תיירות אחרת בארץ ובעולם

דרום אדום וקצת אחר – איפה ואיך לראות פריחות אדומות ושדות ירוקים בלי המוני מטיילים

הנגב המערבי - כלניות פורחות ואומנות במרחב

דרום אדום

"דרום אדום" – שם קוד לכל אלה שמוכנים לטייל בטבע עמוס במטיילים אחרים.
הכי לא אני.
ויתרתי על הפסטיבל ועל הכלניות פעמים רבות כי ידעתי שעמוס שם לעייפה ואראה יותר מטיילים מפרחים.
ואעמוד בפקקים בהלוך ובחזור.
אז איך הגעתי לשם דווקא בשבת הכי עמוסה, מיד לאחר הסגר השלישי לספירת הקורונה ולפני סופ"ש שצפויה בו סערה שתשאיר את כולנו בבית עם החמין?
ויותר חשוב – איך חמקתי מכל הרע ומצאתי מציאות שוות וריקות מהמוני מטיילים?

דרום אדום הנגב המערבי
כלניות בדרום אדום

אז ככה –
הכל התחיל מהחייל הפרטי.
מאז שהתגייס בקיץ הקורונה 2020 אי אפשר היה לבקר אותו בשום שבת שסגר בצבא.
פתאום הוא התקשר ואמר שהם יוצאים לאבטח את המטיילים בפסטיבל "דרום אדום", והיות והם מאבטחים אזרחים, אז אפשר לבוא לבקר.
מה עושים הורים לחייל שפתאום מותר לבוא אליו?
אורזים את עצמם, את הכלבה, כמה מטעמים ופינוקים ויוצאים לדרך.
אבל פקקים, ועומסים, והוא לא ידע בדיוק איפה יציבו אותו לשמירה – מתכון ברור למפח נפש של אנשים מסוגי.
הודעתי לכולם שאנחנו יוצאים מוקדם. ממש מוקדם.
תשמעו – שוס!!!

דרום אדום

יצאנו בחמש וחצי מהגליל המערבי, הגענו לפני כולם וחזרנו כשכל עם ישראל עמד בפקקים בואך כלניות פורחות.
אין מה לעשות – מי שרוצה ליהנות מהטבע, צריך לעשות התאמות.
ויצא לי ממש שווה כי החייל שלי הוצב במקום פחות מוכר ועמוס.
אז כן היו לי כלניות פורחות ושדות חיטה ירוקים.
אולי לא המרבדים המרהיבים של אזור יער שוקדה, שמורת רוחמה, חניון רעים ושאר מקומות המוכרים, אבל מספיק כדי ליהנות מהיופי.
וגם מצאתי אומנות, ופינת חמד שקטה.
מה צריך יותר מזה?

דרום אדום

דרום אדום - מרחבים ירוקים

היות ויצאנו ממש מקודם, הגענו לאזור פסטיבל "דרום אדום", ולנגב המערבי בכלל, בשעה שהכל עוד היה ריק והכבישים היו רק שלנו.

היופי עוצר נשימה.

שדות חיטה ירוקים, מרחבי אין סוף, כבישים קטנים וכפריים, והמון שקט.

המחשבה על הקושי שחווים שם התושבים בימים אחרים בלתי נתפסת.

הידיעה שהשדות הללו, הירוקים, מלאי החיים והתקווה, נשרפים מדי שנה מבלוני תבערה ושאר צרות מאוד מעציבה.

איך אפשר להרוס יופי כזה? ופרנסה? ובעיקר חיים של אנשים שרק רוצים לקום בבוקר לתוך השקט והשלווה?

אבל נעזוב את זה כרגע, כי עכשיו שקט, ונקווה שגם ימשיך ככה.

דרום אדום
דרום אדום
כלניות בדרום אדום

דרום אדום – הבית הלבן

היעד שלנו היה "הבית הלבן" ליד צומת נירים. זה מה שהנחה אותנו החייל.
לא ידענו לאן פנינו מועדות אז נסענו לנו בכבישים הריקים ובתוך כל נוף והיופי עד שהגענו ליעדנו.
וואו
זה היה מקום מקסים.
חורשת קק"ל קטנה ונעימה, בצל העצים שולחנות רבים, שירותים וברזי מים. מסביב שדות חיטה וגידולים חקלאים.
מיד פרסנו את כל הטוב שהבאנו מהבית, העמדנו פק"ל קפה וישבנו עם האוצר הפרטי וחבריו לקפה ומאפה של בוקר.
מסביב שפע כלניות פורחות, סברסים בשלים ופוטוגניים ושדות אינסוף ירוקים.
מקום פשוט מושלם לטיול ועצירה לפיקניק או מנגל.
כל השעות שישבנו בחורשת הקק"ל הזו היו בה מעט מטיילים, והיה מאוד שקט ונעים.
לא מצאתי את שם החניון.
אם תשימו בוויז "הבית הלבן חירבת מעון" היא נמצאת ממש ליד.

