצורכי המבקרים, התעשייה, הסביבה והקהילות המארחות. עקרונות הקיימות מתייחסים להיבטים הסביבתיים, הכלכליים והחברתיים-תרבותיים של פיתוח התיירות, ויש ליצור איזון מתאים בין שלושת הממדים הללו כדי להבטיח את קיימותה של התיירות לטווח הארוך."

כל עוד התושבים יחושו כי הפיתוח התיירותי קודם לפיתוח המקומי, תימשך תחושת הקיפוח וחוסר השוויוניות שתבעבע עד להתפרצות הבאה.

תקרות מצוירות בעכו
פעילות לנוער במבנה משומר

החזרת תחושת הביטחון והמשילות

נכון שזו סוגיה כלל ארצית אבל אי אפשר להתעלם ממנה גם פה.

כדי להחזיר את עכו למסלול, התושבים והתיירים חייבים להרגיש בטחון ברחובות.

לכך נדרשת מנהיגות חזקה, ארצית ומקומית.

אני לא בטוחה שכוחות ביטחון ומשטרה ברחובות ישרו אווירה טובה בעיר תיירות עתיקה.

אולי בשלב הראשוני כדי לספק את הרגשת הביטחון האישית. לטווח ארוך יש צורך בשינוי עמוק יותר.

מיגור האלימות והפשע, איסוף נשק ושאר תחומי אכיפת החוק הכרחיים.

ועדיין – כשיש מה להפסיד ויש תקווה לעתיד טוב, יש סבירות נמוכה יותר לפשע וונדליזם ברחובות.

קיצוניים משני הצדדים תמיד יהיו. צריך רק לנסות שיהיו כמה שפחות.

עכו העתיקה
בית אלפראשה

כולנו פה בכדי להישאר

כנראה לא אפתור את בעיות העולם ועכו העתיקה בפוסט הזה.
אבל ניסיתי להעלות כמה נקודות למחשבה, להבנה מעט יותר מעמיקה על שורשי הבעיה ועל מה ואיך כדאי לחשוב כשבאים לבנות מחדש את התיירות בעיר.

מצאתי משפט שאמרה מיכל מטלון, אחת מבעלות העסקים בעיר שנשרפו ונהרסו:

"צריך לזכור – הפורעים מחפשים והורסים עסקים של יהודים, אבל אש היא אש, והיא לא מבחינה בין דתות. היא יכולה לשרוף הכול".

והאש אכן שרפה כמעט הכל.
עכשיו צריך לבנות מחדש.
ורצוי עם מבט קדימה לעתיד שכולל בחובו שינוי ותקווה עבור כלל בעלי העניין בעיר.

עכו
הקסם של עכו העתיקה

מה קורה כיום בעכו

חלק מאתרי התיירות שלא נפגעו חזרו לפעילות מלאה.
ניתן להגיע לעכו ולהסתובב בה, לראות את החומות ואת הים, את המוזאונים ואת הגלריות.
התחושה בעיר בעיני יותר עצובה ממפחידה.
קצת קשה לי לומר בוודאות מה פועל ופתוח.

חלק מהאתרים שלא נפגעו, לא פותחים את שעריהם כי פשוט אין אנשים ותיירים בעיר.
כולי תקווה שהעיר תחדש ימיה, בפעם המי יודע כמה, ותחזור להיות פנינה קסומה בלב הגליל המערבי.


תודה רבה לדר' שלי אן פלג שהובילה את הסיור והשיח, ויצרה את החיבור עם תושבי עכו.

שלי עורכת עוד סיורים מסוג זה, ובעתיד גם סיורים אחרים.
מוזמנים להיכנס לעמוד הפייסבוק שלה, שם היא מעדכנת הכל.

קצת על עכו של לפני

8 מחשבות על “חומות של תקווה – עכו אחרי פרעות מאי 2021”

  1. פוסט חשוב כל כך עינת. קראתי אותו בתשומת לב רבה. הפוסט כתוב ברגישות רבה, מציג את הזויות השונות ונוגע בבעיות החברתיות הקשות שבעיר. כל הכבוד לך שאת מעלה אותו בבלוג! תודה על הפוסט הזה

    1. עינת הרשקו

      תודה ינינה. אלה סוגיות קשות ומורכבות שחשוב לי לדבר עליהם. תודה שקראת והגבת

  2. זיוה רענן

    עינת, זה פוסט ממש חשוב ומעניין. אני מאוד מעריכה את דר' שלי אן פלג שיזמה את הסיור ואותך שהשתתפת בסיור, בשיח ובחשיבה. כתיבת הפוסט הזה היא מעשה אקטיבי בפני עצמו ואני רוצה לקוות שישמש נר לעשייה המחודשת בעכו. לבי עם בעלי העסקים אך מאמינה שצריך למצוא בעכו איזונים נכונים ומדויקים יותר לעיר. הלוואי ונראה את ההשקעה המיוחלת בחינוך ובמערכות החברתיות. הלוואי ותמצא הדרך ליצירת שותפות אמתית והקשבה לצורכיהם של כל התושבים והיזמים.

  3. פוסט משובח וחשוב שמתאר באובייקטיביות וברגישות את תמונת המצב הנוכחית. הדברים מעוררים תחושת החמצה ענקית על מה שהושג ואבד וצער גדול על כך. הקפת את כל ההיבטים של המשבר הן מבחינת מקורותיו והן בניסיון למצוא פתרונות. כולנו מייחלים שתימצא הדרך.

    1. עינת הרשקו

      בטוחה כי תמצא הדרך, זה תהליך אבל אני מאמינה כי הוא חשוב לרבים ולכן חייב להתקיים. תודה מלי

  4. מירים דימטשטיין

    היי עינת,
    סיקור מקיף וחשוב ומפורט.
    היה כיף לקרוא שוטף וברור.
    אני רק רוצה להוסיף משהו קטן לטובת
    מדינת ישראל .המדינה התמקדה בגו"ח 18010 בעכו העתיקה ומטרתה הייתה להסדיר את זכויות הדיירים ,לאפשר להם חכר ולפתח את תחושת ה"בעלות" על נכסיהם.מטרתה הייתה להטיב.
    זו אמנם טיפה בים אבל באה להעיד .
    שוב תודה לך על ההסתכלות הרגישה על עכו העתיקה.עכו עיר הולדתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה לשמוע עוד?