סיור אוכל בנווה שאנן

כשתכננתי לי לא מזמן חופשה קצרה בתל אביב, חיפשתי תוכן מעניין ופחות שגרתי.
אומנם אני לא ממש אדם של אוכל זר, ולטעום זה ממש לא מתחביביי… אבל בטיולים קודמים מצאתי שסיורי אוכל וטעימות, יש בהם הרבה יותר מלמלא את הפה ואת הבטן.
אוכל מספר סיפור.
תרבות ומסורת, שורשיות והגירה, זיכרונות מבית, הוויה מקומית, ריחות וצבעים, טעמים ומרקמים.
בסיורי טעימות מגלים עולמות וזה תמיד מרתק.

מצאתי סיור שישב לי בול:
✅ סיור אוכל- כמו שאמרתי, מגלה עולמות חדשים.
✅ שכונת נווה שאנן – על פליטיה ומהגרייה כבר מלא זמן בתוכניות שלי
✅ הוא התקיים בשבת בבוקר, ש-בואו, זה תמיד הזמן הכי קשה למילוי תוכן בחופשה בארץ….
הצליח לי בגדול.

bhuka - בוקא סיורים

השתתפתי בסיור של חברת bhuka – בוקא סיורים.
באתר שלהם כתוב ככה:

סיורי אוכל בלי פילטרים, בגובה העיניים. זה הקטע שלנו. אנחנו רוצים לצאת אתכם לסיורים שמותר להגיד בהם הכל, ומותר לשאול בהם הכל. סיורי אוכל שמעלים סימני שאלה, לא רק סימני קריאה. בואו לראות מקומות דרך עדשה לגמרי אחרת, בואו נאכל אוכל מהמם ונשתה מלא יין.

אני ממש מסכימה עם התיאור הזה. הסיור היה מעולה, המדריך עם המון ידע וסבלנות, ובאמת נוצר שם שיח, גם בין המשתתפים וגם עם התושבים ועוברי האורח.
הארגון של הסיור היה מצוין. גם לפניו, עם מייל שמגיע לברר העדפות או רגישויות, וגם במהלכו.
היו איתנו שני אנשי צוות כך שהכל היה מתוקתק וזורם, בלי עיכובים או אילוצים.
המדריכים מצוידים בעגלה עם המון יין, מים וכל מה שצריך להעביר את היום בנחת.
ה"טעימות" בסיור היו סופר מיוחדות ואחרות ולמען האמת היו הרבה יותר מ"טעימות" וסופקו בנדיבות מרשימה. לא סתם הם אומרים: "תבואו רעבים!"
ביקרנו במסעדות אתניות של תושבי השכונה מרחבי הגלובוס: סינים, אריתראים, סודנים, אתיופים ועוד. שמענו סיפורים והסברים על השכונה מאז ועד היום.
אני לא בטוחה שהם עדיין מוציאים את הסיור הספציפי הזה בנווה שאנן, אבל יש להם עוד המון סיורים אחרים.
אם אתם ממש רוצים את הסיור הזה בנווה שאנן, אני מניחה שניתן לערוך אותו במסגרת "סיורי אוכל פרטיים ועסקיים" שהם מציעים, או לבחור סיור אחר שלהם.

שכונת נווה שאנן בתל אביב

נווה שאנן הוקמה בדרום תל אביב ב-1921. גבולותיה הם רחוב הרכבת מצפון, דרך בגין ורחוב העלייה ממערב, רחוב החרש ממזרח ורחוב דרך סלמה מדרום.

אחרי מאורעות תרפ"א, קבוצה של מעל 400 יהודים עזבה את יפו ובחרה להתמקם בפרדס שייח'-עלי ליד מתחם תחנת הכוח הראשונה בתל אביב.

