תיירות אחרת בארץ ובעולם

עצור להתרעננות!

עצירות שוות על כביש 90

כמי שגרה בקצה הכי צפון מערבי של המדינה, כשאני כבר מחליטה לנסוע דרומה, לכיוון המדבר, ים המלח, או אפילו אילת, אני תמיד מעדיפה לנסוע בכביש 90.
נכון, הוא ארוך יותר.

כן, הוא הרבה פחות מהיר וישיר מכביש 6.

אבל זה הקסם שבו.

יש לאורכו כל כך הרבה אפשרויות טיול, נופים ועצירות.

כך שלרוב, לפחות בדרך הלוך, אנחנו בוחרים בו.
בשנים גשומות, החורף והאביב צובעים את אזור הבקעה המדברי בירוק משגע. ויש שם גם המון מסלולי טיול פריחות מדבריות, שלצערי טרם יצא לי לצעוד בהם, אך זה לגמרי בתכנון.

בעיקר נחל תלכיד שאני זוממת עליו כבר זמן רב.

עצירות בכביש 90
בריכת אבוקה

עצירות מרעננות ומעניינות בדרך לדרום הארץ

בכדי לצלוח דרך כזאת ארוכה בהצלחה ובהנאה, אספתי כמה רעיונות לעצירות מרעננות ושוות בנסיעה לאורך כביש 90, כאלה שאנחנו עצרנו בהם ובכך הפכנו את הדרך הארוכה לצד השני של המדינה, ליום טיול שווה.
כאמור, אני חוברת אליו באזור בית שאן, אז ההצעות שלי מתחילות משם, והן מוצגות פה מכיוון צפון לדרום.

כביש 90 - כביש הבקעה וכביש הערבה

כביש 90 הוא הכביש הארוך ביותר בישראל, אורכו 478.7 קילומטר והוא נמשך ממעבר טאבה בדרום ועד מעבר מטולה בצפון. תוואי הכביש עובר תחילה לאורך חופיו של מפרץ אילת ולאחר מכן לכל אורכה של הערבה. לאחר מכן הוא ממשיך צפונה לאורך חופי ים המלח ולכל אורכם של בקעת הירדן ועמק הירדן. הוא עוקף את הכנרת ממערב, דרך טבריה וממשיך דרך אצבע הגליל ועמק החולה לאורך המורדות המזרחיים של הגליל.

ויקיפדיה.

עצירות כביש 90
תמונה מויקפדיה

בטיחות בדרכים

רבים נמנעים מנסיעה בכביש 90, כביש הבקעה, מטעמים בטיחותיים.
נושא אחד מתמקד בכך שחלק מהדרך עוברת בשטחי יהודה ושומרון.

118.5 קילומטר מסך אורכו של הכביש עוברים בשטחי יהודה ושומרון (צפון ים המלח ובקעת הירדן). ביציאה מקטעי הכביש שבבקעת הירדן מוצבים מחסומים של צה"ל, המונעים תנועת כלי רכב לא מורשים בכביש אל מעבר לקו הירוק.

ויקיפדיה

אני מעולם לא נתקלתי בבעיה בנסיעה בכביש. יש כמה כפרים שהכביש חוצה אותם, אך הם לא מסוכנים וניתן לעצור בהם.

האמת היא שאני אפילו נסעתי כמה וכמה פעמים בכביש 90, בעיקר כדי לעצור בהם.

למה?

כי יש שם משתלות ענקיות במחירים ממש ממש שווים.

הילדים שלי חזרו לא פעם מאילת בין ארגזי עציצים ושתילים כל הדרך הביתה…

הטעם השני בגללו אנשים חוששים מנסיעה בו, הוא נושא תאונות הדרכים.

נסיעה בכביש 90 דורשת ערנות ותשומת לב.

לצערי הרב הוא גבה קורבנות רבים במהלך השנים,

התרחשו בו תאונות נוראיות.

אבל זה יכול לקרות בכל מקום.

ואם נוהגים במשנה זהירות הסיכון פוחת.

אז תעשו את השיקול שלכם, אבל אל תחששו לבחור בנסיעה בכביש הזה.

כביש 90 - חלוקה למקטעים

כפי שציינתי קודם, זה כביש ארוך, הכי ארוך בארץ.

