פיתוח תיירות - "המוצר הדרומי"
פיתוח תיירות המדבר בישראל.
התואר שלמדתי נקרא "ניהול ופיתוח משאבי תיירות".
יופי.
עכשיו, מה עושים עם זה? איך מתרגמים את זה למקצוע ואיך משתלבים בתחום?
אז כמו כתבתי בפוסטים קודמים כמו זה, וזה וזה... עשיתי מעשה ופתחתי את האתר הזה, בו אני מספרת על אתרי תיירות וטיולים שערכתי, וכן התחלתי לארגן סיורי בלוגריות לחשיפה של אתרי תיירות קטנים ופרטיים.
כל זה טוב ויפה, אבל כדי לעשות משהו רציני, עם השלכות והשפעה רחבה יותר, צריך להצטרף למיזם גדול, מתוקצב, עם אנשי מקצוע ועדיף הכרה ותמיכה ממשלתית.
למזלי, הצלחתי להשתלב במיזם כזה, שעוסק בפיתוח המוצר התיירותי הדרומי, שזהו למעשה המוצר המדברי.
זהו פרויקט דגל של משרד התיירות שהשכיל להבין שיש לנו פה יתרון ופוטנציאל ענק, שרק צריך לחבר אותו לכדי מוצר שלם ומפותח ולשווקו לעולם כאלטרנטיבה חמה וייחודית לחופשות החורף הקפואות באירופה (חופשות הסקי לסוגיהן).
הערה קטנה לסדר: התמונות לווא דווקא רלוונטיות לטקסט הצמוד. אלה הן תמונות מטיולים שונים ברחבי המדבר בישראל.
לצורך הכנת התשתית לפיתוח המוצר הזה, שנעשית על ידי הגורמים המובלים בארץ בפיתוח תיירות ונמצאת תחת המטריה של חברות גדולות ומובילות, שעוד לא הבנתי בדיוק את חלוקת התפקידים ביניהן ואת כל המסביב אבל זה פחות חשוב כרגע, אחד הדברים שצריך לבדוק ולהבין הוא מה המצב הקיים, דהיינו מהי התיירות המדברית הקיימת כיום בעולם.
איפה? איזה סוגים ואיזה קהלים? מי המתחרים שלנו? ומה זה בכלל המושג הזה תיירות מדברית? מה הוא כולל? איך יוצרים תיירות באזור כל כך רגיש מבחינה גאוגרפית מבלי ליצור נזק לדורות?
ועוד המון שאלות מסוג זה.
התבקשתי להכין את הדו"ח המסכם מה קיים במחקר היום, מה כבר בדקו, מה חשוב לשים לב אליו, ובכלל, מהי תיירות מדברית ומהי תיירות במדבר. שתי שאלות שונות שארחיב אודותיהן בפוסט הבא.
התהליך של פיתוח המוצר רק בתחילתו, זה תהליך ארוך ומורכב עם המון היבטים והשלכות.
לאט לאט אספר כאן על ההתפתחויות.
בינתיים אספר מה מצאתי אודות תיירות מדברית בארץ ועולם.
וגם קצת הצעות למקומות לינה ומסלולים שעשיתי בעבר.
מהו מדבר?
למדבר אין הגדרה אחת. לפי התפיסות השונות, השטח המדברי משתרע על פני 10% עד – 30% משטח כדור הארץ, כ – 50,000,000 קמ"ר.
מקובל להגדיר את המדבר כאזור אשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת, פחותה מ – 100 מ' בשנה. (חסקין, 2013)
מדבריות מכסות כחמישית מכדור הארץ אך רק 13% מאוכלוסיית העולם חיה בהם. במדבריות קיימות אטרקציות טבעיות ואנושיות ייחודיות, ואם הן מנוהלות כראוי, הן יכולות להיות מתורגמות לתעשיית תיירות רווחית מאוד.
האופי המיוחד של המגוון הביולוגי המדברי, עושה את אזורים אלה למעבדות טבעיות עבור תצפיות וניתוחן, והגיאולוגיה שלהם (סלעים ואדמה) הופכת אותם למקום האידיאלי ללימוד היווצרות כדור הארץ וניתוח מאובנים ומטאוריטים.
סוגי מדבריות בעולם
ישנם ארבעה סוגי מדבריות:
1. מדבריות חמים – מעליהם מצויה רמה ברומטרית גבוהה וזורם אליהם אויר חם ויבש, שמקורו באזור קו המשווה.
עם מדבריות אלה נמנים הסהרה (ובשוליו מדבר סיני והנגב),
2. מדבריות קרים – נוצרים כתוצאה ממיקומם במרכז היבשת וריחוקם מאוקיינוסים וממקורות מים אחרים, המספקים לחות. בדרך כלל מוקפים הרים, החוסמים את דרכי הרוח. מדבריות אלה מאופיינים בעונה קרה. אם יש בהם משקעים, הם יורדים בדרך כלל כשלגים.
