איך הגעתי לטייל עם בני הקבוצה שלי מהקיבוץ בברצלונה?
הפוסט הזה הוא אחד האישיים שכתבתי עד כה. במקרה של הטיול בברצלונה ובאזור קטלוניה בספרד, הסיפור שמאחורי הקלעים הוא חלק בלתי נפרד, או אולי אפילו עיקרי, מהטיול כולו.
אבל….
אם זה פחות מעניין אתכם, מוזמנים לעבור ישירות לפוסטים עם ההמלצות והמידע על טיול בברצלונה:
טיול בברצלונה והסביבה – לטעום את ברצלונה בקטנה
ברצלונה -טעימה מברצלונה, מה הספקתי לעשות בביקור קצר בברצלונה. מידע על רחובות מרכזיים, מלונות בוטיק ומלונות זולים במרכז העיר, המלצות על מסעדות ובילויים, וגם על כדורגל בברצלונה איפה לקנות כרטיסים למשחק כדורגל בברצלונה
עיירת חוף ליד ברצלונה – סיטג'ס (Sitges) – טיול מחוץ לברצלונה
עיירת חוף ליד ברצלונה – סיטג'ס – טיול מחוץ לברצלונה, המלצה חמה במיוחד על עיירה נהדרת על חוף הים עם סמטאות ציוריות וחופים נהדרים. גיחה קצרה ממרכז ברצלונה לעולם אחד של חופש כמו בסרטים.
ברצלונה – טיול מחוץ לעיר: מנזר מונסראט וסביבתו
ברצלונה מחוץ לעיר – טיול להר המונסראט ולמנזר שבו, איך מגיעים ומה רואים באתר הקדוש. המלצות על אתרים נוספים באזור הקרוב לברצלונה, כולל מסעדה מעולה של שף ישראלי
שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת
נולדתי בקיבוץ של השומר הצעיר וגדלתי בבית ילדים כל חיי.
בזמנו, לכל קבוצת גיל (שנתון/ שכבה), ניתן שם שליווה אותם כל חייהם, מהגן ועד עולם. אנחנו קיבלנו את השם "דובדבן". היינו קבוצה של 16 ילדים וגדלנו ביחד כל היום, כל השנה, מלבד 4 שעות אחר הצהרים בהן הלכנו לבקר בבתי ההורים.
ישנו, אכלנו, למדנו וחיינו ביחד.
כשהיינו בכיתה ג', נמאס לנו שקוראים לנו תמיד "גן דובדבן". אי אפשר היה להפריד את ה"גן" מה"דובדבן". ואנחנו רצינו להיות גדולים.
אז כמו גדולים, ערכנו בלילה שיחת קבוצה בסתר ובהצבעה קבוצתית בחרנו לנו את השם החדש "נחל". מאז אנחנו קבוצת נחל, אבל בלב עמוק פנימה, תמיד נשאר ילדי גן דובדבן.
שנות האלפיים
התבגרנו, נפוצנו לכל עבר. חלק נשארו לגור בקיבוץ, אחרים עזבו לכל מני מקומות ברחבי ישראל, ויש לנו גם כמה נציגים שחיים בחו"ל.
לפעמים נפגשים על המדרכות בקיבוץ, יש תתי קבוצות וחברויות אישיות, אבל כקבוצה נפרדנו והתפזרנו. יש כאלה שלא ראיתי או דיברתי איתם עשרות שנים.
שנת 2017
לפני כשש שנים נערכו בקיבוצנו חגיגיות ה –80 לקיבוץ במסגרתן נערך כנס מחזורים לכל קבוצה. הקמנו קבוצת ווצאפ ייעודית של קבוצת נחל ונפגשנו.
באותו מפגש השתתף גם אחד מאיתנו שחי כבר שנים ארוכות בספרד, אז עלה לראשונה הרעיון שצריך לעשות מפגש אצלו, אי שם בהרים שליד ברצלונה.
זה היה מסוג הדברים שאומרים ואף פעם לא קורים במציאות.
שנת 2022
מפה לשם, לפני כשנה חבר קבוצה אחר שחי שנים ארוכות בקנדה עשה גם הוא רילוקשיין לברצלונה.
במפגש נוסף של חלק מחברי הקבוצה באחת המרפסות בקיבוץ זה שוב עלה – "בואו נעשה מפגש נחל בברצלונה".
אודה על האמת – זה ממש לא עניין אותי. הדבר האחרון שרציתי זה לנסוע ל"טיול שנתי" בגיל 50 פלוס, עם אנשים שאומנם גדלתי איתם, אבל היום- מה לי ולהם???
עם אלה שאני אוהבת וקשורה אליהם אני נפגשת באופן קבוע, והשאר….
בכלל ה"ביחדנס" של הקיבוץ לא נשאר אצלי כחוויה טובה במיוחד. בגלל זה עזבתי אותו, וטוב לי לחיות ליד, אבל לא ממש בפנים.
שוב נפתחה קבוצת ווצאפ, הפעם לאלה שכן בעניין ורוצים לנסוע. לא הצטרפתי אליה.
כמה מאיתנו שקצת יותר אופטימיים וענייניים החליטו לקדם את המשימה וקבעו תאריכים, קצת "אני לא יכול פה" ו"אני לא פנויה שם" ונקבע תאריך. מובילי המהלך קנו כרטיסי טיסה. אני נשארתי בחוץ. עדיין לא הצטרפתי לקבוצת הווצאפ ולא ממש ידעתי מה קורה עם זה.