לכן חילקו אותו לכמה מקטעים:

מקטע צפוני – מטולה – בית שאן – על החלק הזה פחות אתמקד בפוסט הזה. בנסיעותיי דרומה, אני חוברת לכביש באזור בית שאן – עפולה.

האזור הצפוני יותר הוא אזור טיולים נפרד עבורי וניתן לקרוא על טיולים בו בקטגוריית טיול לצפון.

כביש הבקעה – החלק האהוב עלי בכביש. לאט לאט משתנה הנוף מול העיניים. הכל הופך למדברי יותר, צהוב יותר, אחר.

ים המלח – חלק אהוב נוסף, ארוך, לעיתים מתיש. עכשיו אנחנו כבר ממש במדבר. מצד אחד הרים, מצד שני ים. אין דברים כאלה.

הערבה – פה אני כבר מרגישה לעיתים שהדרך ממש ארוכה… אבל הי, לפחות אנחנו כבר קרובים לסוף… עוד מעט מגיעים.

אל תשכחו שיצאתי מנהריה…

עצירות בכביש 90
עין בוקק
גלריה מינוס 430 ים המלח
חוות האנטילופות

יאללה, יצאנו לדרך:
מקטע צפוני - מטולה - בית שאן

המקטע מתחיל (או מסתיים) במטולה ונמשך עד מושב שדי תרומות שבעמק בית שאן.

מכאן, כל אזור עמק המעיינות, על הנחלים, הפארקים והמעיינות שבו, נכללים במקטע זה, ואין מתאים מהם לעצירת התרעננות מרגשת בטבע.

עצירות בכביש 90

מעיינות כביש 90 - אזור עמק המעיינות

"עמק המעיינות" המשתרע מעמק הירדן בצפון ועד נחל בזק בדרום, מהגלבוע במערב ועד נהר הירדן במזרח, הוא אחת מפנינות הטבע המיוחדות והיפות בישראל.
שפע המעיינות (כ- 40 מעיינות) הביאו לעמק מתיישבים לאורך כל ההיסטוריה האנושית כולה.
יש בו את "נחל הקיבוצים", "עין מודע", "עין שוקק" ועוד כמה מעיינות מאוד מוכרים.
אחד מהם, הוא זה שבקיבוץ עין הנצי"ב.

מעיין עין הנצי"ב

עין הנצי"ב הוא קיבוץ דתי ולכן ההגעה למעיין אפשרית רק בימי חול.

האמת היא שראיתי אין ספור תמונות מקסימות של המעיין הזה, אבל שכאני הגעתי אליו, באחד מימי חמישי, הוא היה עמוס לעייפה.

לא הצלחתי להתרשם מיופי המקום, והאמת היא שברחתי משם די מהר.

ניסיתי לצלם אבל כשרואים בעיקר אנשים קשה ליהנות מיופיו של הטבע.

אם תצלחו לתפוס את המקום ריק (יחסית) – בטוחה שהרווח יהיה כולו שלכם.

שמו המקורי של המעיין הוא "עין יהודה", לא נראה לי שמישהו מכיר אותו בשם הזה.

יש בו מים נקיים וצלולים, בריכה עמוקה מאוד – בערך 3.5-4 מטרים, ואפשר לקפוץ אליה מהמדרגות וממשטח הקפיצה שנמצא על הגדה, או לשבת על הגשר הקטן שבצד המזרחי שלה.

כדי להגיע אליו יש להיכנס בשער הקיבוץ (כאמור, לא בשבת וחג), ולפנות שמאלה.

יש שילוט במקום, תעקבו אחריו.

📍שימו בוויז – מעין עין הנציב

עין הנצי"ב
עין הנצי"ב

מעיין עין נזם

מאוכזבים מעט מהעומס במעיין עין הנצי"ב, המשכנו כמה דקות נסיעה לעין נזם, שנמצא בסמוך לקיבוץ שדה אליהו.
כדי להגיע אליו יש לנסוע עד שער הקיבוץ, לא להיכנס אליו אלא לפנות שמאלה ולהמשיך בדרך שמחוץ לגדר הקיבוץ לפי השילוט.
הוא קטן יותר וקצת פחות מוכר אז קיווינו לטוב.
שוב נחלנו אכזבה.
המקום אכן קסום אך היה עמוס גם הוא.
כשאני מחפשת פינת טבע קטנה, אני תמיד מעדיפה אותה עם הרבה טבע ומעט מבקרים… בארצנו הקטנה זה לא תמיד מצליח.
גם למעיין עין נזם יש שם נוסף פחות מוכר – עין חונזיר.