הקבוצה כללה בעלי מקצוע מתחומים שונים: נגרים, חקלאים, סוחרים ופועלי בניין והם שאפו להקים חלופה עירונית למונופול החקלאי שהיה בידיהם של הערבים ביפו והגרמנים במושבה שרונה. בהתאם לכך, הם בחרו לבנות את השכונה לפי תוכנית אדיכלית בשם "תוכנית המנורה".

תוואי הרחובות בנווה שאנן נבנה בצורת מנורת שבעת הקנים שעמדה בבית המקדש. רחוב לוינסקי מהווה את "השמש" וממנו יוצאים "קנים": רחובות צרים, אשר מתעגלים בהגיעם לציר שדרות הר-ציון. התוכנית לא באה לידי מימוש סופי מכיוון שחברי הקבוצה התקשו לרכוש את כל השטחים המיועדים.

תושבי השכונה, שרובם עבדו בתחומי מלאכה מגוונים, פתחו את עסקיהם כך שנוצר רצף של בתי עסק קטנים המתמחים במקצועות כגון: דפוס, ייצור מתכת, מכירת נעליים, נגרות וכדומה שהתערבבו עם בתי המגורים.

התחנה המרכזית הישנה

ב-1938 התקבלה ההחלטה לפתוח בשטח הגובל מצפון-מערב לשכונה את תחנת האוטובוסים המרכזית הראשונה של תל אביב ("התחנה המרכזית הישנה").
המבוגרים שבינינו (כמוני למשל….) בוודאי זוכרים את התחנה הזאת. קסטות של מיטב אומני הזמר המזרחי, חנויות בגדים וכמובן, רחוב הנעלים הבלתי נשכח – נווה שאנן.
התחנה שימשה במשך 52 שנים כתחנת האוטובוסים המרכזית של תל אביב, ממנה יצאו אוטובוסים לנסיעות בעיר ומחוצה לה והיא שימשה כמרכז מסחרי.
באוגוסט 1993 עברה פעילות האוטובוסים והמוניות לתחנה המרכזית החדשה, ושמה של התחנה המרכזית שונה לשמה הנוכחי "התחנה המרכזית הישנה של תל אביב".
משנת 2011 מתקיימים במבנה התחנה וברחבת הרציפים מפגשי תרבות המכונה "המרכזית" וקבוצת אומנים מקיימת שם פעילות קהילתית ואמנותית.

התחנה המרכזית החדשה

בחלק הדרומי של השכונה היו פרדסים של ערבים מקומיים, ולאחר נטישתם בזמן מלחמת העצמאות, היו אמורים להקים בו את החלק הדרומי של שכונת נווה שאנן. אריה פילץ יזם מקומי, רכש את בהדרגה את הקרקעות וב-1963 הציע להקים על אותן קרקעות את התחנה המרכזית החדשה. פילץ היה נחוש לנצל את זכויות הבנייה המגיעות לו ולהקים שם טרמינל אוטובוסים בינעירוני, ללא כל התחשבות במצב הסביבה וטובת תושבי המקום ותוך כדי הרס אחד הרחובות שהיווה את תוכנית המנורה של מתכנן השכונה.
התחנה בנויה על שטח של 44 דונם, בשבעה מפלסים שונים (במקור שש קומות ומתוכן ארבע קומות לתנועת אוטובוסים וחמש קומות למסחר ומקלט אטומי). זוהי תחנת האוטובוסים המרכזית השנייה בגודלה בעולם.
אך זוהי גם אחת התחנות הכי לא נוחות, ברורות ומתאימות למטרה לשמה הוקמה.

יש שם סכסוכי בעלות וכסף רבים וארוכים.

בשנת 2013 אישרה עיריית תל אביב את תוכנית המתאר "תל אביב 5000", לפיה תשנה התחנה המרכזית את יעודה למבנה ציבור, עסקים ומגורים ותפסיק לשמש כתחנת אוטובוסים ב – 2023.

לפי התוכנית פעילות התחבורה הציבורית תועבר לשתי תחנות מרכזיות חדשות שיוקמו במתחם ארלוזורוב (מסוף 2000) וסמוך למחלף חולון.