3. מדבריות אורוגרפיים – מוכרים יותר כ"מדבריות בצל הגשם". נוצרים כי רכסי ההרים מונעים מרוחות נושאות לחות להגיע אליהם. לדוגמא מדבר יהודה בישראל.
4. מדבריות לחופים – שלאורכם עוברים זרמים קרים- הזרם הקר מונע היווצרות עננים. (חסקין, 2013).
המדבר בישראל
הנגב
הנגב, אזור הדרום, הוא מכלול יוצא דופן של אקלים צחיח למחצה ואקלים צחיח במיוחד, המאופיינים בנופי הרים, חי וצומח מרתקים, והיסטוריה אנושית עשירה.
הנגב, המשתרע בדרום המדינה, תופס מעל למחצית משטחה של מדינת ישראל, אך בשל אופיו המדברי הוא מיושב בדלילות. אף על פי כן, בנגב התחוללו מהפיכות של ממש, אברהם אבינו קבע את מישכנו בבאר שבע, הנבטים ישבו וגם חלפו בו על אורחות הגמלים העמוסות סחורות יקרות והוקמו בו נקודות ישוב ישראליות באומץ לב ובתעוזה. מסיבות אלה ועוד ובשל נופיו היפיפיים הפך הנגב לאחד מאתרי התיירות הפופולאריים בישראל.
משחר ההיסטוריה התיישבו בנגב עמים שונים: נוודים, כנענים, פלשתים, אדומים, ביזנטים, נבטים ועות'מאנים וכמובן ישראלים. כלכלתם הושתתה בעיקר על רעיית צאן וחקלאות ומאוחר יותר גם על מסחר.
הנגב מוגדר כמדבר משום כמות המשקעים הקטנה היורדת בו (פחות מ-200 מ"מ גשם בשנה), והוא מחולק לכמה חבלי ארץ החל בבקעת באר שבע – ערד שמצפונו, דרך שדרת ההר במרכז, ועד הערבה ואילת בדרום. הנגב אכן צחיח רוב ימות השנה, מרחביו שוממים ונחליו חרבים, אולם הטבע חזק ומפתיע ובחורף למרות מיעוט הגשמים, יש בנגב פריחות מרהיבות ובהן מרבצי כלניות אדומות וחושניות, ואם הגשם חזק במיוחד, הוא יגרור אחריו שיטפון גועש בנחלי האכזב.
היום הנגב הוא השער למדבר. יש בו פינות טבע קסומות, אתרים היסטוריים וארכיאולוגים, מעיינות ושרידי מתקני חקלאות. התיירות במדבר מתפתחת ורבים יוצאים אל מרחביו ברגל באופנים וברכבי שטח. (הרשות לפיתוח הנגב והגליל).
מי גר שם, במדבר הישראלי?
בעוד שהנגב משתרע על כ -60% משטח המדינה, מתגוררים בו רק 8% מכלל האוכלוסייה בישראל. שתי קבוצות עיקריות מהוות את אוכלוסיית הנגב: יהודים ובדואים.
היהודים:
היישוב היהודי בנגב החל מיד לאחר בואם של עולים חלוצים באזור בסוף המאה התשע עשרה. בשנות החמישים והשישים, שני העשורים שאחרי מגילת העצמאות ב -1948, הצטרפו אליהם מתיישבים ראשונים- מהגרים יהודים מאירופה, ובמידה רבה יותר פליטים יהודים מהמדינות המוסלמיות במזרח התיכון וצפון אפריקה.
בתוקפה זו אזור הנגב נחשב על ידי ותיקי ישראל "כנחות" מבחינה תרבותית וכחסר משאבים או רשתות חברתיות ופוליטיות נאותות, ופליטים יהודים אלה יושבו באזורים מוחלשים, לרבות הנגב, לעתים במרמה או בניגוד לרצונם. בדיעבד, מדיניות קליטה זו, אשר העדיפה פיזור אוכלוסין על אינטגרציה חברתית, הולידה את אחד השסעים האתניים העמוקים והכואבים בחברה היהודית, שעדיין מורגש היום.
שני גלי העלייה המהותיים הבאים לישראל, ממדינות ברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, הגדילו עוד את אוכלוסיית הנגב בשני העשורים האחרונים של המאה העשרים.
הבדואים:
הבדואים הגיעו לנגב כבר במאה השביעית מהמדבר הערבי . מאז המחצית השנייה של המאה העשרים, ישנם שבטים ערבים נוודים היסטוריים אשר במעבר הדרגתי עברו לאורח חיים בלתי פעיל במזרח התיכון. ישראל הגבילה את האזור של יישוב בדווי למספר מצומצם של עיירות עירוניות.
עיירות אלה לא הצליחו לספק תשתית הולמת, שירותים או הזדמנויות תעסוקה חלופיות. היום רק כמחצית מהאוכלוסייה הבדואית נכנעה לדרישת הממשלה לעבור אל העיירות המתוכננות; המחצית השניה חייה בכפרים ספונטניים, רבים בלתי חוקיים ובלתי מוכרים, וכתוצאה מכך, לא זכאים לשירותים עירוניים ונגישים להריסה. עם קצב הצמיחה בין הגבוהים בעולם, אוכלוסייה בדואית, המהווה כ -25% מאוכלוסיית הנגב, צפויה להכפיל את עצמה כל 13 שנים.