עומק המעיין כ-2 וחצי מטרים והוא רחב מאוד. הגישה אל המעיין חופשית ופתוחה לקהל הרחב.

אנשי האזור טיפחו את עין נזם ובנו לידו פרגולה ומקפצה למים.

לצערי, בעת הביקור שלי במקום, זוג אחד חשב כנראה שהמעיין שלו. הקים תחת הפרגולה היחידה במקום אוהל והחנה את רכבו לידו.

כך שכל שאר המבקרים נאלצו להסתדר עם מה שנשאר…
חבל.

📍שימו בוויז – `En Nezem

עין נזם
עין נזם
עצירות בכביש 90
נחל אבוקה

אבל זה מה יש. וזה גם פחות בשבילי, אז המשכנו הלאה.

ניסיון שלישי – עין אבוקה.

כביש 90 עצירות

בריכת נחל / עין אבוקה

היתרון – בריכה ענקית עם המון מקום סביבה.
החיסרון – להגיע אליה נדרשת נסיעה של כעשרים דקות בדרכי עפר.
הפרדוקס – החיסרון הופך ליתרון – ככל שהדרך מורכבת יותר, כך יש באתר פחות עומס.
כדי להגיע לבריכה יש לנסוע לכיוון קיבוץ כפר רופין על כביש 6668 ולפני השער לפנות ימינה לדרך עפר משובשת בין השדות החקלאיים.
📍שימו בוויז – בריכת אבוקה

כביש 90 עצירות
כביש 90 עצירות

נחל אבוקה זורם בין השטחים החקלאיים בבקעת בית שאן.

בשלב מסוים מתרחב ערוץ הנחל, ונוצרת בו בריכה ענקית, מוקפת קנים ואיקליפטוסים.
סעו מסביב לבריכה, חפשו מקום שקט עם קצת צל ותמצאו נחת.
פה כבר מצאנו לנו בדיוק את מה שחיפשנו.

אומנם היו עוד מטיילים אבל בגלל גודל ואופי המקום ניתן היה לשבת וליהנות מהטבע.
הבריכה ממש גדולה וגם די עמוקה, אין שם כמובן שירותי הצלה וגם הצל לעיתים במשורה.
אבל זה מקום מאוד מומלץ לעצירת התרעננות בדרך דרומה.

עצירות בכביש 90

בית קפה בכביש 90

עוזבים את אזור עמק המעיינות וממשיכים דרומה, על כביש 90.
אם נדרשת עצירה של קפה, אוכל ודלק, אני אוהבת לעצור בסניף של רשת "קפה קפה" – "שדי תרומות – צומת רוויה".

הוא גדול, מרווח, יש מקום ישיבה בפנים ובחוץ, יש מבחר רב של אפשרויות מה לאכול או לשתות, הוא ממוקם על הכביש ולא דורש נסיעה מיוחדת.
זהו סניף כשר למהדרין, כך שהוא לא פתוח בשבתות.
מבחינת בתי קפה ומסעדות לעצירה בדרך, המגוון באזור לא רב, כך שאני מוצאת שהמקום הזה מאוד מוצלח ועונה על הדרישות להתרעננות ומילוי מצברים.
📍שימו בוויז – קפה קפה – שדי תרומות

מקטע כביש הבקעה

מקטע זה כולל את החלק שבין צומת ביכורה לצומת בית הערבה.

כאמור, אחד הדברים החביבים עלי במקטע הזה, מעבר לנסיעה בדרכים היפות כל כך הוא העצירה במשתלות, בעיקר בדרך חזרה הביתה.
מלבד המשתלות, יש עוד מה דברים ממש שווים לעשות באזור, ואחד מהם הוא ביקור
במנזר דֵיר חָגְ'לָה – מנזר יווני-אורתודוקסי.