החלטתי שזה לא מתאים לי, ואני לא נוסעת.
ינואר 2023
ערב שישי, מפגש עם פורום החברות הקרובות שלי מנחל אצלי בבית, כמו תמיד.
הנושא כמובן עולה ואני מבינה שכל מי שלא ניתק קשר עם הקבוצה נוסע לטיול ולמפגש בברצלונה. רק ארבעה (לא כולל אותי) מתוך 16 חברי הקבוצה לא בעניין.
אז הבנתי שזה הולך להיות אירוע מכונן של "לפני ואחרי" ומי שלא שם פשוט לא קיים יותר בדבר הזה שנקרא קבוצת נחל. ששום דבר כבר לא יהיה אחר כך אותו הדבר ושאם לא אני לא באה אני דנה את עצמי לניתוק ויציאה מההוויה של הקבוצה.
זה כבר היה יותר מידי בשבילי.
לא רוצה להתנתק לגמרי.
להיות חלק מקבוצת נחל חשוב לי יותר.
אבל,
אני לא אוהבת לטוס לבד, לא אוהבת פורומים גדולים מדי בטיולים ועם חלק מהפרסונות לא הייתי בקשר שנים רבות, אז להיות איתם 4 ימים ממבוקר עד לילה?? להחליט ביחד מה עושים, איפה אוכלים, להכיל את עצמי ואותם בלי מקום לברוח לרגע, להתנתק, להיות לבד…
מצד שני – כמו שאמרתי, המחיר של לא לבוא היה לתחושתי גבוה מדי.
עוד באותו ערב קניתי כרטיס לטיסה עם כולם.
הצטרפתי לקבוצת הווצאפ של "מפגש נחל בברצלונה" ולא היתה דרך חזרה.
אני נוסעת עם ילדי גן דובדבן לארבעה ימים שלמים של מפגש מחזור בחו"ל. מי היה מאמין.
אפריל 2023
נפגשים ברכבת בנהריה. לאט לאט מגיעים כל אלה שגרים עדין בקיבוץ ואני שגרה בצמוד אליו.
בחיפה מצטרף ההוא שגר בטבעון.
בשדה התעופה פוגשים את אלה שגרים במרכז ועוד אחת שהשאירה שם את הרכב.
זה קורה. הצחוקים מתחילים. הלחץ מתחיל להתפוגג.
במטוס כבר האווירה שמחה וצוהלת ואנחנו מפריעים לאחרים… מה לעשות היינו 10 וזה יוצר רעש.
אנחנו נוחתים בברצלונה והמקומיים כבר מחכים לנו עם שלטים ביד "גן דובדבן".
הלוגיסטיקה:
לינה: התפצלנו לשלושה מוקדי לינה. חלקנו התארחו אצל המקומיים ועוד 4 חבר'ה בדירה שכורה במיקום מעולה במרכז העיר. הדירה הזאת היתה גם נקודת מנוחה והתארגנות במהלך היום עבור כולנו והיתה ממש מציאה.
רכבים: 2 המכוניות של המקומיים ועוד רכב אחד שכור – התחלקנו בעלויות.
תוכנית: מובילי המהלך הכינו תוכנית בסיסית שהייתה מעולה. היא אפשרה גם עיר וגם טיול, גם ביחד וגם בקבוצות קטנות יותר. לא עמוס מידי ולא פתוח לגמרי. אי אפשר להגיד שלא היו רגעים (ארוכים) בהם היה צריך להחליט יחד מה עושים עכשיו, לאן הולכים, איפה אוכלים וכדומה, אבל בגדול היתה מסגרת וכולם הצליחו להתנהל בתוכה בהצלחה רבה.
מה עשינו שלושה ימים בברצלונה והסביבה?
יום אחד טיילנו במונסראט ואכלנו במסעדה מאוד מומלצת שאפילו היתה אליה תוכנית טלוויזיה ובערב בילינו בעיר במבשלת בירה מיוחדת וגם בפאב עם הופעות חיות.
ביום השני טיילנו בין הרחובות הראשיים של ברצלונה, קניות, בתי קפה, הרובע הגותי, ועוד כמה פנינים.
ביום השלישי יצאנו שוב אל מחוץ לעיר ונסענו בדרך נוף מקסימה אל עיירת החוף סיטג'ס שם הסתובבנו בטיילת החוף ובין סמטאות העיר עם חנויות הבוטיק והתופינים.
סיכמתי את החוויות שלנו בשלושה פוסטים והוספתי עוד המון מידע והמלצות שוות.
אנחנו אומנם היינו עם רכבים אבל המקומיים סיפרו לי שמערכת התחבורה הציבורית מאוד נוחה ומגיעה בקלות למקומות הללו.
אנסה לפרט לכם את דרכי ההגעה גם בהן.
חוויה של פעם בחיים
עם כל הקושי ומהמורכבות של טיול מסוג זה, אני מאוד שמחה שיצאתי אליו. התמודדתי עם עצמי ועם אחרים, יצאתי קצת מאזור הנוחות של עצמי וקיבלתי חזרה אחים לחיים. ולא פחות חשוב, ברצלונה ואזור קטלוניה מקסימות ויש בהן המון מה לראות. עכשיו רק צריך לחזור להשלים את מה שלא הספקתי.
כל הפוסטים שלי על הטיול בברצלונה