בהמשך, סגירת התחנה החדשה הוקדמה ל-6 בינואר 2022, ולבסוף נקבע שהסגירה תהיה בשנת 2027.

או שכן או שלא, את זה אנחנו עוד נראה…

כך או כך, ליד התחנה הזאת התחלנו את הסיור שלנו.

פיל לבן, או יותר נכון אפור ומפויח, שהפך למקום מושבם של מני מסכנים, זרים וכל מי שלא מוצא מקום או בית.

מהתחנה צעדנו כחמש דקות ישירות ללב הקוסמופוליטיות התל אביבית – רחוב נווה שאנן.

עובדים זרים – מהגרים - מסתננים – מבקשי מקלט - פליטים

עוד רגע לפני האוכל, כמה הגדרות שמצאתי לאוכלוסיות הרבות והשונות שמתגוררות וחיות בישראל בכלל, ובאזור דרום תל אביב ובשכונת נווה שאנן בפרט.
מהגר עבודה או עובד זר הוא אדם העובר למדינה אחרת, שבה אין לו מעמד של אזרח או תושב קבע, כדי למצוא פרנסה. לעיתים מדובר בהגירה שסופה התאזרחות במדינה המארחת, ולעיתים זו הגירה לזמן קצוב, לשם שיפור מצבו הכלכלי של העובד.
עובדים זרים חוקיים: בהתאם לחוק עובדים זרים, העסקתו של עובד זר מותנית בקיומם של שני תנאים: א. המעסיק יחזיק בהיתר העסקה תקף, בענף מבין הענפים שבהם מתירה הממשלה להעסיק עובדים זרים. ב. לזר תהיה אשרת עבודה בתוקף לאותו ענף העסקה, ויהיה רשום אצל אותו מעסיק לו ניתן ההיתר.
כיום בישראל כ- 103,131 עובדים זרים חוקיים.
עובדים זרים לא חוקיים: זרים שהיו בעבר עובדים זרים חוקיים, בהתאם להגדרה של עובדים זרים חוקיים, אך כרגע אינם עונים על קריטריון אחד לפחות של הגדרה זו.
מעריכים כי כיום ישנם בישראל כ – 22,571 עובדים זרים לא חוקיים.

מסתננים : זרים שנכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים, שלא כחוק ואותרו בגבול (עם כניסתם) או בתחומי מדינת ישראל (לאחר זמן)
כיום נמצאים בישראל כ – 26,798 חוצי גבול כאלה.
מבקש מקלט הוא אדם שנמלט מארצו למדינה אחרת, ומבקש מהמדינה האחרת הגנה. מרגע שהגיש בקשה למקלט ועד שמתקבלת הכרעה בעניינו – לחיוב או לשלילה – הוא נחשב למבקש מקלט.
פליט הוא מבקש מקלט אשר בקשתו למקלט התקבלה, חששו מרדיפה וסכנה הוכר כמבוסס, והוא הפך זכאי להגנה ולמעמד. במדינה שאליה הגיע מבקש מקלט מעמדו אמור להיבחן. אם לאחר הבחינה נקבע כי הוא אינו זכאי למעמד של פליט, הוא עשוי להיות מגורש.
כ – 28,000 פליטים ומבקשי מקלט, רובם מאריתריאה וסודן (כ- 21,000 מאריתריאה וכ- 6,000 מסודן) נמצאים בישראל.

הנתונים לקוחים מאתרי רשות האוכלוסין. הם בוודאי אינם מדויקים.
בחישוב מהיר בישראל חיים כיום מעל 180,000 אנשים מרחבי העולם.
אין לי נתונים מדויקים על האוכלוסייה בשכונה, אבל היא מורכבת מתושבים מהמון מדינות ועמים, רבים מהם מאפריקה, ואחרים מהמזרח הרחוק, רומניה, תורכיה ועוד.
כולם יחד בערבוביה שלעיתים היא מרגשת, לעיתים מעוררת רחמים ולעיתים גם פחד.