עצירות בכביש 90

דיר חג'לה

מנזר מוקדש לגֶּרָסימוֹס הקדוש, שעל פי המסורת, הקים במקום לָאוּרַה (מרכז לנזירים מתבודדים) בתקופה הביזנטית.
האתר ההיסטורי עבר כמה וכמה גלגולים ושינויים, הוא הוקם לראשונה במאה החמישית לספירה אך –

המהפך המשמעותי במצבו של המנזר התחולל בשנות ה-70 של המאה ה-20, לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש הבקעה על ידי מדינת ישראל. סלילת כביש הבקעה בצמוד למנזר הפכה אותו ממנזר נידח ושכוח לאתר צליינות חשוב ונגיש. אב המנזר כריסטוס, המכהן מאז ועד היום (נכון לאפריל 2013), הפך את המנזר לפנינת צליינות ותיירות. ביוזמתו הוקמה פינת חי בחזית המנזר, הותקנו ספסלי פיקניק בתשלום סמלי, והנזירים אף עובדים עם יושבי יריחו הסמוכה בחקלאות, הכוללת חממות, עדרי כבשים ובקר.

ויקיפדיה.

דיר חיג'לה
דיר חיג'לה

גן פורח ומטופח בלב המדבר, פסלים, כנסיה מקושטת, פסיפסים רבים וארון עץ מלא גולגולות אדם.
ניתן לטייל במתחם, להיכנס למנזר ולכנסיה ולהתרשם.
חשוב להיות עם לבוש צנוע, ולמי שמגיע לא מותאם, הם מספקים חצאית או כיסוי לכתפיים.
הכי שווה לשבת ברחבת הכניסה, לשתות כוס מיץ תפוזים או רימונים סחוט, ולפגוש תרבות שונה ומרתקת.
אנחנו ביקרנו באתר עם ילדים קטנים וגם הם מצאו עיניין במקום.
יופי של עצירה בדרך דרומה.
📍שימו בוויז – דיר חג'לה

דיר חיג'לה
עצירות בכביש 90
דיר חיג'לה
דיר חיג'לה

תכניות לעתיד

כפי שציינתי בהתחלת הפוסט, אני זוממת כבר זמן רב על המסלול בנחל תלכיד בזמן הפריחות באביב.
תחנה נוספת לעצירה באזור שאני רוצה להגיע אליה, ובטח כבר תדחה לקיץ הבא היא "עין עוג'ה".

יש לי זיכרון מעומעם מאוד ממגלשת הבטון בעין עוג'ה. לאחרונה אני רואה הרבה אזכורים לביקור במקום ברחבי הרשת שעושים המון חשק.

מקטע ים המלח

המקטע שמלווה את ים המלח  – מצומת בית הערבה ועד צומת הערבה.

התקדמנו בדרך דרומה, והגענו לאזור ים המלח.
גם באזור הזה יש מלא מה לראות ולעשות.
התחנה הראשונה והסופר מומלצת שלי היא "גלריה מינוס 430" בחוף קלי"ה.

אומנות רחוב בים המלח

"גלריה מינוס 430" בחוף קלי"ה

על הקסם האומנותי – יצירתי הזה כתבתי פוסט שלם – גל של צבע בים המלח, אז לא אכביר מילים גם פה.
מדובר במיזם אומנות רחוב וגרפיטי על גבי קירות מבנים נטושים של בסיס צבאי.
נקודת עצירה נהדרת, צבעונית ומרעננת בנוף המדברי.
📍שימו בוויז – חוף קליה

שמורת טבע עיינות צוקים (עין פשחה)

עצירות כביש 90
תמונה מויקיפדיה

בניגוד לאתרים הקודמים שנסקרו פה, זוהי שמורת טבע של רט"ג ולכן נכון לימי הקורונה, יש צורך לבדוק האם הכניסה מותרת והאם יש צורך להירשם מראש.

בכל מקרה, ביקרתי בה כמה פעמים בעבר הרחוק. זאת עצירה נהדרת עם ילדים, יש בריכות מים מתוקים והרבה מקום לשבת סביבן.

 יש באתר גם סיור נהדר על ההיסטוריה והטבע במקום. עניין גם את הילדים הקטנים אז נראה לי שווה.