הים האדום
חלקו של הים האדום בנגב היא רצועה קצרה של כ 13 ק"מ במפרץ אילת/עקבה. הים האדום הוא סביבה ייחודית עם מדבריות עשירים בהיסטוריה הסמוכה לים ששוניות האלמוגים שלהם נחשבות כיפות בעולם.
אורכו של מפרץ אילת 180 ק"מ, רוחבו הממוצע 16 ק"מ, העומק הממוצע 900 מ' (עד 1850 מ' עומק מרבי). משני צדי המפרץ שוכנות זו לצד זו מצרים, ירדן וערב הסעודית. גבול ישראל משתרע על חלקו המערבי-צפוני של המפרץ לאורך רצועת חוף של כ-14 ק"מ.
אזור המפרץ משופע באתרי טבע, תופעות גיאולוגיות מרתקות, שוניות אלמוגים ייחודיות ומגוון בעלי חיים וצמחים. הים הכחול, הרי אדום והמדבר הצחיח המקיף את המפרץ יוצרים סביבת חיים מרהיבה, המחייבת שמירה קפדנית על האיזון הטבעי הנחוץ להמשך קיומה. (אתר המשרד לאיכות הסביבה).
החוויה שלי במדבר בישראל
לפחות פעם בשנה אנחנו יוצאים למדבר.
לרוב, אנחנו יוצאים בפורום של שלוש משפחות עם ילדים בשלל גילאים.
אנחנו ישנים בחאנים, גם כי אנחנו אוהבים את זה, גם כי זה זול יחסית, וגם כי זה מחבר אותך להוויה המדברית.
מצרפת המלצות לכמה חאנים ומקומות לינה ששהינו בהם, ואהבנו.
חאן בארותיים – באזור ניצנה.
חאן שקדי – בנאות הכיכר
חוות זית המדבר – באזור שדה בוקר
חאן דרך הבשמים – בערבה
מצוקי דרגות – אזור ים המלח
מסלולים מומלצים - מנסיון
אנחנו משתייכים לאלו המטיילים ברגל. אין לנו רכבי 4×4, ואנחנו אוהבים לטייל.
במדבר, חשוב ביותר להתאים את המסלול ליכולות המטיילים, למזג האוויר, לנקוט במשנה זהירות, להצטייד כראוי באוכל ובעיקר במים, בנעלים, כובעים וכל מה שצריך ליום טיול בסביבה מדברית.
הנה כמה המלצות לטיולים ולמסלולים שערכנו במדבר, באזורים שונים:
כל המסלולים לקוחים מאתר "טיולי" – שם יש את כל הפרטים בצורה נוחה ומפורטת
נחל חווארים: טיול לילה בירח מלא
נחל תמר-צפית: אתגר בשטח בדרום ים המלח
חמוקי ניצנה: צורות זורמות בטבע המדברי
מבטיחה לכם שאת כל המסלולים הללו עשינו, גם עם ילדים קטנים, ובלי רכבי שטח.
צאו לטייל במדבר ובדרום.
חוויה שאין כמוה.
עוד על פיתוח התיירות במדבר ועל מה קורה בעולם בתחום הזה, אפשר לקרוא פה.
פוסט אורח, המלצות של מקומית מהערבה, תמצאו בקישור הזה : המלצות של מקומית: זמן ערבה
קראתי והחכמתי. אני פחות אשת מדבר. בעבר ממש לא אהבתי אותו. היום אני יכולה להעריך את השקט שקיים בו. כמעט ולא מטיילת במדבר אבל חולמת לראות פעם בחיים שטפון. בהצלחה עם המייזמים החדשים?????
תודה תמר. אני מאוד אוהבת חופשה במדבר, אבל תמיד שמחה לחזור הביתה מהחול והחום…
המדבר הוא באמת חוויה מיוחדת. אני סקרנית מה יתפתח בפרויקט פיתוח התיירות המדברית. שיהיה בהצלחה
תודה זיוה. גם אני סקרני. אעדכן ככל יכולתי בהתפתחויות. זה תהליך אבל נראה לי שיהיה מרתק.
אנחנו מאד אוהבים את חאן בארותיים. אם המסיעה לשם היתה פחות מעיקה היינו נוסעים לשם הרבה יותר.
גם אנחנו. מקום משגע וכייפי ביותר
מאד מסקרן לעקוב אחרי המיזם שאת לוקחת בו חלק. מחכה לעדכונים. בינתיים השכלתי!!!!
תודה מיכל. גם אני מחכה לעדכונים… מקווה שחילופי השלטון לא יעצרו את היוזמה הברוכה הזאת.
סקירה מרתקת ותמונות יפות מאד!! קראתי בענין. שיהיה בהצלחה במיזם
תודה איריס.