הבית הלבן ח'ירבת מע'ין
הבית הלבן ח'ירבת מע'ין

הבית הלבן – גלריית אומנות

איזה כייף שדווקא שם הציבו את החייל שלי.
בדיוק בשבילי – גלריית אומנות ופסלים במרחב הפתוח – כמו שאני אוהבת.
לא פחות חשוב – הכניסה בחינם, הילדים יכולים להסתובב בין הפסלים, יש הרבה מרחב ומעט אנשים – שווה ומתאים לימינו.

 

הבית הלבן ח'ירבת מע'ין
הבית הלבן ח'ירבת מע'ין

הבית הלבן בח'ירבת מעין היה בית ספר של הכפר מעין בתקופה המנדט הבריטי. הוא נבנה בשנת 1920 על ידי שיח' חסן אבו סיתה. הכפר ננטש במלחמת העצמאות יחד עם הצבא המצרי שנסוג לעזה.

 בתאריך 14 במאי 1948 במלחמת העצמאות, בפשיטה של צה"ל במסגרת מבצע אסף הכפר מעין נכבש והבית הלבן הפך למשלט צבאי.

ויקיפדיה

הבית הלבן ח'ירבת מע'ין
הבית הלבן ח'ירבת מע'ין
הבית הלבן ח'ירבת מע'ין
הבית הלבן ח'ירבת מע'ין

החל משנת 2000 חבר קיבוץ ניר עוז, חיים פרי וחברים טיפחו את המקום והפכו אותו לגלריה לאמנות ולגן פסלים.
הבית הלבן, נמצא בלב אדמות הפלחה של קיבוץ ניר עוז, בגבול שטחי הפלחה שבין קיבוץ ניר עוז לקיבוץ נירים, שבנגב המערבי הגובלים עם רצועת עזה.

ויקיפדיה

הבית הלבן ח'ירבת מע'ין
הבית הלבן ח'ירבת מע'ין
הבית הלבן ח'ירבת מע'ין
הבית הלבן ח'ירבת מע'ין

בשנת 2000 התחילו חיים פרי מקיבוץ ניר עוז וחברים נוספים לעבוד במקום, לשפץ את המבנה לנקות את השטח ולהקים גן פסלים סביב הבית הלבן ולהציב בו עבודות פיסול ראשונות. בגן הפסלים כארבעים עבודות פיסול של אמנים מכל הארץ. במקביל, לאחר שיפוץ יסודי של המבנה, הוא החל לשמש כגלריה לציור, צילום ופיסול קטן. במשך השנים הוצגו עשרות תערוכות של אמנים מכל חלקי הארץ.

הגלריה משמשת גם כבית ראשון לאמנים בראשית דרכם.

ויקיפדיה

הבית הלבן ח'ירבת מע'ין
הבית הלבן ח'ירבת מע'ין
הבית הלבן ח'ירבת מע'ין
הבית הלבן ח'ירבת מע'ין

איזה יופי של מקום.

רחבת כורכר גדולה ובה פסלים של כ- 30 אומנים מכל רחבי הארץ.

במבנה המשופץ ישנה גלריה בה מוצגות תערוכות מתחלפות של ציירים, צלמים, עבודות קרמיקה, עבודות בעץ, פיסול קטן ועוד.

ממה שראיתי בעמוד הפייסבוק שלהם, לעיתים נערכים שם אירועי תרבות, תערוכות בזק ועוד. שווה לעקוב.
בכל מקרה, בין אם באתם לכלניות ובין אם סתם הגעתם לאזור – ממליצה בחום לבקר בגלריה הנהדרת הזאת ולהתרשם מהיצירות.

הבית הלבן ח'ירבת מע'ין
הבית הלבן ח'ירבת מע'ין
הבית הלבן ח'ירבת מע'ין

עוד בקרבת מקום

בית הכנסת העתיק במעון- רצפת פסיפס בסמוך לקיבוץ נירים

לצערי, גיליתי את המידע עליו רק בעת כתיבת הפוסט הזה, ולא ביקרתי שם.
נראה לי שזה יכול מאוד להתאים לטיול בסביבה אז אני מוסיפה פה מידע על המקום למרות שלא הייתי שם.

רצפת הפסיפס בת ה-1,500 שנה, שמוצגת לציבור הרחב ללא תשלום בבית הכנסת העתיק בחורבת מעון (קיבוץ נירים). זוהי רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית (מאות חמישית-שישית לספירה) מעוטרת במנורה בעלת שבעה קנים ובדמויות בעלי חיים, ועשויה מפיסות אבן וזכוכית בגוונים שונים וברמה אמנותית גבוהה.
דרכי הגעה-
בית הכנסת נמצא בין הקיבוצים ניר עוז ונירים, במרחק של כקילומטר מדרום-מזרח לכניסה לקיבוץ נירים.