כמה ברכות המקבלות מים מהמעיינות ומשמשות לצורכי נופש ופנאי. באתר כמה ברכות שכשוך המלאות כל השנה. הברכה העמוקה, ברכת "תמר", פתוחה לרחצה בחודשים יולי ואוגוסט בכל ימות השבוע, ומאמצע מרץ ועד סוף נובמבר – רק בסופי שבוע ובחגים. שירותי הצלה ניתנים בימים שבהם ברכת תמר פתוחה.
"השמורה החבויה" – חלקה הדרומי של השמורה. באזור זה נובעים עינות צוקים, והוסדר בו מסלול הליכה בין ברכות מים צלולים וצמחייה שופעת. הכניסה לחלק זה של השמורה מתאפשרת לקבוצות בליווי מדריך בלבד. בסופי שבוע נערכים סיורים באזור זה, במועדים אחרים יש לתאם את הביקור מראש עם הנהלת השמורה.

אתר רט"ג

📍בכל מקרה, שימו בוויז – עינות צוקים עין פשח'ה

עין פשחה
תמונה מויקיפדיה

עין קדם ("עין סדק")

מעיינות חמים בים המלח.
יש כמה מקומות בהם ישנן נביעות של מים חמים, אפילו רותחים, בחופי ים המלח.
אחד מהם הוא עין קדם, אליו ניתן להגיע די בקלות.
לצערי, הגעתי למקום בצהרי יום חם, כך שלא ממש יכולתי ליהנות מהחוויה של רביצה בבריכות חמות, אבל גם בלי זה, המקום מאוד יפה.
את כל הוראות ההגעה המפורטות מצאתי באתר טיולי.

עצירות בכביש 90

הכי כדאי להגיע בחורף או בשעות אחר הצהרים, אבל לא בחושך.

יש להחנות את הרכב למעלה, ליד השלט החום ולרדת ברגל.
כמובן שיש לנהוג ביתר תשומת לב באזור – להזהר מבולענים, להביא אתכם מים מתוקים לשתייה ולרחצה אחרי הטבילה, וגם כובע אם מגיעים, כמוני, בשעות חמות.
📍שימו בוויז – נחל קדם

מעינות חמים בים המלח
מעינות חמים בים המלח
כביש 90 עצירות

עין גדי – נחל דוד ונחל ערוגות

שני טיולי מים מהמוכרים והשווים ביותר בדרום.
מפלים בלב המדבר, מעיינות, מערות, בריכות, מסלולי הליכה שמתאימים גם לילדים ועוד, הכל בחבילה אחת.
גם פה מדובר בשמורת טבע של רט"ג, אז נכון לימי הקורונה יש להירשם מראש.
מי שעדיין לא עשה וי על שני המסלולים הללו, לא יודע מה הוא מפסיד.
שווה שווה שווה.
עוד מידע מפורט ומעודכן, באתר של רשות הטבע והגנים.

📍בוויז – שמורת טבע עין גדי

כביש 90 עצירות

נקודה נוספת שיש באתר וטרם הגעתי אליה, מצטרפת לרשימת התוכניות שלי לעתיד היא העלייה לגב חלון.

מצאתי כי ההגעה אליו דורשת הליכה בעליות וירידות, בין גבים ומפלונים, והיא לא מאוד קלה אך המראה בסוף שווה את המאמץ.
אבל חשוב להגיע לשם בזמן מתאים, הגב מלא בעיקר בחורף ובאביב, אחרי שיטפונות.

בזמנים אחרים אין למה להתאמץ.

נחל דוד
עין גדי
כביש 90 עצירות
עצירות כביש 90

עין בוקק

העצירה האולטימטיבית לטיול מים קצר וקליל, בלי הרשמה ובלי עליות, בלב המדבר.
פשוט מקום משגע שנמצא ממש ליד הכביש, מול אזור המלונות בים המלח.
היום יש מגרש חניה גדול ומרווח, וכבר לא צריך להסתכן ולעצור בצידי הכביש.
הליכה קצרה בתוך מים רדודים מאוד עד לבריכה קטנה ומפל זורם ושוצף.

רוב הדרך מוצלת, נעימה, המים זורמים וקרירים וכולם מאוד נהנים.

המון פעמים ביקרתי שם, תמיד זאת הצלחה!

📍לשים בוויז – עין בוקק

עין בוקק
עין בוקק
עין בוקק
כביש 90 עצירות
עין בוקק
עין בוקק

מקטע הערבה

מבחינתי זהו המקטע האחרון, הארוך והמעייף לעיתים – מצומת הערבה לאילת.