תהליכי שינוי והתחדשות

בשנים האחרונות גם השכונה הזאת עוברת תהליכים של ג'נרטיפיקציה מואצת, יש בה הרבה בניה חדשה וניסיון לדחוק את הפשע, הסמים והזנות החוצה.
ג'נרטיפיקציה היא תהליך גיאוגרפי-חברתי-אורבני המתרחש לרוב כאשר אוכלוסייה ממעמד סוציו- אקונומי בינוני וגבוה מהגרת לשכונה שתושביה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר.
ההתחדשות העירונית בנווה שאנן החלה בפועל על פי נתוני עיריית תל אביב, משנת 2011, במסגרתה ניתנו היתרי בנייה עבור למעלה מ-35 פרויקטים בשכונה וכיום נבנות מאות יחידות דיור חדשות. מדירות אלו יוכלו ליהנות סטודנטים המעוניינים לשכור דירה בשכונה ולקבל "מלגת דיור" מעיריית ת"א בשווי אלפי שקלים בשנה, המעודדת סטודנטים שלומדים באוניברסיטת תל אביב להתגורר בשכירות בנווה שאנן.
ואכן יש המון בניה חדשה ושיפוץ בשכונה. אומנם עדיין מתגוררים בה בעיקר זרים אבל אני מעריכה שבקרוב מאוד הם יאלצו לחפש מקום אחר, נידח עוד יותר.
יאללה, בואו נאכל.

📍 תחנה ראשונה – סין

מסעדת Chinese Bao Bunsn היא מסעדת דים סאם שפועלת במקום כבר 30 שנה!
מדינת ישראל החלה להעניק רישיונות שהייה ועבודה לעובדים זרים החל משנות ה-70 של המאה הקודמת. בתחילה היו אילו אישורים לעובדים במסעדות אתניות בעיקר מסין, הונג קונג ותאילנד וכן לעובדי משק בית ומטפלים בעיקר מהפיליפינים.
המסעדה נראית מאוד אותנטית. התפריטים וכל הכתוב בה בסינית, אבל יש הרבה תמונות אז ניתן להבין מה רוצים להזמין.
אנחנו טעמנו 2 סוגי דים סאם, אחד בשרי ואחד צמחוני וכן מנה שנקראת מורנינג גלורי, מנת ירק מבושל שהסינים והתאילנדים אוכלים בארוחת הבוקר.
Chinese Bao Bunsn, רחוב נווה שאנן 26

📍 תחנה שניה – אריתריאה

האוכל הארתיריאי דומה מאוד לאוכל האתיופי. אנחנו ביקרנו במסעדה Tedros.
גם פה התפריט כתוב בתיגרינית, השפה הנהוגה באריתריאה.
מנה הדגל שלה היא צלחת האינג'ירה האריתראית, יש צמחונית ויש כזו שמגיעה עם תבשיל עוף. האינג'ירה האריתראית דומה לזו האתיופית, ובמסעדה מגישים אותה על גבי מגש ועליה מגוון תבשילים וממרחים, ביניהם מחית קמח חומוס מעורבב עם עגבניות, תבשיל עדשים צמחוני, ותבשיל מנגולד, גזר ותפוח אדמה. יש קצת ירקות טריים בצד ואין סכו"ם, קורעים את האינג'ירה ועורמים עליה את התבשילים והירקות.
מלבד האינג'ירה, העשויה מטף מותסס, הוגשו לנו גם שורו – תבשיל מקמח חומוס וקטניות, עדס – תבשיל מעדשים עם תבלינים מקומיים וסלט.
כל מי שטעם התמוגג.
Tedros, רחוב נווה שאנן 16 א'