אפשר להגיע מכביש 241 (צומת גילת-צומת מעון) ולפנות בהתאם לשילוט. ניתן להגיע גם מכביש 232 (צומת גמה-צומת מעון) או מכביש 242 (צומת גמה-צומת כיסופים), ולהדרים בהתאם לשילוט עד לבית הכנסת.

בישראל נחשפו עד כה למעלה מ-90 בתי כנסת עתיקים, ונראה שיש עוד רבים שטרם נחשפו. בית הכנסת במעון הוא אחד היפים שבהם. במהלך סלילת הכביש אל קיבוץ ניר עוז נתגלו שרידי חורבת מעון, ונחשפה רצפת פסיפס מפוארת של בית הכנסת.
בית הכנסת פונה לכיוון צפון-מזרח, לירושלים. זהו מבנה מטיפוס בזיליקה שנבנה מלבני טין על גבי יסודות מאבן. מעברי האולם היו חצרות מרוצפות ומדרומו היו מתקנים להובלת מים, שכללו תעלות, צינורות חרס ובור מטויח. האגן שימש מקווה טהרה, ומילאו אותו במים שירדו מגג בית הכנסת. האתר שפעל מהמאה החמישית-שישית לספירה, ננטש במאה השמינית לספירה, זמן קצר לאחר הכיבוש הערבי.

מתוך האתר zohars

הגשר התלוי בנחל הבשור

עוד נקודה שדגמנו בטיול לדרום הוא הגשר התלוי מעל נחל הבשור.
עברנו שם לקחת משהו מחייל אחר, והגענו מאוד מוקדם כך ששוב היינו לבד.
זה מקום נחמד לטיול קצר, אם כי אני מאמינה שבימי הפסטיבל הוא מאוד עמוס במטיילים.
בכל מקרה, אם אתם באזור, כדאי לבקר גם בו.

 

הגשר התלוי נחל הבשור
הגשר התלוי נחל הבשור

הגשר התלוי מעל נחל הבשור הוא גשר תלוי, שנבנה בשנת תשנ"ד (1994) על ידי הקק"ל.
הוא מחבר את הדרך הנופית דרך הבשור וכביש 222 בקטע שבין צומת צאלים לקיבוץ גבולות עם שביל הבשור, שבגדה הימנית של נחל בשור לכיוון קיבוץ אורים, תל פרעה הדרומי (תל שרוחן) ופארק אשכול (הבשור).
אורכו כ-80 מטר, הוא הראשון והארוך ביותר בארץ מסוג גשר תלוי.
אין בגשר אפילו חבל אחד. השם "גשר החבלים" המיוחס לגשר נובע מצורתו המזכירה את גשרי החבלים המוקמים בין צמרות העצים במסגרת מחנות הנוער.
הגשר התלוי מעל נחל הבשור, מאפשר להולכי רגל ורוכבי אופניים לחצות את הנחל בבטחה במשך כל ימות השנה ולהמשיך לטייל במסלול מעגלי בין האתרים הארכאולוגיים כגון החווה העתיקה מהתקופה הביזנטית, מזרח תל פרעה, מעיין הבשור, מסילת הרכבת העתיקה פארק אשכול ועוד.

ויקיפדיה

הגשר התלוי נחל הבשור
הגשר התלוי נחל הבשור
הגשר התלוי נחל הבשור

טיפים לסיכום:

✔ אמצע שבוע – תמיד עדיף על פני השבתות העמוסות.

✔ צאו מוקדם, ממש מוקדם – ככה תוכלו ליהנות מכל הטוב הזה לפני שכולם יגיעו.

✔ אני מעדיפה קצת פחות פרחים על פני המוני אנשים – אז חפשו את המקומות הפחות מתויירים, בעיני זה שווה.

הכי חשוב – לא לרמוס שדות חקלאיים, לא להיכנס לשדות בשביל תמונה, לא לפרוס מחצלת לפיקניק. יש מספיק מקומות שמיועדים לכך גם בלי להרוס לחקלאים את פרנסתם.

דרום אדום הנגב המערבי
דרום אדום הנגב המערבי
כלניות בדרום אדום

רוצים עוד מידע על האזור?

4 מחשבות על “דרום אדום וקצת אחר – איפה ואיך לראות פריחות אדומות ושדות ירוקים בלי המוני מטיילים”

  1. נעה כרמון

    איזה כיף של יום! גם ביקור של החייל וגם הצלחתם להנות מהאזור בתקופה הכי עמוסה ועוד לגלות מקומות נסתרים. איזה יופי. מחכה עכשיו לבקר באזור שלך 😁

  2. אוסף המלצות משובח (כתמיד) ובראשן ההמלצה לצאת מוקדם. השקט והמרחבים, והתחושה שהכל חיכה רק לנו הם מדהימים ושווים, בלי ספק, את הקימה המוקדמת. גם באתרים וגם בדרכים.
    שומרת לי את המלצותיך אחת לאחת.
    תודה

    1. עינת הרשקו

      תודה ניני. זה בהחלט שווה אאת הקימה ואת המאמץ. בטוחה שתהני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה לשמוע עוד?