בשנים האחרונות אנחנו פחות נוסעים עד אילת ולרוב היעד שלי הוא אזור הערבה, או יותר מדויק – מושב עין יהב.
לאורך מקטע הערבה יש כמה נקודות עצירה ממש שוות, על חלקן ניתן לקרוא בפוסט המלצות של מקומית: זמן ערבה, שכתבה לי תמר, בלוגרית מקומית מהאזור.

כביש 90 עצירות

עין יהב

אני ממש ממליצה לכם לעשות עצירה במושב עין יהב, ואפילו להישאר שם ללילה או שניים.
יש כמה וכמה אטרקציות תיירותיות במושב עצמו, לא בכולן ביקרתי, אך באלו שכן מאוד נהניתי.
יש גם מספר צימרים במושב, כך שאין בעיה לעשות עצירה יותר ארוכה.
קצת משוחדת מטעמי חברות קרובה, אבל ההמלצה הכי שווה שלי היא "משק פורת".
יש שם מכוורת עם הדבש הכי טעים בארץ, מוזאון הדבורה המשלב את פעילות הדבורים והמכוורת עם יצירות האומנות של המייסדת – צ'צ'ה פורת ז"ל, גן פסלים וגלריה בביתה ושילוב מנצח בין טבע, אומנות ואהבת אדם.
יש גם חנות בה ניתן לטעום ולרכוש דבש בטעמים שונים ומוצרים נוספים של יצרני הערבה.
אה כן, ויש להם גם צימרים משפחתיים, נעימים, נקיים ומרווחים.

📍בוויז – מכוורת פורת עין יהב

כביש 90 עצירות
עין יהב
מכוורת פורת
עין יהב

אבל השוס הכי גדול שם לאחרונה היא הפעילות שהם עושים בערבים, בחצר ביתה של צ'צ'ה – פאב, ערבי פיצה מהטבון, או קוסקוס, ושכשקורונה מאפשרת, גם הופעות מוזיקה מעולות.
ערבים אלה מתקיימים בעיקר בסופי השבוע, ומשתנים מדי פעם, בהתאם למצב, אז ממש שווה לעקוב אחרי הדף שלהם בפייסבוק ולראות מה בדיוק קורה שם כשאתם בסביבה.

מכוורת פורת
כביש 90 עצירות
מכוורת פורת
מכוורת פורת

המלצה נוספת היא לצאת לטיול רכוב במרחבי המדבר.
ניתן לעשות זאת בקלות בעזרת "פעימות מדבר" או "חוויה מוטורית בערבה – טיולי תומקאר desert ride" אשר משכירים רחבי שטח לנהיגה עצמית ומאפשרים לכם כמה שעות של שקט מדברי ונופים מרגשים.

לא ניסיתי אותם בעצמי, אבל כן שמעתי עליהם דברים טובים.
את כל האטרקציות התיירותיות במושב עין יהב תוכלו לראות באתר "חווית הערבה במושב עין יהב".

עצירות בכביש 90
כביש 90 עצירות
עין יהב
טיול בערבה
כביש 90 עצירות

ממשיכים לאילת

פארק תמנע

אם אתם ממשיכים עד אילת, יש עוד כמה נקודות עצירה נהדרות בדרך:

  • חוות האנטילופות ליד מושב צופר – זה האתר שלהם, וזה דף הפייסבוק.
  • פארק ספיר – בכביש הגישה ליישוב ספיר.
  • פארק תמנע – הכניסה לפארק תמנע נמצאת כ -20 ק"מ צפונית לאילת
  • שמורת הרי אילת – עמודי עמרם וקניון שחורת

עוד רעיונות ניתן לקרוא גם בפוסט "אם לא היום, אז אולי מחר – דרכי נוף בישראל", בחלק האחרון שמדבר על דרכי נוף באזור הדרום.

 

עין יהב

4 מחשבות על “עצור להתרעננות!”

    1. עינת הרשקו

      תודה ינינה. גם אני חולמת על טיול ארוך לכל אורכו של כביש 90. יש שם הכל – מהשלג בצפון ועד לים סוף בדרום. נראה לי שווה ביותר

  1. גם אני חולמת לקחת שבוע או יותר ולנדוד. הכביש הזה הוא רעיון נפלא לזה. עוד פוסט משובח שמקומו בשמורים מבית היוצר שלך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה לשמוע עוד?