📍 תחנה שלישית – סודן

עוד מסעדה אותנטית וביתית – מסעדת דרפור הסודנית.
גם פה הוגשו לנו כמה מנות נדיבות, ביניהם מנת כבש מעולה.
הסודנים נוהגים לאכול כבש בחגים וזוהי מנה מסורתית וחגיגית עבורם שמוגשת עם מטבלים מירקות ומעין קרפים, קיסרא – פיתות דקיקות מקמח תירס.
נדמה לי שהוגשו גם תבשיל במיה ומשהו מעדשים…
היה טעים.
ויש תפריט גם בעברית, תראו בתמונות.
דרפור, נווה שאנן 21

📍 תחנה רביעית – הודו ונפאל

העצירה האחרונה היתה במסעדת גורקה. היא ממוקמת בפאתי השכונה, מחוץ למדרחוב נווה שאנן, ונראה לי יותר מוכרת לקהל הישראלי.
ישבו בה סועדים רבים, כולל משפחות עם ילדים ונראה כי קל יותר לעכל אותה. אולי גם כי האוכל הזה קצת יותר מוכר לנו.
המסעדה היא למעשה שיתוף פעולה בין כמה מהגרים, הודי, נפאלי וטורקי.
טעמנו מנת צ'יקן באטר, שהיתה טעימה אך מעט חריפה (יחסית למנה הזאת שלרוב היא לא חריפה), מלאי כותפא, נאן (הלחם הכי טעים שיש) וקינוח נפאלי מתוק ומעולה.
גורקה, ראש פינה 16

נוחתים בישראל

אחרי שטיילנו קצת ברחבי הגלובוס, חזרנו למציאות הישראלית.
שכונת נווה שאנן עוברת תהליכים מרתקים ממש בימים אלה.
היא משנה את פניה, יש בה המון בניה והתחדשות ונראה כי מיקום כל כך מרכזי, לא יוכל לאורך זמן להיות משכנם של זרים ונרקומנים.
לאן הם ילכו? זאת שאלה מצוינת.
מי יעבור לגור במקומם ומתי? עוד שאלה טובה. בינתיים הבנתי מאמיר המדריך כי מנסים לשווק את הבתים החדשים דווקא לאוכלוסיית הלהט"ב עם דגש על הצד הגברי.
זאת מתוך נקודת הנחה כי הם ירגישו פחות מאוימים מנשים ויביאו איתם רוח צעירה, אופנתית וחדשנית לאזור.
בשלב הבא, כשכבר יגורו בה מספיק גברים, הם גם יגרמו לנשים להרגיש בטוחות יותר במרחב, וכך לאט לאט תבוא לשכונה אוכלוסייה חדשה.
התהליך הזה רק בתחילתו. מעניין מה יקרה שם בעוד שנה, שנתיים ועשר.

סיורים בשכונת נווה שאנן

הסיור של חברת בוקא בו השתתפתי היה מעולה.

סיורים נוספים שלהם:

סיור אוכל לא סביר ביפו ושוק הפשפשים!

מצאתי שיש עוד כמה שמדריכים סיורים בשכונה, אתם יכולים לבדוק גם את האפשרויות האלה:

עוד חוויות מרגשות ושונות בתל אביב

הסיור בנווה שאנן היה בסיומו של סופ"ש בעיר.
התארחנו במלון רוטשילד 22 וממנו יצאנו רגלית להסתובב, בעיקר בדרום תל אביב.
כתבתי על זה בפוסט קריית המלאכה – הקצה של השוליים.
המלון הזה ממקום מעולה, נוח, נעים ולא יקר.
מצאתי עוד כמה אפשרויות ללינה באזור, בכל מני רמות מחיר ופינוק:

מלון רוטשילד 22, ממוקם מעולה, מאוד נחמד ולא מאוד יקר.
אפשרות מעולה אחרת היא כמובן – אברהם הוסטל – אני מאוד אוהבת את הרשת הזאת.
קצת יותר יקר, מקווה שגם יותר מפנק – תיאודור מבית מלונות בראון
עוד אפשרות מעוצבת יקרה ויוקרתית ששמעתי עליה מלא דברים טובים – דריסקו, תל אביב